כמה חלבון צריך לבריאות – פודקאסט מעניין

ישנו כל כך הרבה בלבול וחוסר דיוק מדעי לגבי הקשר בין חלבון לבריאות. מרבית האנשים חוששים ממחסור בחלבון, בעיקר אם הם ממעיטים באכילת מוצרים מבעלי חיים ומוצריהם. אבל מה היא האמת המדעית? האם באמת אנו סובלים בקלות ממחסור? מתי צריך לאכול יותר חלבון מבדרך כלל? כיצד נוכל לבחור מקורות בריאים לחלבון? מצורף פודקאסט שאירח כמה אנשי מדע בולטים בתחום, והמסקנות מעודדות ומעשיות.

 

כמה חלבון צריך בשביל בריאות מיטבית?

לשאלה זו לא ניתן לענות בפודקאסט או במאמר אחד. בתחתית העמוד ישנה הפנייה למקורות מידע נוספים. הפודקאסט המובא כאן שופך אור על כמה אמיתות מדעיות לעומת מיתוסים. השורה התחתונה, להבנתי, מעניינת ומעשית. סיכום עיקרי הדברים כאן בהמשך.

המראיין בפודקאסט הוא ד״ר טום ריפאי MD: רופא מומחה ברפואה פנימית וברפואת אורח-חיים.
האורחים שלו הם פרופ׳ סטיוארט פיליפס – פרופסור לקינזיולוגיה באוניברסיטת מקמאסטר העובד בקתדרה מחקרית קנדית בבריאות שריר. הוא נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בנושא הקשר בין חלבון, אימון כוח ושמירה על מסת שריר בגיל מבוגר.
פרופ׳ כריסטופר גארדנר הוא חוקר תזונה מסטנפורד, המוביל מחקרי התערבות בבני אדם על דפוסי תזונה שונים – כולל השוואות בין מקורות חלבון מהצומח ומהחי והשפעתם על מדדים מטבוליים ובריאות לב־כלי דם.

עיקרי הדברים שעולים מהפודקאסט:

  • בהשוואה לחלבון מהחי, חלבון מהצומח אינו פחות מועיל/איכותי מבחינת איכות חומצות אמינו.
  • אכילת חלבון מהצומח קשורה במחקרים רבים כמועילה ובטוחה יותר בהשוואה למזונות חלבוניים מהחי. ככל הנראה, אכילה מוגברת של חלבון מהחי מקצר חיים, לעומת אכילת מזונות עשירים בחלבון מהצומח שתורמת לאריכות חיים.
  • נראה שכל המומחים מסכימים שקטניות הן קבוצת מזון מופלאה!
  • אכילת מוצרי סויה לא משפיעה לרעה על הורמונים.
  • בגיל המבוגר ישנה שכיחות רבה יותר לחוסר חלבון, דבר שעלול להחמיר דילול שריר. המצב לא ישתפר מאכילת מוגברת של חלבון איכותי, אלא אם כן הדבר ילווה בפעילות גופנית טובה שמפעילה את השרירים. האימון חשוב בהרבה מהחלבון!
  • חשוב מאוד לשים לב מה עוד ״מגיע״ עם המזון החלבוני? האם שומן רווי, רעלנים פוטנציאלים וכדומה, או סיבים תזונתיים ונוגדי חימצון רבים… הבנה זו מדגישה עוד יותר את יעילות מזונות העשירים בחלבון מהצומח לעומת החי.
  • האם אכילת חלבון תורמת לשובע? נראה שבאופן חלקי התשובה היא ״כן״, אבל יותר חשוב מכך הם כמות הסיבים התזונתיים, רמת העיבוד של המזון, נפח האוכל ועוד. לגבי עניין נפח האוכל, מעניין להביט ולהסיק מסקנות מהתמונה הבאה:

דיאגרמה בתמונה הממחישה נפח של מזונות שונים לפי כמות הקלוריות.

קרדיט לאתר ולארגון www.forksoverknives.com

 

ומה לגבי חלבון עבור אישה אחרי גיל המעבר ו/או אחרי אימון?

תודות לאחת מקוראות המאמר הנ״ל, האזינה היטב לפודקאסט, והסבה את תשומת ליבי לצורך להדגיש את עניין החלבון בהקשר לנשים אחרי מנופאזה עם ובלי קשר לאימון גופני. החוקרים מתייחסים לתאוריה של ד״ר סטייסי סימס (החל מדקה 19:36), שמאוד מקדמת צריכת חלבון רבה. אם עושים חיפוש ברשת לגבי ד״ר סימס, מוצאים לא מעט חילוקי דעות וביקורת על הסיס המדעי עליו היא מסתמכת.
לענייננו, להלן סיכום התובנות העיקריות בנושא מתוך סיכום ששלחה אלי מאזינה קפדנית שביקשה להישאר בעילום שם:

״הם מדברים על צריכת חלבון על ידי נשים אחרי גיל הפסקת המחזור.
סטייסי סימס ממליצה לאכול 30-40 גרם חלבון מיד אחרי אימון גופני.
אחד החוקרים אמר שהוא חשב שזאת כמות גדולה מדי של חלבון.
הוא ביקש לדעת מד”ר סימס על מה היא מסתמכת.
היא שלחה לו עשרות מאמרים שכולם מתייחסים לבניית שרירים תוך כדי הגבלת צריכת הקלוריות.
לדעת החוקר שהתראיין בפודקאסט, זה מצב מיוחד, והוא לא המצב אצל רב הנשים.
לדעתו, אישה או גבר שעושים פעילות גופנית עצימה, יצרכו יותר קלוריות מהאדם הממוצע, כי הם יהיו יותר רעבים, ולכן באופן טבעי כנראה שיצרכו יותר חלבון.
החוקר השני סיפר על ניסוי שהוא ערך בקבוצת אנשים: בניית שרירים תוך כדי הגבלת צריכת האנרגיה, וזה התברר כמצב שמאד קשה לאנשים לעמוד בו לאורך זמן.
לדעתו, מה שחשוב מאד בגיל המבוגר הוא לעשות אימוני כח והתנגדות, וכך הגוף ישתמש בחלבון לבניית השרירים.״

מידע נוסף שיכול לעזור

בנושא המדובר ישנם הרבה מאוד מקורות מידע ומדע. אפשר להרחבי ולקרוא למשל מקישורים אלה:

 

 

בריאות ואושר,

אופרי פוגל, נטורופת

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאותי

  • סינון לפי צמחוניטבעוני

  • סינון לפי סוג אוכל

  • סינון לפי זמן בישול

  • סינון לפי שלב דיאטת אורז