תקציר ספר אודות בלוטת התריס

בלוטת התריס משפיעה באופן משמעותי על ההרגשה של כל אדם, על מדדים בבדיקות הדם ועל המצב הבריאותי בהרבה מאוד מובנים. רמת אנרגיה, תפקוד קוגניטיבי, משקל, כולסטרול, מצב הרוח, תפקוד מערכת העיכול ועוד מערכות תלויות באיזון נכון של הבלוטה. לצערנו, פעמים רבות הבדיקות שנעשות ברפואה הרגילה מושפעות מהצורך של קופות החולים לחסוך בעליות. ניתן לקרוא כאן עוד על בדיקות שחשוב לעשות על מנת להבין את מצב בלוטת התריס.

ואם מוצאים בעיה בבלוטה, כדאי לנסות לברר מה עשויה להיות הבעיה שגורמת לבלוטת התריס לא להיות מאוזנת. פעמים רבות, ישנה נטיית-יתר ״לפתור״ אתהמצב בהמלצה על תרופה ש״מחליפה״ את ההורמון הפעיל של הבלוטה, בלי לנסות לברר מהו שורש הבעיה.

״קטנה אך עוצמתית – בלוטת התריס קובעת את רמת האנרגיה, מצב הרוח וחיוניות הגוף, עם השפעה על כל תא בגוף״ – כך פותח אריק בלום את מה שרשם אודות הספר על בלוטת התריס. מכאן והלאה מוצגים הדברים כפי שהוא רשם בקפדנות לאחר קריאת הספר המלא. מלבד התאמות עריכה קלות, לא שיניתי דבר במה שאריק כתב, והצגת הדברים כאן אינה משקפת במאה אחוז את דעתי על הנושא.

סיכום הספר ״האמת על בלוטת התריס״

השם המלא של הספר הוא: ״האמת על בלוטת התריס – אבחון, בדיקות, תרופות, תוספים, תזונה״.

שם המחברת: סוזי כהן

תרגום: ליאת פלן-לברטובסקי

הוצאת ספרים: פוקוס

תאריך הפקה: ינואר 2017

מספר עמודים: 234

חשוב לזכור: על מנת להבריא, אינכם צריכים להמתין עד שתחלו. אונקיה של מניעה שקולה לקילוגרם של מרפא (פתגם מסורתי).

סוזי כהן מתארת בשפה פשוטה וברורה מנגנון מורכב הקשור לתפקוד בלוטה קטנה בצוואר אשר משפיעה על כל אחד מתאי הגוף: בלוטת התריס, ומציגה את ההיבטים הנפשיים והגופניים הקשורים לתפקוד לא תקין של בלוטה זו.

הכל התחיל מחוויה אישית של סוזי, רוקחת מנוסה, שסבלה מעייפות כרונית ללא אבחון רפואי, כאשר בדיקות סטנדרטיות של בלוטת התריס היו תקינות.
בעלה סבל מתופעת קור מתמיד בגלל אנטיביוטיקה שהרעילה את בלוטת התריס שלו.

בעקבות הגילוי האישי והריפוי שלה ושל בעלה, החליטה סוזי כהן לשתף את הציבור בממצאים החשובים המוצגים בספר, שמהווים עדות לכישלון הרפואה המודרנית.

“הגילוי המפתיע בספר הוא שהסיבה למחלה זאת אינה רק חוסר ייצור של ההורמון T4, אלא העובדה שההורמון אינו הופך להיות פעיל ברקמות!! אפילו הרופאים אינם יודעים את זה!” – זו תופעה הנקראת: “עמידות להורמון התריס”.

הספר מחולק ל- 6 חלקים ובתוכם פרקי משנה

חלק 1: עובדות בסיסיות על בלוטת התריס – מעמוד 19

“רמת ה- TSH, המיוצר בבלוטת יותרת המוח, אינה משקפת כלל את מה שמתרחש בתוך התאים” (עמוד 32), ולכן יש צורך בבדיקות נוספות / אחרות.
“ה- TSH הוא הורמון המיוצר על ידי בלוטת יתרת המוח, והוא זה שפוקד על בלוטת התריס להתחיל לפעול. בלוטת יותרת המוח הוא איבר קטנטן, בערך בגודל גרגיר אפונה” (עמוד 24).

אנסה לתאר בפשטות את המנגנון המורכב המתואר בצורה מפורטת בספר:

1. המוח משגר את הורמון ה- TSH אל בלוטת התריס: הוראה לייצור T4. זהו פרו-הורמון.
2. בתגובה לשדר מהמוח, בלוטת התריס מפרישה תירוקסין – T4.
3. תאי הגוף צריכים להמיר את T4 לתריודוטירונין – T3: זו הצורה הפעילה של ההורמון. הגוף צריך ויטמין D, וויטמיני B ומינרלים לתהליך ההמרה הזה.
4. ה- rT3 מיוצר בתהליך ההמרה שתואר בסעיף ג’, והוא מתפקד כגורם מפקח ומאזן ומפנה עודפי T4 מהגוף. רמה גבוהה מדי של הורמון זה מובילה ל”עמידות להורמון התריס”, וה- T4 לא נכנס לתאים. מצבים מסויימים, כמו לחץ נפשי מגבירים את ייצור ההורמון הזה. ערכים מומלצים ל- rT3:  פחות מ- 15 ננוגרם/דצ”ל או 150 פיקוגרם/מ”ל.

חלק 2: בדיקות של בלוטת התריס – מעמוד 51

בכל אחד מהשלבים שתוארו לעיל יכול לחול שיבוש, כולל במערכת ההולכה של T3 אל תוך התאים, ולכן חשוב מאוד לבצע את הבדיקות הבאות כדי לזהות בוודאות בעיה בבלוטת התריס:
(תאור מפורט של הבדיקות וערכיהן ניתן למצוא בעמוד 58)

• T4 חופשי: אינו קשור לחלבון.
• T4 כללי: כמות כללית בדם: חופשי + קשור לחלבון. ה”חופשי” חשוב יותר.
• T3 חופשי: אינו קשור לחלבון. חשוב מאוד, ומבטא זמינות לתאים.
• פריטין: מאגר איחסון של ברזל בגוף. ערך נמוך פוגע בפעילות בלוטת התריס ולעייפות.
• rT3: זהו הורמון T3 שאינו פעיל, וייצור מוגבר מוביל לפגיעה בקליטת T3 בתאי הגוף. רמה גבוהה גורמת גם לפירוק של רקמת שריר – “שריר מדולדל”.
• TPO: האנזים שממיר T4 ל- T3.
• יחס T3 / rT3: צריך להיות יותר מ-2. חשוב מאוד. ערך קטן מ- 2 מראה על עמידות להורמון התריס, ופגיעה בהחדרת ההורמון לתאי הגוף.
  חשוב לוודא שלבדיקות של שני הסמנים יש יחידות מדידה זהות (יש למחברת הספר מחשבון המרה ליחידה אחידה באתר האינטרנט בכתובת המופיעה בספר).

בפרק מתוארות בדיקות מיוחדות נוספות מומלצות, כמו מינרלים חשובים, בדיקת הורמון האדרנל (הורמון בלוטות יתרת הכליה), נוגדנים לבלוטת התריס ועוד.
הערה: T1 ו- T2 הם חומרי מוצא או תוצר לוואי של הורמון T4, ומהם נוצר T3.

מחברת הספר מדגישה מספר פעמים לאורך הספר שרופאים מסתמכים בצורה שגויה על בדיקת TSH כדי לאבחן את תפקוד בלוטת התריס (בלוטת המגן):
“בדיקת ה- TSH היא הדרך הגרועה ביותר לאבחן את מצבה של בלוטת התריס!
כי היא מודדת את הורמון בלוטת יתרת המוח – זה ממש אסון רפואי!”.

בדיקת TSH (Thyroid Stimulated Hormone – הורמון מעורר התריס) מנטרת את בלוטת התת-רמה (היפופיזה) במוח, שמפרישה את ה-TSH כדי להורות לבלוטת התריס לייצר הורמונים כאשר:

ערך TSH גבוה מהנורמה: מצביע לרוב על תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם): בלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמונים, ולכן המוח מפריש עודף TSH כדי “לדחוף” אותה לעבוד קשה יותר.
תסמינים אופייניים: עייפות, רגישות לקור, עלייה במשקל, עור יבש, דכדוך או נשירת שיער.

ערך TSH נמוך מהנורמה: מצביע לרוב על יתר-פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם): בלוטת התריס מייצרת הורמונים בעודף, ולכן המוח מפחית את הפרשת ה-TSH כדי לנסות להאט אותה.
תסמינים אופייניים: דפיקות לב מואצות, ירידה במשקל, אי-שקט, חום מוגבר או הזעה.

הספר מציג חמש סיבות עיקריות לאבחנה שגויה של הרופא – הסבר מפורט בספר:
(בכל המקרים הללו תהיה רמת תקינה של TSH, אבל תפקוד לא תקין בלוטת התריס).

1. הורמון התריס נעול מחוץ לתא. בדיקות תקינות אבל ההורמון בדם ולא נקלט בתאי הגוף.
2. לחץ נפשי מוגבר. רמה תקינה של TSH, אבל קורטיזול גבוה מונע המרה ל- T3.
3. גופכם אינו יכול להפעיל את הורמון התריס. פגיעה בהמרת T4 ל- T3.
4. תרופות הורמונאליות או שתייה מבקבוקי פלסטיק.
5. מולקולות ההובלה אינן מתפקדות.

חלק 3: תרופות שודדות הפוגעות בתפקוד בלוטת התריס – מעמוד 81

הספר מציג בספר מגוון רחב של גורמים הפוגעים בכל אחד מהשלבים שתוארו לעיל כמו תרופות נפוצות (טבלה בעמוד 45), והורמון הלחץ הנפשי – קורטיזול ורשימת חסרים תזונתיים שמעכבים את ההמרה של T4 ל- T3.
“אם אתם נוטלים תרופות פופולאריות ששודדות מכם ויטמינים ומינרלים, לא תוכלו להמיר ביעילות את ה- T4 ל- T3 עד שלא תחזירו לעצמכם את מה שנלקח ממכם” (עמוד 84).
חסרים תזונתיים בולטים הפוגעים בתפקוד של בלוטת התריס – הסבר מפורט בספר: ברזל, ויטמינים שונים כמו: B12, וויטמין D, סלניום, אבץ, יוד.

להלן הטבלה מעמוד 45:

חלק 4: מחלות הקשורות לבלוטת התריס מעמוד 103

בלוטת התריס משפיעה על תפקוד של כל מערכות הגוף, ולכן חוסר איזון בתפקוד הבלוטה, או חוסר איזון בזמינות של T3 יכולים לגרום לתסמינים ולמחלות כמו: עלייה במשקל או קושי לרדת במשקל, דיכאון, מחלת לב, הפרעות בקצב הלב, כולסטרול גבוה, כאב כרוני, חסר בברזל ועייפות כרונית, אדישות, תסמונת קדם-וסתית, היריון ובעיות פוריות, מחלת השימוטו, מחלת גרייבס: פעילות-יתר של הבלוטה, כאבים כרוניים (כאב ראש או כאבי מפרקים), תחושת קור ועוד.
טבלת תסמינים מפורטת במצב של רמה נמוכה של הורמון התריס מוצגת בספר (עמוד 24).

“אנחנו נוטים לקשר בין הורמון התריס למשקל, למצב הרוח, לחילוף החומרים ולוויסות חום הגוף, אבל הוא גם מגן על הלב וכלי הדם שלנו” (עמוד 115).
הערה: תת-פעילות של בלוטת התריס פוגעת בכ- 5% עד 10% מהאוכלוסייה, בעיקר נשים, כאשר פעילות יתר פוגעת בכ- 1% בלבד מהאוכלוסייה.

קיים קשר ישיר ומשמעותי בין תפקוד בלוטת התריס לבין צפיפות העצם. הורמוני בלוטת התריס משפיעים על קצב תחלופת העצם (בנייה מחדש לעומת פירוק), ולכן הפרעות בפעילות הבלוטה עלולות להשפיע על חוזק העצמות:

• פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם): עודף של הורמוני בלוטת התריס מאיץ פירוק העצם כך שהוא עולה על קצב הבנייה. מצב זה עלול להוביל לירידה בצפיפות העצם (אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס) ולהגברת הסיכון לשברים.
• מינון יתר של טיפול תרופתי: מטופלים הנוטלים הורמון תריס סינתטי (כמו אלטרוקסין או לבותירוקסין) במינון גבוה מדי, נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לדלדול עצם, בדומה לתסמיני היפרתירואידיזם.

חלק 5: הטיפול בבלוטת התריס מעמוד 151

בחלק זה מתבצעת סקירה של התרופות לטיפול במצבי חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס והמלצות לנטילת תוספי תזונה לשיפור התפקוד. “יש תרופות רבות בשוק והתרופה הנכונה יכולה להפיח בכם חיים תוך ימים ספורים” (עמוד 214).
ההמלצה של מחברת הספר היא בנטילת תרופה עם הורמון במצב פעיל – T3, כאשר הוא זמין מבחינה ביולוגית וקלינית ואינו דורש המרה כלשהי, בניגוד לנטילת T4.
“המפתח להצלחה טמון בנטילת התרופה שמתאימה לכם” (עמוד 154).
כרוקחת מנוסה, סוזי כהן מציגה בספר כללים חשובים לנטילת תרופות, וכן תיאור מפורט של סוגי התרופות הזמינות.
כמו כן, מופיעות בספר המלצות מלוות באזהרות לנטילת תוספי תזונה איכותיים לבריאות בלוטת התריס בדגש על: פרוביוטיקה, ויטמין B6, ויטמין B12-מתילקובלאמין, יוד, אבץ, סלניום, מנגן, צמח אשווגנדה.

חלק 6: ריפוי בלוטת התריס מעמוד 175

בחלק זה מופיע פירוט של מזונות שמרפאים ומזונות שמזיקים לבלוטת התריס, ועצות לתזונה בריאה והמלצות לשמירה על בריאות בלוטת התריס, והתמודדות עם תסמינים אופייניים לבעיות בבלוטת התריס. “מה שאנו אוכלים משפיע על בלוטת התריס שלנו בצורה משמעותית מאין כמותה” (עמוד 177).

הדגש הוא על מזונות המספקים לגוף את מרכיבי התזונה הנדרשים לגוף ותוארו בחלק 5.
כמו כן, יש התייחסות למספר מזונות שמזיקים לתפקוד הבלוטה:
סויה – מזון שנוי במחלוקת, ובשנים האחרונות מוגדר כמזון מומלץ לאכילה. בספר הוא מוגדר כמזון שפוגם בפעילות בלוטת התריס.
גלוטן המצוי בחיטה, שיפון ושעורה נמצא כמזיק לחלק מהאנשים וגורם לדלקת כרונית.
מלח שולחן לבן מזיק. מומלץ רק מלח הימליה, מלח קלטי או מלח ים אמיתי.

פרק קצר (פרק 22) מוקדש למספר עצות ל”מטבח בריא”. “האם אתם אוכלים את התפריט המערבי המודרני? אנחנו חיים בדור שהורס את בלוטת התריס שלו” (עמוד 191).

ציטוטים נבחרים מתוך הספר אודות בלוטת התריס

בחרתי לצטט תובנות עיקריות מתוך רשימה ארוכה של תובנות המוצגת בספר:

• “בלוטת התריס היא אחד המנגנונים האחראים לטמפרטורת הגוף ולתחושות החום והקור”.
• “הורמון בלוטת התריס הפעיל (T3) משפיע על כל תא ותא בגוף, ויש לנו טריליונים מהם”.
• “הפרעה בתפקוד בלוטת התריס גורמת לרמה נמוכה מדי של הורמון התריס (היפותירואידיזם) או לרמה גבוהה מדי של הורמון זה (היפרתירואידיזם)”.
• “ירידה בתפקוד של בלוטת התריס גורמת לעלייה ברמת ההורמונים של בלוטות האדרנל, שמתחילות לייצר עודפי קורטיזול – תהליך המוביל לדלקת ולכאבים”.
• “מספר עצום של אנשים סובלים מעמידות להורמון התריס (ולא מתת פעילות, שכן הבלוטה שלהם פועלת) ואינם מאובחנים כראוי”.
• “בלוטת התריס מייצרת את ההורמון הטבעי תירוקסין – T4. זהו ההורמון שנמכר כתרופת מרשם פופולרית לטיפול בתת-תפקוד”. הטיפול בעודף תפקוד נעשה עם תרופות אחרות.
• “ייתכן שאמרו לכם שיש לכם פעילות-יתר של הבלוטה, אבל ייתכן שזו אבחנה שגויה, בגלל העובדה שה- T4 שלכם אינו נכנס היטב לתאים או אינו הופך ל- T3”.
• “מחלה של בלוטת התריס היא למעשה מחלה דלקתית”. בדיקת  דם:  CRP מראה אם קיימת דלקתיות בגוף הפוגעת בהמרת T4 ל- T3 (הסבר מפורט בעמוד 40).
• “האם אתם מרגישים טוב יותר לאחר פעילות גופנית? כנראה יש לכם רמה נמוכה מדי של הורמון התריס. האם אתם מרגישים רע יותר אחרי פעילות גופנית? לרוב, זהו סימן של תפקוד לקוי של בלוטות האדרנל”.
• “אכלו יותר מזונות עשירים במינרלים, במיוחד סלניום, ונסו להירגע. הקורטיזול מדכא את הפעילות של בלוטת התריס, ולכן חשוב שתפיגו מתחים, תצחקו יותר ותשמרו על רמה מיטבית של ויטמין D”.
• “ה- T3 מווסת את קצב הלב וגם את קצב שריפת השומנים”.
• “האם אתם סובלים מכאבים כרוניים? אם התשובה חיובית, ייתכן שאתם זקוקים לתוספת של הורמון התריס כטיפול ניסיוני למשך שבועיים, ותוכלו להעריך אם יש שיפור”.
• “רמה נמוכה של ברזל גורמת לעייפות כרונית”.

סוזי כהן (RPh) – רוקחת מנוסה שזכתה לפופולאריות רבה בארה”ב לאחר לימוד ומחקר של הנזקים הבריאותיים שנגרמים לגופנו כתוצאה מחסרים של ויטמינים ומינרלים, הנגזלים מגופנו בגלל תרופות וכתבה על כך בספרה “האמת על התרופות” (פוקוס, 2014).
גם בספר זה עוסקת המחברת בסוגיה חשובה, שעשויה לרפא מחלות ותסמינים שאינם זוכים לטיפול הראוי. סוזי כהן כתבה מספר ספרים פורצי דרך לקהל הרחב. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלה: www.suzycohen.com.

אני ממליץ בחום על קריאת הספר החשוב הזה גם לנשים וגם לגברים, למרות שמחלה של בלוטת התריס אופיינית במיוחד לנשים.
זהו לדעתי ספר חובה לכל מי שמאבחן ומטפל במערכת הרפואית בליקויי בלוטת התריס.

ניתן להשיג את הספר בהוצאת פוקוס.

עד כאן סיכום עיקרי הספר כפי שנרשם על ידי אריה בלום.