סוגי דמנציה: סימנים, שכיחות ואבחון של כל סוג

מאת אופיר פוגל, נטורופת. מנהל המרכז לשיפור בריאות המוח. עובד במכון סגול לרפואה היפרברית ומחקר, בית חולים “שמיר”. 

דמנציה היא מצב בו נפגע התפקוד הקוגניטיבי עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי. ברפואה מחלקים את הדמנציה לכמה סוגים שונים, בהתאם לסיבה העיקרית שפוגעת בתפקודים הקוגניטיביים. הסוג השכיח ביותר הוא מחלת האלצהיימר, ואחריו דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לואי, דמנציה פרונטו־טמפורלית ודמנציה מעורבת. כל סוג מתחיל עם מאפיינים מעט שונים, מתקדם בקצב אחר ומטופל אחרת, ולכן הבירור הרפואי מנסה לזהות את הסוג ולא רק לקבוע שיש דמנציה.

מי שמחפש את ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר, כלומר בין התסמונת לבין המחלה הספציפית, ימצא את ההסבר המלא במדריך נפרד. כאן הפירוט הוא לפי סוגים: מה קורה במוח, איך כל סוג מתחיל, כמה הוא שכיח, איך מאבחנים אותו ומה כיוון הטיפול.

בקצרה:

• מחלת אלצהיימר אחראית ל־60%–70% ממקרי הדמנציה לפי ארגון הבריאות העולמי, ול־60%–80% לפי Alzheimer’s Association.
• דמנציה וסקולרית נחשבת לסוג השני בשכיחותו. ההערכות נעות בין 5%–10% כסוג יחיד לבין כ־15% מכלל המקרים, לפי המקור (Alzheimer’s Association; סקירה ב־The Lancet, 2015).
• בגיל מבוגר מאוד שכיח שבמוח יש שינויים של יותר מסוג אחד, מצב שנקרא דמנציה מעורבת (NIA).
• דמנציה פרונטו־טמפורלית מאובחנת בעיקר בגילי 45–65, ומתחילה לרוב בשינויי התנהגות או שפה ולא בשכחה (NHS).

בעמוד הזה:

• סוגי דמנציה: טבלת השוואה
• אלצהיימר: איך היא מתחילה ואיך מאבחנים אותה?
• מהי דמנציה וסקולרית?
• מהי דמנציה עם גופיפי לואי?
• מהי דמנציה פרונטו־טמפורלית (FTD)?
• מה ההבדל בין דמנציה במחלת פרקינסון לדמנציה עם גופיפי לואי?
• מהי דמנציה מעורבת?
• אילו גורמים לירידה קוגניטיבית ניתנים לטיפול?
• האם דמנציה תורשתית?
• אילו סימנים ראשונים של דמנציה כדאי לתאר לרופא?
• איך מאבחנים את סוג הדמנציה?
• למה חשוב לדעת את סוג הדמנציה?
• שאלות נפוצות
• מקורות עיקריים

סוגי דמנציה: טבלת השוואה

סוגי הדמנציה העיקריים נבדלים זה מזה בסימנים הראשונים, בשכיחות ובמהלך. הטבלה מסכמת את חמשת הסוגים המרכזיים ואת הדמנציה במחלת פרקינסון. האחוזים משתנים בין המקורות המדעיים השונים, משום שהם נמדדים באוכלוסיות שונות ובשיטות שונות: אבחנה בחיים, רישום במערכת הבריאות או בדיקה של המוח לאחר המוות. לכן מוצגים טווחים, עם שם המקור.

סוג	סימנים ראשונים אופייניים	שכיחות משוערת	מהלך
אלצהיימר	שכחה של מידע חדש, של שיחות ושל אירועים קרובים	60%–70% (WHO); 60%–80% (Alzheimer’s Association)	הדרגתי, לאורך שנים
וסקולרית	קשיי תכנון וארגון, חשיבה איטית, קשיי ריכוז	כ־15% (The Lancet, 2015); 5%–10% כסוג יחיד (Alzheimer’s Association)	לעיתים פתאומי ובמדרגות, לעיתים הדרגתי
גופיפי לואי	תנודות בערנות, הזיות ראייה, איטיות ונוקשות בתנועה, הפרעת שינה בשלב ה־REM	כ־5% מהאבחנות הרשומות, ועד 20% לפי הערכות (Alzheimer’s Society)	הדרגתי, עם תנודות מיום ליום
פרונטו־טמפורלית	שינויי אישיות והתנהגות, או קשיי שפה. הזיכרון נפגע לרוב מאוחר יותר	שכיחה פחות; רוב המקרים מאובחנים בגילי 45–65 (NHS)	הדרגתי, בקצב שקשה לחזות
דמנציה בפרקינסון	שינויים בזיכרון, בריכוז ובשיפוט, הזיות. מופיעה לפחות שנה אחרי תסמיני התנועה	3%–4% ממקרי הדמנציה (סקירה שיטתית, 2005)	הדרגתי, לרוב כעשר שנים אחרי תחילת פרקינסון
מעורבת	שילוב של סימנים, לרוב של אלצהיימר ושל דמנציה וסקולרית	לפחות 1 מכל 10 מאובחנים (Alzheimer’s Society)	תלוי בשילוב

אלצהיימר: איך היא מתחילה ואיך מאבחנים אותה?

מחלת אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר של דמנציה. היא קשורה להצטברות של חלבונים חריגים במוח המכונים משקעי עמילואיד וסבכי טאו (NIA), ומתחילה בדרך כלל בקושי לזכור מידע חדש: שיחות ואירועים מהזמן האחרון. ההתקדמות הדרגתית ונמשכת שנים רבות, והקצב שונה מאדם לאדם.

• סימנים מוקדמים: לפי NHS, הסימן הראשון הוא בדרך כלל בעיות זיכרון קלות, כמו שכחה של שיחות או אירועים אחרונים ושל שמות מקומות וחפצים. בהמשך עלולים להופיע בלבול, הליכה לאיבוד במקומות מוכרים, קשיי שפה וקשיים בתכנון ובקבלת החלטות.
• שכיחות: 60%–70% ממקרי הדמנציה לפי WHO, ו־60%–80% לפי Alzheimer’s Association. לפי NHS, כאחד מכל 13 אנשים עם אלצהיימר צעיר מגיל 65.
• אבחון: לפי NIA, הבירור כולל שיחה עם המטופל ועם בן משפחה, מבחני זיכרון וחשיבה, בדיקות דם ושתן לשלילת גורמים אחרים, ולפי הצורך הדמיה (CT,‏ MRI או PET) ובדיקת נוזל השדרה. בדיקות דם לעמילואיד נכנסות לשימוש, אבל לפי NIA אין לאבחן אלצהיימר על סמך בדיקת דם בלבד.
• כיוון טיפול: לפי NHS, אין כיום ריפוי, אבל יש תרופות שמקלות על חלק מהתסמינים, וטיפולים כמו גירוי קוגניטיבי. Alzheimer’s Association מציינת שתי תרופות נוגדות עמילואיד, לקנמאב ודונאנמאב, שמיועדות לשלב המוקדם של המחלה. ההתאמה לכל טיפול נקבעת על ידי נוירולוג. חשוב לציין מחקר התערבותי קטן אך חשוב, אשר כלל אנשים עם MCI (״קדם דמנציה״) על רקע אלצהיימר, במהלכו הודגם כי שיפור משמעותי באורח החיים, עשוי לשפר את מצבם הקוגניטיבי של הנחקרים. הוביל את המחקר ד״ר דין אורניש.  

מהי דמנציה וסקולרית?

דמנציה וסקולרית היא ירידה קוגניטיבית שנגרמת מפגיעה בזרימת הדם למוח: שבץ, סדרה של אירועים מוחיים קטנים או מחלה של כלי הדם הקטנים במוח. היא נחשבת לסוג השני בשכיחותו (Alzheimer’s Society). בשלב המוקדם בולטים לרוב קשיי תכנון, ארגון וריכוז, ושכחה לא תמיד בולטת בהתחלה.

• סימנים מוקדמים: לפי Alzheimer’s Society: קשיים בתכנון, בקבלת החלטות ובפתרון בעיות, קושי לבצע סדרה של פעולות כמו בישול, חשיבה איטית יותר וקשיי ריכוז. NHS מוסיף שינויים במצב הרוח ובהתנהגות, וקשיי הליכה ושיווי משקל.
• שכיחות: סקירה של O’Brien ו־Thomas ב־The Lancet (2015) מעריכה שהיא גורמת לכ־15% ממקרי הדמנציה. Alzheimer’s Association מעריכה ש־5%–10% מהאנשים עם דמנציה סובלים מדמנציה וסקולרית בלבד, ומציינת שהיא שכיחה יותר כחלק מדמנציה מעורבת.
• מהלך: לפי NHS, ההחמרה יכולה להתרחש במדרגות פתאומיות, עם תקופות יציבות ביניהן. לפי NIA, התסמינים יכולים להתחיל בהדרגה או בפתאומיות, ולעיתים יש תקופות קצרות של שיפור.
• אבחון: לפי NHS, אין בדיקה אחת. האבחון נשען על תיאור התסמינים, על ההיסטוריה הרפואית (שבץ, לחץ דם גבוה), על הערכה קוגניטיבית ועל בדיקת MRI או CT. לפי NIA, כמעט תמיד נראים אצל אנשים עם דמנציה וסקולרית שינויים בבדיקת MRI.
• כיוון טיפול: אין ריפוי, אבל לפי NHS טיפול בגורם יכול לעיתים להאט את ההתקדמות: תרופות ללחץ דם, לכולסטרול ולמניעת קרישים, הפסקת עישון, הפחתת אלכוהול, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת. מאחר שטרשת עורקים היא אחד הגורמים האפשריים לפגיעה בכלי הדם ובאספקת הדם למוח, מעניין לציין שמחקרים בתחום מחלות הלב הדגימו כי שינוי אינטנסיבי באורח החיים עשוי לתרום לנסיגה בטרשת עורקים. עם זאת, אין בכך הוכחה לנסיגה של דמנציה וסקולרית. ד״ר אסלסטין וד״ר דין אורניש הובילו בנפרד מחקרים שונים שהדגימו תהליכים אלה. 

מהי דמנציה עם גופיפי לואי?

דמנציה עם גופיפי לואי נגרמת מהצטברות של חלבון בשם אלפא־סינוקלאין בתוך תאי העצב (NIA). היא משפיעה על החשיבה, על התנועה ועל השינה. בשלב המוקדם בולטים לרוב תנודות חדות בערנות, הזיות ראייה מפורטות ותסמיני תנועה דומים לפרקינסון, והזיכרון עשוי להיפגע פחות בהתחלה.

• סימנים מוקדמים: לפי NIA: קשיי קשב וחשיבה, תנודות בערנות מיום ליום ואף באותו יום, הזיות ראייה, איטיות ונוקשות בתנועה, והפרעת התנהגות בשנת REM, שבה האדם ״משחק״ את חלומותיו. אצל חלק מהאנשים הפרעת השינה הזו מופיעה שנים לפני תסמינים אחרים.
• שכיחות: Alzheimer’s Society מציינת שכאחד מכל עשרה אנשים עם דמנציה סובל מהסוג הזה, שכ־5% מהמאובחנים רשומים כך, ושלפי הערכות של חוקרים הוא עשוי להיות אחראי לעד 20% מהמקרים. הארגון מציין שהמחלה מאובחנת פחות משהיא קיימת.
• אבחון: לפי Alzheimer’s Association, אין בדיקה אחת שמאבחנת אותה בוודאות, והאבחנה קלינית. קריטריוני האבחון של קונסורציום DLB (2017) נותנים משקל מוגבר להפרעת השינה בשלב ה־REM ולבדיקות הדמיה ייעודיות. NHS מזכיר גם בדיקת SPECT.
• כיוון טיפול: אין טיפול שעוצר את המחלה, והתרופות מכוונות לתסמינים. Alzheimer’s Association מזהירה שתרופות אנטי־פסיכוטיות עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות אצל עד מחצית מהאנשים עם המחלה. לכן כל שינוי תרופתי נעשה רק עם הרופא המטפל.
• מהלך: לפי NIA, משך המחלה הממוצע מהאבחון הוא חמש עד שבע שנים, בטווח של שנתיים עד 20 שנה.

מהי דמנציה פרונטו־טמפורלית (FTD)?

דמנציה פרונטו־טמפורלית היא קבוצה של מחלות שפוגעות באונות המצח והרקה, האחראיות על התנהגות, שיפוט ושפה. היא מתחילה לרוב בגיל צעיר יותר משאר הסוגים, ובדרך כלל לא בשכחה, אלא בשינויי אישיות והתנהגות או בקשיי שפה. רוב המקרים מאובחנים לפני גיל 65 (NHS).

• הווריאנט ההתנהגותי (bvFTD): לפי NHS, התנהגות לא הולמת או אימפולסיבית, התנהגות שנראית אנוכית או חסרת אמפתיה, הזנחת היגיינה, אכילת יתר או אובדן מוטיבציה. האדם עצמו לא תמיד מודע לשינויים.
• אפזיה ראשונית מתקדמת (PPA): פגיעה הדרגתית בשפה. בגרסה הסמנטית קשה להבין מילים ולמצוא אותן, ובגרסה הלא־שוטפת הדיבור מהוסס, מאומץ ולא דקדוקי (Alzheimer’s Association; Gorno-Tempini ועמיתים, 2011).
• שכיחות וגיל: Alzheimer’s Society מגדירה אותה כסוג פחות שכיח. לפי NHS, רוב המקרים מאובחנים בגילי 45–65. סקירה אפידמיולוגית משנת 2013 מתארת אותה כגורם שכיח לדמנציה שמתחילה בגיל העמידה או מוקדם יותר.
• אבחון: לפי NHS, חשוב תיאור של אדם קרוב. הבירור כולל הערכה קוגניטיבית, בדיקות דם, הדמיה (MRI,‏ CT או PET), ולעיתים ניקור מותני כדי לשלול אלצהיימר. לפי NIA, במקרים משפחתיים אפשר לאשר את האבחנה בבדיקה גנטית.
• כיוון טיפול ומהלך: לפי NHS, אין טיפול שמאט את המחלה. התרופות מכוונות לתסמינים ההתנהגותיים, ולצידן ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. משך החיים הממוצע מתחילת התסמינים הוא כשמונה עד עשר שנים, עם שונות גדולה בין אנשים.

מה ההבדל בין דמנציה במחלת פרקינסון לדמנציה עם גופיפי לואי?

דמנציה במחלת פרקינסון ודמנציה עם גופיפי לואי קשורות לאותו חלבון, אלפא־סינוקלאין, וההבדל ביניהן הוא בעיקר בסדר הופעת התסמינים. כשהדמנציה מופיעה לפחות שנה אחרי תסמיני התנועה של פרקינסון, האבחנה היא דמנציה במחלת פרקינסון. כשהיא מופיעה לפני כן, באותו זמן או בתוך שנה, האבחנה היא דמנציה עם גופיפי לואי (Alzheimer’s Association).

לפי Alzheimer’s Association, כשלושה רבעים מהאנשים שחיים עם פרקינסון יותר מעשר שנים יפתחו דמנציה, והזמן הממוצע מתחילת פרקינסון ועד הופעת הדמנציה הוא כעשר שנים. סקירה שיטתית משנת 2005 העריכה ש־24%–31% מהאנשים עם פרקינסון סובלים מדמנציה, ושדמנציה בפרקינסון אחראית ל־3%–4% ממקרי הדמנציה באוכלוסייה. לעומת זאת, מחקרים חדשים מצביעים על שונות גדולה בין מטופלים ועל כך שהדמנציה עשויה להתפתח מאוחר יותר מכפי שהעריכו בעבר. במחקר גדול שפורסם בשנת 2024, הסיכון לדמנציה לאחר עשר שנות מחלה הוערך בכ־9%–27%, אם כי מחקרים אחרים מצאו שיעורים גבוהים יותר.

התסמינים כוללים שינויים בזיכרון, בריכוז ובשיפוט, הזיות ראייה, דיכאון, חרדה והפרעות שינה. אין טיפול שעוצר את הנזק לתאי העצב, והטיפול מכוון לתסמינים. לפי Alzheimer’s Association, נמנעים מתרופות אנטי־פסיכוטיות כי הן עלולות להחמיר את תסמיני הפרקינסון.

מהי דמנציה מעורבת?

דמנציה מעורבת היא מצב שבו במוח יש בו־זמנית שינויים של יותר מסוג אחד של דמנציה. השילוב השכיח ביותר הוא אלצהיימר יחד עם דמנציה וסקולרית (Alzheimer’s Society). היא שכיחה במיוחד בגיל מבוגר, ובחיים מאובחנת לרוב כסוג אחד בלבד. לפי Alzheimer’s Association, עדיין לא ידוע כמה מהאנשים שאובחנו בסוג אחד סובלים בפועל מדמנציה מעורבת.

Alzheimer’s Society מעריכה שהיא נוגעת לפחות לאחד מכל עשרה מאובחנים. נתוני נתיחה שמביאה Alzheimer’s Association מצביעים על שכיחות גבוהה יותר: במחקר שמומן על ידי NIA, אצל 54% מהאנשים שבמוחם נמצאו שינויים של אלצהיימר היו גם שינויים נוספים. השכיחים ביותר היו שינויים בכלי הדם, ואחריהם גופיפי לואי. רוב המשתתפים אובחנו בחייהם כחולי אלצהיימר. גם NHS מציין שאנשים רבים עם דמנציה וסקולרית סובלים גם מאלצהיימר.

אילו גורמים לירידה קוגניטיבית ניתנים לטיפול?

חלק מהמצבים שנראים כמו דמנציה נובעים מגורם שאפשר לטפל בו: מחסור בוויטמינים, בעיות בבלוטת התריס, תופעות לוואי של תרופות, דיכאון, בלבול חריף בעקבות זיהום, והידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH). לכן הבירור לדמנציה כולל בדיקות דם, ולא רק מבחני זיכרון (NIA; NHS).

1. מחסור בוויטמינים: לפי NIA, מחסור בוויטמינים עלול לגרום לבעיות זיכרון שדומות לדמנציה. אחד הוויטמינים שנבדקים בבירור הוא ויטמין B12.
2. בלוטת התריס, כליות וכבד: NIA מונה בעיות בתריס, בכליות או בכבד בין המצבים שעלולים לחקות דמנציה, ו־NHS מזכיר במפורש תת־פעילות של בלוטת התריס.
3. תרופות: תופעות לוואי של תרופות הן סיבה מוכרת לבעיות זיכרון (NIA). על תרופות שנקשרו לסיכון לדמנציה, יעלה באתר מאמר מפורט בעתיד. אין להפסיק תרופה בלי הרופא המטפל.
4. דיכאון, חרדה ודליריום: לפי NHS, גם מצבים אלה יכולים לגרום לבעיות זיכרון. דליריום הוא בלבול פתאומי שנגרם ממצב רפואי, למשל זיהום.
5. הידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): לפי Alzheimer’s Association, השילוב האופייני הוא קשיי הליכה, ירידה בחשיבה ובזיכרון, ובעיות בשליטה על השלפוחית. הטיפול העיקרי הוא ניתוח להכנסת נקז (shunt). קשיי ההליכה מגיבים אליו בצורה הטובה ביותר, ושיפור בחשיבה פחות צפוי.

 

האם דמנציה תורשתית?

ברוב המקרים דמנציה אינה תורשתית באופן ישיר. לפי Alzheimer’s Society, כמעט כל המקרים נובעים משילוב מורכב של גורמים, והגנים רק מעלים את הסיכון, בלי לקבוע אם המחלה תופיע. החריג הבולט הוא דמנציה פרונטו־טמפורלית: לפי NIA, כשליש מהמקרים שלה עוברים בתורשה מהורה לילד.

• אלצהיימר: לפי Alzheimer’s Society, הגרסה הגנטית APOE ε4 היא זו שמעלה את הסיכון יותר מכל גרסה אחרת של הגן APOE, אבל אינה גורמת למחלה בעצמה. יש אנשים עם שני עותקים של APOE4 שלא חולים בדמנציה.
• דמנציה וסקולרית ודמנציה עם גופיפי לואי: לפי Alzheimer’s Society, גרסאות של APOE הן גורם סיכון גם להן. לפי NHS, דמנציה עם גופיפי לואי מופיעה בדרך כלל אצל אנשים בלי היסטוריה משפחתית, ולפי NIA אין כיום בדיקה גנטית שמנבאת אותה.
• דמנציה פרונטו־טמפורלית: לפי NHS, מי שיש לו היסטוריה משפחתית של המחלה יכול לשוחח עם הרופא על הפניה לגנטיקאי ועל בדיקה גנטית.

על ההבדל בין גורמי הסיכון לאלצהיימר לגורמי הסיכון לדמנציה בכלל, ראו גורמי סיכון לאלצהיימר לעומת דמנציה.

אילו סימנים ראשונים של דמנציה כדאי לתאר לרופא?

סימנים ראשונים של דמנציה משתנים לפי הסוג, ולכן כדאי לתאר לרופא לא רק אם יש שכחה, אלא מה השתנה קודם ומתי. שכחה של אירועים קרובים, קשיי תכנון, תנודות בערנות, שינויי אישיות או קשיי שפה מכוונים לבירורים שונים. תיאור מדויק של בן משפחה עוזר לאבחנה.

1. שכחה של שיחות ואירועים קרובים ושאלות שחוזרות על עצמן: אופייני לאלצהיימר (NHS).
2. האטה בחשיבה, קשיי תכנון וריכוז, לעיתים אחרי שבץ: אופייני לדמנציה וסקולרית (Alzheimer’s Society).
3. תנודות בערנות, הזיות ראייה, ״משחק״ חלומות בשינה, נוקשות או רעד: אופייני לדמנציה עם גופיפי לואי (NIA).
4. שינוי אישיות, התנהגות לא הולמת, או קושי במציאת מילים ובהבנתן, לפני גיל 65: אופייני לדמנציה פרונטו־טמפורלית (NHS).
5. קשיי הליכה ובעיות בשליטה על השלפוחית לצד ירידה בחשיבה: מצדיק בירור להידרוצפלוס בלחץ תקין NPH (Alzheimer’s Association).

הרשימה הזו אינה כלי אבחון. הסימנים חופפים בין הסוגים, ואת האבחנה קובע רופא. כשיש ירידה קוגניטיבית שאינה פוגעת בעצמאות היומיומית, ייתכן שמדובר בירידה קוגניטיבית קלה (MCI) ולא בדמנציה.

איך מאבחנים את סוג הדמנציה?

אבחון סוג הדמנציה נעשה בשלבים על ידי רופא: נוירולוג, גריאטר או פסיכיאטר של הזקנה (NIA). הבירור משלב שיחה עם המטופל ועם בן משפחה, מבחנים קוגניטיביים, בדיקות דם לשלילת גורמים הפיכים והדמיה של המוח. אין בדיקה אחת שקובעת לבדה את סוג הדמנציה.

1. שיחה ותשאול, רצוי עם בן משפחה: מתי התחילו התסמינים, מה הופיע קודם, אילו תרופות נלקחות (NIA).
2. מבחנים של זיכרון, קשב, שפה ופתרון בעיות (NIA).
3. בדיקות דם ושתן לשלילת גורמים אחרים (NHS).
4. הדמיה של המוח: CT או MRI, ולפי הצורך PET או SPECT (NIA; NHS).
5. לפי הצורך: בדיקת נוזל השדרה לחלבונים הקשורים לאלצהיימר, ובמקרים משפחתיים של FTD בדיקה גנטית (NIA על אלצהיימר; NIA על FTD).

לפי NIA, מי שיש לו בעיות זיכרון צריך לחזור לרופא כל שישה עד 12 חודשים, והרופא עשוי לחזור על הבדיקות כדי לעקוב אחר השינוי לאורך זמן.

למה חשוב לדעת את סוג הדמנציה?

סוג הדמנציה משפיע על בחירת התרופות, על התרופות שיש להימנע מהן ועל ההכנה של המשפחה למהלך הצפוי. למשל, בדמנציה עם גופיפי לואי ובדמנציה בפרקינסון נדרשת זהירות בתרופות אנטי־פסיכוטיות (Alzheimer’s Association), ובדמנציה וסקולרית הטיפול בלחץ הדם, בכולסטרול ובסוכר הוא חלק מרכזי בניסיון למנוע נזק נוסף (NIA).

מעבר לטיפול הרפואי, המחקר בוחן גם את השפעת אורח החיים על בריאות המוח. על מה שנמצא עד היום אפשר לקרוא במאמרים טיפול טבעי בדמנציה ובאלצהיימר: מה המחקר מצא, תזונה למניעת דמנציה ואלצהיימר והנחיות ארגון הבריאות העולמי למניעת דמנציה.

 

ב״מרכז לשיפור בריאות המוח״ בונים תוכנית אישית סביב גורמי הסיכון, לצד הליווי הרפואי ולא במקומו. 

 

שאלות נפוצות

כמה סוגי דמנציה יש?

אין מספר אחד מוסכם, כי דמנציה יכולה להיגרם ממחלות ומצבים רבים. הסוגים העיקריים הם אלצהיימר, דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לואי, דמנציה פרונטו־טמפורלית ודמנציה מעורבת. לצידם יש סוגים נדירים יותר, ולפי Alzheimer’s Society כאחד מכל 20 אנשים עם דמנציה בבריטניה סובל מסוג נדיר.

האם דמנציה גנטית?

ברוב המקרים לא באופן ישיר. גנים כמו APOE4 מעלים את הסיכון, אבל אינם קובעים שהמחלה תופיע. היוצא מן הכלל הוא דמנציה פרונטו־טמפורלית, שבה כשליש מהמקרים תורשתיים לפי NIA. מי שיש לו היסטוריה משפחתית של מחלה כזו יכול לשאול את הרופא על ייעוץ גנטי.

מה זה דמנציה?

דמנציה היא שם כולל לירידה מתמשכת בזיכרון, בחשיבה, בשפה או בשיפוט, במידה שפוגעת בתפקוד היומיומי. היא אינה מחלה אחת, אלא תוצאה של מחלות שונות שפוגעות במוח. לפי ארגון הבריאות העולמי, דמנציה שכיחה יותר אחרי גיל 65, אבל אינה חלק בלתי נמנע מההזדקנות.

איך אומרים דמנציה בעברית?

בעברית משתמשים במילים קיהיון ושיטיון, אבל בשיחה ובמערכת הבריאות המילה הנפוצה היא דמנציה. בספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM-5 מופיע המונח Major Neurocognitive Disorder, כלומר הפרעה נוירוקוגניטיבית עיקרית.

איזה סוג דמנציה מתקדם הכי מהר?

אין תשובה אחת, כי הקצב משתנה מאוד בין אנשים גם באותו סוג. לפי NIA, משך המחלה הממוצע בדמנציה עם גופיפי לואי הוא חמש עד שבע שנים מהאבחון. לפי NHS, בדמנציה פרונטו־טמפורלית הממוצע הוא כשמונה עד עשר שנים מתחילת התסמינים. אלה ממוצעים, ויש אנשים שחיים זמן ארוך בהרבה.

האם אפשר לחלות ביותר מסוג אחד של דמנציה?

כן. מצב זה נקרא דמנציה מעורבת, והשילוב השכיח ביותר הוא אלצהיימר ודמנציה וסקולרית. לפי Alzheimer’s Society הוא נוגע לפחות לאחד מכל עשרה מאובחנים, ובדיקות של המוח לאחר המוות מצביעות על שכיחות גבוהה יותר.

מקורות עיקריים

• World Health Organization. Dementia, fact sheet. קישור למקור
• Alzheimer’s Association. What Is Alzheimer’s Disease? קישור למקור
• Alzheimer’s Association. Vascular Dementia; Dementia with Lewy Bodies; Frontotemporal Dementia; Parkinson’s Disease Dementia; Mixed Dementia; Normal Pressure Hydrocephalus. קישור 1, קישור 2, קישור 3, קישור 4, קישור 5, קישור 6
• Alzheimer’s Society. Types of dementia ועמודי המשנה לכל סוג; Genetics of dementia. סוגי דמנציה, גנטיקה
• NHS. Alzheimer’s disease; Vascular dementia; Dementia with Lewy bodies; Frontotemporal dementia; Dementia diagnosis. קישור 1, קישור 2, קישור 3, קישור 4, קישור 5
• National Institute on Aging. What Is Dementia?; How Is Alzheimer’s Disease Diagnosed?; Vascular Dementia; Lewy Body Dementia; Frontotemporal Disorders. קישור 1, קישור 2, קישור 3, קישור 4, קישור 5
• O’Brien, J. T., Thomas, A. (2015). Vascular dementia. The Lancet. Europe PMC
• McKeith, I. G. et al. (2017). Diagnosis and management of dementia with Lewy bodies: Fourth consensus report of the DLB Consortium. Neurology. Europe PMC
• Aarsland, D. et al. (2005). A systematic review of prevalence studies of dementia in Parkinson’s disease. Movement Disorders. Europe PMC
• Gorno-Tempini, M. L. et al. (2011). Classification of primary progressive aphasia and its variants. Neurology. Europe PMC
• Onyike, C. U., Diehl-Schmid, J. (2013). The epidemiology of frontotemporal dementia. International Review of Psychiatry. Europe PMC
• Clarfield, A. M. (2003). The decreasing prevalence of reversible dementias: an updated meta-analysis. Archives of Internal Medicine. Europe PMC

---

על הכותב

אופיר פוגל, נטורופת. מנהל המרכז לשיפור בריאות המוח, ועובד במכון סגול לרפואה היפרברית ומחקר במרכז הרפואי שמיר. עוסק בבריאות המוח, במניעת דמנציה ואלצהיימר ובחקר אוכלוסיות מאריכות חיים, וערך מסעות מחקר בסרדיניה ובאוקינאווה. הופיע בתוכניות טלוויזיה בערוצים 1, 2, 10 ובהוט, ומאמריו וסיקור עבודתו התפרסמו ב־ynet ובהארץ.

עוד על אופיר פוגל · הופעות בתקשורת