איזון תקין בין טריליוני בעלי החיים הנמצאים אצלנו במערכת העיכול קריטי לבריאות, אבל מסתבר שגם משפיע על ההתנהגות שלנו, ואף התשוקות שלנו לאוכל וכנראה גם על המשיכה לבני אדם אחרים… המיקרוביום הוא הרבה יותר ממה שחושבים בהתחלה!
מאמר שהוזמנתי לכתוב עבור ynet בנושא פורסם כעת, וכאן אני מביא את החלקים שלא נכנסו במלואם למאמר שפורסם.
במאמר שפורסם אותו ניתן לקרוא מהקישור ניתן להבין יותר על מגוון בעלי החיים שיש לנו במעי, השפעתם האפשרית על סרטן, על המוח, על ההתנהגות, על המשיכה לבני זוג ועוד. הנתונים ברובם מובאים ישירות מהספר ״מהפיכת המיקרוביום״ עבורו עשיתי עריכה מדעית לעברית, ועליו אני ממליץ מאוד למי שרוצה להעמיק. את הספר כתב ד״ר וייל בולסוויץ, רופא קונבנציונאלי בעל התמחות בגסטרואנטרולוגיה, כך שהכל מבוסס על מדע ורפואה מהשורה הראשונה.
אם כן, להלן כמה קטעים שלא פורסמו בסופו של דבר באופן מלא:
המיקרוביום חשוב כבר מגיל הינקות
הראיות מראות שהמיקרוביום של המעי שלנו לא רק משתנה אצל הסובלים ממחלות שונות, אלא אולי אף חוזה או אפילו גורם לשיבושים הצפויים בעתיד. לדוגמה, חוקרים בדקו את החיתולים המשומשים של שלוש מאות תינוקות בגיל שלושה חודשים. הם גילו ששינויים מסוימים בחיידקי המעי בשלב כה מוקדם בחיים כבר חוזים אילו ילדים יפתחו בסופו של דבר אסתמה. אך כדי להוכיח שחיידקי המעי הם הגורם לאסתמה, הם העבירו את הצואה מהחיתולים לעכברים נטולי־חיידקים מיוחדים. כן, הם ערכו השתלת צואה מאדם לעכבר. ונבהיר שוב, הצואה לא הגיעה מחולי אסתמה, אלא מחיתול של תינוק בן שלושה חודשים שהחוקרים העריכו שנמצא בסיכון לפתח אסתמה. אז מה קרה? ובכן, כל העכברים פיתחו ריאות מודלקות, שמעידות על אסתמה.
אז מה עושים? להזין נכון את המעי…
כל נגיסה ונגיסה, כל אותו קילוגרם מזון מדי יום, זורם אל המיקרואורגניזמים במעי שלכם. הם אינם צופים פסיביים. מזוננו הוא גם מזונם. כן, אפילו אורגניזמים חד־תאיים צריכים מקור אנרגיה. אך לא כל המיקרואורגניזמים צורכים את אותו המזון. כל בחירה תזונתית שאתם עושים תחזק קבוצה מסוימת של מיקרואורגניזמים, ותחליש קבוצה אחרת. אם תימנעו לחלוטין מקבוצת מזונות כלשהי, המיקרואורגניזמים שמשגשגים על המזון הזה יגוועו ברעב וייכחדו. הם מתרבים במהירות כה רבה עד שהבחירות התזונתיות שאתם עושים במהלך עשרים וארבע שעות ישפיעו על האבולוציה של חמישים דורות של מיקרואורגניזמים. לא נדרשים ימים או אפילו שבועות כדי לשנות את המיקרואורגניזמים שלכם. נדרשת נגיסה אחת בלבד. אבל אתם שולטים במזון שבו אתם נועצים את שיניכם, ולכן אתם שולטים בהרכב המיקרוביום שלכם.
תהליך לשיפור בריאות המעי עדיף שיעשה בצורה מבוקרת ובליווי מקצועי-רפואי מתאים. על מנת לעבור תהליך נכון וטוב רצוי תחילה להבין שלושה מושגים העיקריים:
פרהביוטיקה = מזון למיקרואורגניזמים הבריאים של המעי
פרוביוטיקה = מיקרואורגניזמים בעלי תכונות מועילות
פוסטביוטיקה = תרכובות שמיוצרות על ידי המיקרואורגניזמים של המעי
המזונות המומלצים להעשרת הפרהביוטיקה הם בעיקר אלה העשירים בסיבים תזונתיים. אולם רבים לא יודעים שישנם כמה סוגים של סיבים תזונתיים, בעוד אלה שתורמים לנו יותר הם הסיבים המסיסים במים. מבין המזונות המומלצים נמצאים שיבולת שועל, ירקות כתומים, קטניות, גריסים, קישואים, במיה, כוסמת ועוד.
אבל סיבים אינם הפרהביוטיקה היחידה! עמילן עמיד, שנמצא במזונות כמו שיבולת שועל, אורז, תפוחי אדמה וקטניות, מבחינה טכנית לא נחשב לסיבים, אך הוא מתנהג בצורה דומה מאוד לסיבים מסיסים. הוא עובר את המעי הדק ללא שינוי ועובר התססה בידי המיקרואורגניזמים של המעי הגס. גם חלב-אם מכיל משהו שמכונה אוליגוסכרידים בחלב אם, שמתפקד כמו סיבים מסיסים ומזין את המיקרוביוטה המתפתחת של מעי התינוק.
מזונות פרוביוטים עיקריים כוללים ירקות כבושים או מוחמצים בדרכים טבעיות, חומץ טבעי, תה מותסס (קמבוצ׳ה), מוצרים מותססים על בסיס סויה (טמפה, מיסו) ועוד.
ניתן להיעזר מהקישור הבא:
בריאות
אופיר פוגל, נטורופת