עתיד כדור הארץ מטריד אותך?

משבר האקלים משפיע על כולנו. זו לא רק התחממות כדור הארץ אלא אולי יותר מזה דילול משאבים קריטיים לעתיד. לכל מי שרוצה להיות ״ירוק״, לדאוג לעתיד כדור הארץ עבור הנכדים, לשמור על מאגרי המים, האדמה והאויר הנקי שמתדלדלים לנו, כדאי ללמוד מהמידע הבא מה באמת צריך לעשות.

מצורפים כאן ארבעה קטעי מידע שונים, חלקם מתבססים על אותם מקורות מידע באופן חלקי. כל מאמר או סרטון ו/או מחקר – חושפים היבט חשוב. הצטברות העדויות היא זו שאמורה לעזור לנו להבין היכן באמת צריך לפעול על מנת לשפר את המצב בהווה, ובעיקר את עתיד הכדור עבור ילדינו ונכדינו.

מאמרים בעקבות הצהרה מהעיתון הרפואי המוביל ״לנסט״

״אתם חייבים לשנות את התזונה שלכם, ולא רק בגלל הבריאות״ – זו הכותרת של מאמר מוואלה המופיע בקישור זה. כותרת משנה טוענת ש: ״אם תורידו בחצי את צריכת הבשר, תצילו 11 מיליון בני אדם בשנה״. מדובר בדו״ח שכתבו עבור כתב העת החשוב ״לנסט״ אוסף של שלושים חוקרים. הם מסבירים בו על המשמעות האקולוגית העצומה של הבחירות התזונתיות שלנו.

ב- ynet פרסמו גם מאמר על בסיס אותו דו״ח, אצלם הכותרת היא ״דיאטת כדור הארץ״.

הכתבה המלאה מעיתון ״הארץ״ בקישור זה. 

עבור מי שאין לו מנוי, להלן הפסקאות הראשונות:

כדור הארץ פשוט לא יכול לשאת את צריכת הבשר של המדינות המפותחות

״פרופ’ מרסלו שטרנברג, בן 52, ביולוג ומומחה לאקולוגיה, פרופסור בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב.
בוא נדבר על האסון האקולוגי ששמו גידול בשר בקר למאכל. נניח בצד, לרגע, את האספקטים המוסריים והתרבותיים, ונתייחס רק להשפעה הסביבתית.

כדי להבין, בעצם, למה לגידול בקר יש השפעה כל כך הרסנית על הסביבה, קודם כל חשוב להזכיר שהבקר הוא בעל חיים מבוית, שמאוד רחוק מבעל החיים המקורי. רק לפני כ–10,000 שנה נוצר בעל החיים שאנחנו מכירים היום, והוא בנוי, בעצם, כדי לספק שירותים לאדם. בשר, חלב, עור — כל החלקים שלו משמשים בכל התעשיות. האדם פשוט פיתח את החיה הזאת כדי לצרוך אותה.
והבעיה היא שיש הרבה באגים בגרסה.

החיה הזאת, מבחינה אנרגטית, מאוד לא יעילה. היא מתקיימת על עשבים וצמחייה שתכולת החלבון שלהם מאוד נמוכה, ולכן היא פשוט צורכת כמויות עצומות של אוכל. יש לה מערכת עיכול מאוד מפותחת, שאורכה כ–25 מטר. במערכת הזאת מתקיימים הרבה מאוד חיידקים שאחראים על פירוק המזון הצמחי שהיא אוכלת. תוצר הלוואי, כמובן, הוא פליטה של כמות עצומה של גזי חממה, שפוגעים באקלים ותורמים להתחממות הגלובלית. ההערכות הן שתעשיית הבקר לבדה אחראית על כ–18% מכלל גזי החממה בעולם. פרה ממוצעת פולטת כ–150 ליטר גז ביום. תכפילי את זה במספר העצום של ראשי בקר שיש כרגע בעולם.
שהוא?
כמיליארד ו–400 אלף. על כל חמישה אנשים בעולם יש פרה.

אני לא אוכלת בשר, וחשבתי שאני מכירה, פחות או יותר, את הנתונים. טעיתי. כשמסתכלים על המספרים, זה נראה ממש כאילו הינדסו את החיה הזאת כדי שתגרום מקסימום נזק סביבתי ותצרוך כמה שיותר משאבים.
הן צריכות הרבה שטח מרעה — 30% משטח העולם מוקדש למרעה, וזה רק הולך וגדל. כל פרה שותה משהו כמו 45 ליטר מים ביום. כמות המים שנדרשת כדי לייצר קילו בשר, בשיטה האמריקאית, של גידול במקומות סגורים עם מזון מוגש, זה 15 אלף ליטר לקילו. שוב, 15 אלף ליטר מים לקילו אחד של בשר. זה כמעט בלתי נתפס.

זה די דמגוגי, אני מודה, אבל המזון שצורך הבקר שמיועד למאכל היתה יכולה גם לפתור את בעיית הרעב העולמי.
כן, פרה ממוצעת אוכלת כ–40 ק”ג מזון ביום. לאורך חייה, שהוא כשלוש שנים, מהיוולדה לשחיטה, היא צורכת כ–1,300 ק”ג תבואה ו–7,200 ק”ג מספוא. 8,500 ק”ג מזון עבור פרה אחת. שוב, כדי לייצר את כמות המזון הזה נדרשים כ–3 מיליון ליטר מים.
תעשיית הבקר היא הנזק הסביבתי הגדול ביותר כרגע, בעולם. יותר ממכוניות, יותר מכל דבר אחר.
כן. בפירוש.״