מה המשמעות של אכילת עוף שגודל בישראל?

מסתבר שיחסית לגודל האוכלוסייה, ישראל כמעט אלופת העולם בצריכת מוצרי עוף. וישנן אפשרויות רבות: שניצל, כנפיים, חזה, כרעיים, רגליים ותוספת עוף במנות רבות שמגישים ברחוב, בבית הקפה ולעיתים גם במסעדות. אולם נשאלת השאלה מהי המשמעות הבריאותית הנובעת מאכילת עוף? במאמר הקצר הבא לא נתייחס לכל הסוגיה על כל המורכבות וההיבטים שלה, אלא נתמצת את עיקרי הדברים העולים מדו״ח שהוגש השנה למשרד ממשלתי ונגנז מסיבות שאינן ברורות.

בדברים הבאים, אני מסתמך על מה שפורסם במאמר אודות הדו״ח שפורסם בפורטל Ynet. הדו״ח הוכן בלשכת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף אנשי מקצוע מהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.

 

מה המשמעות הבריאותית של אכילת עוף שגודל בארץ?

על מנת שגידול העופות בתעשייה יהיה כלכלי, נאלצים המגדלים להשתמש בכמויות גדולות של תרופות ואנטיביוטיקה. על פי הדו״ח, ישראל נמצאת במקום הראשון באירופה בכמות האנטיביוטיקה המשמשת לחיות משק, כשענף גידול התרנגולות הוא הענף המוביל בישראל בתחום זה.

השימוש הנרחב באנטיביוטיקה מעודד התפתחות זיהומים וחיידקים עמידים לטיפול. סכנות אלה כמובן עלולות לעבור מבעלי חיים אלינו בני האדם.

ציטוט מאת מחברת הדו״ח: “בדגימות שתן של כ-85% מהישראלים נמצאו שאריות תרופות שהם מעולם לא צרכו בעצמם

עוד ציטוטים מתוך הדו״ח על פי הכתבה:

״יותר מ-80% ממוצרי העוף נגועים בקמפילובקטר או סלמונלה״.

״כמיליון ישראלים בשנה לוקים בתחלואת מעיים זיהומית שמקורה בחיידקים ממוצרי עוף, הגורמים לשלשולים, כאבי בטן, חום, הקאות ובחילות.״

מי שייכנס למאמר, יוכל להבין כיצד טיפול פשוט בעוף במטבח, עלול לגרום להתפשטות חיידקים וזיהומים נוספים אל כלי האוכל ומשטחי העבודה במטבח. כך שבשורה התחתונה, טיפול לא מאוד מוקפד במוצרי עוף במטבח, עלול לגרום לזיהום לכל האנשים האוכלים בבית.

 

מה הן המשמעויות הלא-בריאותית של אכילת עוף בישראל?

מאחר והאתר עוסק בבריאות ופחות בנושאים אחרים, לא אעמיק בנושאים אלה כאן. עם זאת, אי אפשר להתעלם מההשלכות מרחיקות הלכת שעלולות להיות לתעשיית גידול העופות בישראל. מי שירצה, כמובן, יוכל להיכנס למאמר ב- Ynet ולקרוא את הנתונים היותר מלאים. אבל הינה כאן כמה מה״שורות התחתונות״:

זיהום אוויר: תעשיית גידול העופות אחראית על כמחצית מפליטת האמוניה לאוויר בישראל.

זיהום קרקע ומים: תעשיית העופות מייצרת במיליון טונות של זבל עופות, וכ- 36,000 טונות של פגרי עופות בשנה. חומרים אלה פוגעים מאוד באיכות הקרקע והמים, ומשפיעים על החי והצומח.

התעללות בבעלי חיים: באופן מעט מוזר, אנו מאוד רגישים לפגיעה בתנאי החיים או חלילה התעללות בחתולים, כלבים ושאר בעלי החיים ש״קרובות ללבינו״. רבים מאיתנו לא חושבים על הסבל היומיומי המתמשך העובר על אפרוח של תרנגולת מהרגע שהוא בוקע, ועד יומו האחרון. מדובר בהתמודדות יומיומית עם תנאי חיים קשים, וסבל קבוע מתמשך.

 

מידע נוסף אודות השפעות אכילת עופות על הבריאות

אם כך, הדו״ח שבמרכז המאמר התמציתי הנ״ל מתייחס בעיקר לחשש משזיהומים רבים כתוצאה מאכילת עוף רגיל בישראל, כמו גם מההשלכות הסביבתיות והמוסריות. אבל זו כמובן רק חלק מהתמונה. מהקישורים הבאים ניתן להבין על עוד השלכות שבבחירת אכילת עוף בהקשר לבעיות בריאות חשובות נוספות:

  • השפעת אכילת עוף (ובשר) על הסיכון לחלות בסוכרת.
  • מסתבר שבכמה מחקרים מוצאים קשר סטטיסטי בין אכילת עוף לבין השמנה. ומהקישור הזה נתונים בכתב בנושא זה.
  • מקישור זה מידע על קשר אפשרי בין אכילת תרנגולות לבין סיכון לסרטן.
  • לא כדאי לפספס – סרטון קצר ביוטיוב מתוך כתבת תחקיר של ערוץ חדשות: מה באמת יש בתוך העופות בארץ. מדובר בסרטון הכולל מצלמה נסתרת. בין השאר רואים ושומעים את הוטרינר הראשי של משחטות “מילועוף” מספר איך הם עוברים על תקנות התברואה, נותנים פי 2-3 אנטיביוטיקה מהמותר, והכי מרגיז – הוא אומר שאסור שהציבור ידע מזה, כי אחרת יהיו להם בעיות במשך כחצי שנה. למה רק חצי שנה? כי אחרי זה “המוח של הבנאדם שוכח הכל” לדבריו…

 

ניתן להיכנס לקישור זה על מנת ללמוד על אופציות בריאות מעט יותר לרכישת בשר ועוף, או ללמוד להכין בבית עוף יותר נקי ובטוח מבדרך כלל:

עוף נקי ויחסית בריא

 

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת

 

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאותי

  • סינון לפי צמחוניטבעוני

  • סינון לפי סוג אוכל

  • סינון לפי זמן בישול

  • סינון לפי שלב דיאטת אורז