בשנים האחרונות ניתן למצוא לא מעט מוצרי אטריות, נודלס וגם פסטה על בסיס שעועית או קטניות אחרות. יש הגיון במוצרים האלה, אבל יש גם לא מעט בעיות. ישנם מוצרים יחסית מוצלחים, ואחרים בהם ממש עובדים עלינו בעיניים. מוצגות כאן כמה דוגמאות, כמו גם מידע כיצד להבדיל בין המוצרים המזינים, לאלה שהרבה פחות.
מה ההגיון במוצרי אטריות ופסטה על בסיס שעועית או קטניות אחרות?
מוצרי נודלס, אטרית ופסטה ״רגילים״ המתבססים על דגן – כשחיטה היא הדגן הנפוץ – לרוב עלולים להביא לקפיצות גדולות ברמות הסוכר בגוף*. הסיבה היא שהדגנים הרגילים עשירים מאוד בפחמימות, ותהליך טחינתן לקמח על מנת להפוך אותם בהמשך לאטריות או פסטה, מעלה עוד יותר את האינדקס הגליקמי. הכנת המנה לאחר מכן מצריכה בישול, דבר שמרכך עוד יותר את חומר הגלם, ומביא לעליה נוספת בתגובה הגליקמית הצפויה.
*כל זאת אלא אם כן מקפידים על איכות הפסטה וכמה כללים חשובים אשר יכולים להביא לכך שניתן להכין פסטה עם אינדקס גליקמי סביר בהחלט.
על רקע הדברים הללו, יש הגיון להשתמש בקטניות כמו שעועית: הקטניות מכילות גם כמות יפה מאוד של חלבון, ולא רק פחמימות. השילוב של חלבון וסיבים תזונתיים ביחד עם פחמימות מורכבות, משפר את האינדקס הגליקמי של המזון, וצפוי לתרום יותר לאיזון הסוכר ושומני הדם, השמירה על המשקל, בריאות המוח, העורקים ועוד.
דוגמאות למוצרים לא מזינים
הבעיה היא שבמוצרי אטריות ופסטה רבים שמבוססים על קטניות, היצרן בעצם עושה שימוש רק בפחמימות שבקטניות, ולעיתים בכלל לא במרכיבים הנוספים. זאת אומרת, נעשה שימוש בעמילנים, אבל לא בחלבונים, וכמעט לא בסיבים התזונתיים. בצורה זו, בעצם, אנו מאבדים את היתרונות הפוטנציאליים שרצינו להשיג.
ראו כאן צילומים של כמה מוצרים:

חדי העין יכולים לשים לב שאף על פי שלרשימת הרכיבים נוספה גם אפונה, עדיין כמות החלבון במוצר זניחה מאוד. זה סימן שנעשה עיבוד וניצול בעיקר של העמילנים מהקטניות, ולא בשאר החלקים החלבוניים והמזינים של חומרי הגלם.
דוגמאות למוצרי אטריות ופסטה מוצלחים על בסיס קטניות
הדרך הטובה ביותר לזהות את ההבדל היא לבדוק שני דברים: ראשית, ברשימת הרכיבים נרצה לראות קמח קטניות או קטניות טחונות, ולא רק עמילן המופק מהן. שנית, בטבלת הערכים התזונתיים נחפש כמות יפה של חלבון וסיבים תזונתיים. ככלל אצבע, מוצר שמכיל כ-20 גרם חלבון ומעלה ל-100 גרם מוצר יבש הוא בדרך כלל סימן טוב, אם כי יש מוצרים מוצלחים גם עם פחות.
ניתן לראות בתמונות הבאות דוגמאות לשני מוצרים, בהם נראה שנעשה שימוש נכון ובריא בשעועית ו/או בקטניות נוספות.


וכאן מוצר דומה על בסיס אפונה


פרטיקה וטיפים לשיפור התוצאה הבריאותית
ראשית, גם כשבוחרים פסטת קטניות איכותית, מומלץ לבשל אותה למידת אל-דנטה (לא רכה מדי) כדי לשמור על מדד גליקמי מתון. אם תקררו את הפסטה המבושלת במקרר לפני האכילה או החימום מחדש, ייווצר בה גם “עמילן עמיד” התורם לאיזון הסוכר ולהזנת חיידקי המעי הטובים.
שנית, נזכיר שאטריות או פסטות על בסיס כוסמת עשויות להיות מוצלחות. הן נקראות ״אטריות סובה״ וכשהן מיוצרות מכוסמת מלאה הן אפשרות מזינה נוספת. גם כאן חשוב לבדוק את רשימת הרכיבים, משום שחלק מהמוצרים מכילים בעיקר קמח חיטה.
לסיום, אזכיר שאפשר להכין מנת פסטה בריאה עבור מרבית האנשים, אם נקפיד על בחירת זן ואיכות החיטה, אם נכין נכון את הפסטה, ואם נאכל אותה בשילובים מוצלחים. פרטים בקישור.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת