לאחרונה ניתן למצוא גם בארץ סירופ ממתיק נוזלי המופק משורש העולש. לעולש יתרונות בריאותיים רבים, אך השאלה היא עד כמה הממתיק המופק מעולש גם הוא בריא? אתאר כאן אילו נתונים מבוססים ניתן למצוא על סירופ העולש, ומה עדיין לא ברור מספיק.
מה הן התכונות של סירופ להמתקה המופק מעולש?
ככל שמצאתי באתרי האינטרנט השונים, הפקת ממתיק עולש נוזלי נעשית בצורה טבעית ופשוטה. לא מוסיפים למוצר שום מרכיב נוסף. במאה גרם סירופ עולש יש כמעט 170 קלוריות, ובכף – כ 40 קלוריות בלבד. נראה שהיתרון הבולט של המתקה זו היא בכמות הסיבים התזונתיים. בעוד שבמאה גרם סירופ יש 9.5 גרם סוכרים פשוטים, יש במוצר 65 גרם סיבים – וזה המון!
בהקשר של דרכים בריאות להמתקת מזון, אחד המדדים החשובים להשוואה הוא מדד האינדקס הגליקמי בין המוצרים השונים, ויותר מכך – העומס הגליקמי של המוצרים. ככל שערכים אלה נמוכים יותר, כי בריא וטוב יותר. ניתן ללחוץ כאן להשוואה יותר נרחבת של סוגי המתקה בהקשר זה.
האינדקס הגליקמי של סירופ עולש במרבית מקורות המידע הוא 55, שזה נחשב יחסית נמוך וטוב.
לשם השוואה, האינדקס הגליקמי של מייפל הוא גם 55, סירופ אורז 100, דבש 60 ואגבה 15.
יותר חשוב הוא העומס הגליקמי. בסירופ עולש המספר הוא 5.2.
לשם השוואה, העומס הגליקמי של מייפל הוא 37, סירופ אורז 77, דבש 46, ואגבה 11.
בתמונה – אחד ממוצרי סירופ העולש שניתן למצוא בארץ:
אחת הטענות של חלק מהיצרנים היא שמדובר במוצר פרוביוטי. להבנתי מדובר בבלבול מסויים. אכן בעולש יש סיבים מסוג אינולין שתורמים לבריאות המיקרוביום. אבל מדובר בפרה-ביוטיקה, ולא בפרוביוטיקה. וגם כאן, טענה זו זקוקה לחיזוק ובדיקה מקיפה יותר.
מה המדע אומר על שימוש בסירופ המופק מצמח העולש?
ככל שחיפשתי מחקרים, לא מצאתי כאלה שנעשו עם בני אדם… בנוסף, להבנתי, מדובר במוצר חדש כך שאין למדע יכולת לבחון קבוצת אנשים שמשתמשת במשך שנים במוצר זה. אז מה השורה התחתונה? מבחינתי, צריך לחכות למחקרים שיבדקו את היעילות והבטיחות של המוצר. לדבש, למשל, עומס גליקמי פחות טוב מסירופ העולש, אבל מצד שני – היסטוריה ארוכה ונכבדה של שימוש, וגם כמה מחקרים טובים.
בנושא ההמתקה, ניתן לקבל כמה רעיונות וכיוון מלמידת פירמידת ההמתקה הבריאה שמופיעה בלחיצה על הטקסט הבא:
בריאות ומתיקות בריאה
אופיר פוגל, נטורופת