בריאות מתחילה בנשימה, ונשימה מתחילה מהאף

מפתיע מאוד לגלות כמה בעיות בריאות יכולות להימנע, או להשתפר, אם נשים לב כיצד אנו נושמים – ונשפר מה שצריך. עבור ילדים, זה אפילו יכול להשפיע על מראה הפנים העתידי! עבור כולנו, נשימה נכונה מהאף יכולה להשפיע על רמת האנרגיה, מערכת החיסון, תגובות אלרגיות, שינה, לחץ דם, התמודדות עם לחץ-חרדות-מצב רוח ועוד הרבה.

מוצגות כאן בתמצית הסיבות בגללן עדיף לנשום דרך האף, כמו גם המלצות למה שניתן לעשות על מנת לשפר את הנשימה בהקשר זה.

הטריגר שלי לכתיבת מאמרון זה, הוא המאמר של ד״ר מיכאל הרלינג בנושא. כמו כן המלצתי כאן בעבר על קריאת הספר המרתק ״נשימה״ שמן הסתם מעמיק הרבה יותר בכל נושא השפעות הנשימה על איכות החיים והבריאות שלנו.

מדוע חשובה לבריאות נשימה מהאף ולא דרך הפה?

איבר הנשימה שלנו הוא האף ולא הפה!

להלן כמה מהיתרונות של נשימה מהאף לעומת נשימה מהפה:

1. סינון יעיל יותר של חומרים שעלולים להזיק לנו. הדבר נעשה הן על ידי שערות האף, ריריות האף, קונכיות הנשימה, הסינוסים ועוד. מחקרים מראים ירידה בסיכון לסבול מזיהומים בדרכי הנשימה למשל.
2. חימום והוספת לחות לאוויר הנכנס לגוף. ד״ר הרלינג מסביר שהדבר תורם לתפקוד תקין יותר של צינור הנשימה והריאות עצמן.
3. נשימה דרך האף דורשת לחץ אוויר גבוה יותר. הדבר תורם גם לתפקודי ריאות משופרים.
4. שיפור ייצור ו/או ניצול של חנקן חמצני (Nitric Oxide). מרכיב זה מאוד חשוב לבריאות הריאות, דפנות העורקים, מערכת החיסון, קרישת הדם ועוד. יש לחומר הזה גם השפעה אנטידלקתית וגם אנטיוירלית.
5. נשימה איטית וקלה יותר עבור הגוף. לקצב נשימה רצוי זה, השפעות רבות על לחץ הדם, מערכת הלב, מערכת הנשימה, מצב הרוח ועוד. ד״ר הרלינג רושם על כך ביתר הרחבה במאמרו.
6. הפחתה בסיכון לנחירות ו/או לסבול מ״דום נשימה״ בשינה.
7. הפחתת הסיכון לסבול מפה יבש, כמו גם מריח לא טוב מהפה. וכשיש פחות יובש בפה, כך למדתי מהשיננית שלי, יש פחות עששת…
8. תמיכה בהתפתחות תקינה של הלסת והחך אצל ילדים. ישנן גם עדויות לצורך מופחת בשימוש בטיפולים אורטודונטיים.

על פי מחקרים שמצטט ד״ר הרלינג, מרבית הילדים נושמים דרך הפה ולא דרך האף! והוא מציין שאצל מבוגרים ככל הנראה המצב דומה.

בתמונה, תרגילי נשימה בריאה במהלך ריטריט לבריאות המוח:

כיצד לשפר את אופן הנשימה?

ראשית, הדבר המתבקש לעשות הוא להפנות תשומת לב לאופן בו אנחנו נושמים. אבל לא רק בעת קריאת שורות אלה, אלא גם בחיי היומיום – בזמן צפייה במסך, עבודה, עבודות בית וכדומה. שימו לב! תסתכלו על האנשים הקרובים אליכם. בקשו מבן/בת זוג או אדם קרוב אחר להתבונן בכם כשאתם לא שמים לב, ולעדכן כיצד אתם באמת נושמים.

ואם הנשימה השכיחה יותר היא דרך הפה ולא דרך האף, ישנם כמה דברים שניתן לעשות.

1. להשתמש במדבקת פה. הדבר לא פשוט ולא מתאים לכל אחד! ד״ר הרלינג מסביר על כך במאמר שלו. ובן השאר, הוא ממליץ על מדבקות שניתן לרכוש מחברה עליה הוא ממליץ.
2. ליהנות מתרגיל נשימת נחיריים חלופית. מוכרת מעולם היוגה בשם נאדי שודאנה. אפשר לקרוא על נשימה זו מהקישור, או גם בהרחבה – כולל מאמרים מדעיים – במאמר של ד״ר הרלינג.
3.  ד״ר הרלינג ממליץ גם על תרגיל נשימה בשם קפלאבטי, כמו גם לתרגל נשימה אפית אפילו במאמץ גופני. אני לא משוכנע שאלה התרגילים הכי רלוונטים, אבל ניתן לקרוא את המאמר שלו ולהחליט מה נכון ומתאים לכל אחד/ת.

ואם אנו כבר נושמים מהאף, ״השלב הבא״ הוא לוודא שבמרבית הזמן, אנו נושמים בעיקר בעזרת הסרעפת, ולא כלוב הריאות. הסבר והדגמה מדוע חשובה ״נשימת בטן״, בקישור הבא:

נשימות בטן – איך עושים ולמה זה טוב?

תנשמו טוב!

אופיר פוגל, נטורופת