משמח לקרוא מאמר נוסף המציג מחקרים ודעות של רופאים מובילים לגבי גורמי הסיכון לדמנציה שניתן להשפיע עליהם. הדבר משמעותי בעיקר על רקע כך שאין באמת תרופות שמשפרות את המצב במידה וכרבר מאובחנים עם דמנציה. לשמחתנו, כן יש טיפולים לא-תרופתיים שיכולים לעזור, אך כמובן שהכי מועיל, זול וחכם היא המניעה. באתר זה יש הרבה מידע שפורסם בנושא, והפעם מוצג כאן תמצית של מאמר חשוב שפורסם בארץ בנושא גורמי סיכון ״חדשים״ וברי שליטה בהקשר לדמנציה.
המאמר אותו אתמצץ כאן מתייחס בעיקר לארבעה גורמי סיכון לדמנציה.
יושבנות כגורם סיכון לדמנציה
מסתבר שלא רק פעילות גופנית משפיעה באופן משמעותי על בריאות המוח, דמנציה ואלצהיימר, אלא שיושבנות חשובה כנראה לא פחות. הכוונה כאן היא לכמות הזמן שאדם מבלה בישיבה במהלך היום. המחקר המצוטט במאמר מופיע בקישור זה. הנתון המרכזי הוא זה:
אנשים שיושבים בממוצע מעל 8 שעות ביום, נמצאים בסיכון וגבר של כ – 27% לסבול מדמנציה. כל זאת בהשוואה לאנשים שיושבים זמן מועט מכך.
ד״ר עאישה ודין שרזאי, זוג נוירולוגים שחוקרים ומטפלים באנשים עם דמנצה ו/או אלצהיימר כותבים/אומרים את הדברים המשמעותיים הבאים:
- ״…הגוף והמוח זקוקים לתנועה תמידית במהלך היום המשלבת ״פריצות מאמץ״ קצרות, כאשר עדיף שזמני המאמץ יהיו כל שעה.״
- ״אין אפשרות לכפר על יום שלם של ישיבה בעזרת מספר דקות של אימון…״
מכאן שההמלצה של מרבית המומחים שבאמת מבינים בתחום היא לנסות כל שעה ״לקום ולזוז״. סיבוב הליכה קצר, מדרגות, סקווטים וכדומה. בשנים האחרונות אני מאוד אוהב להמליץ על שיטת התנועה הבא שמאפשרת בקלות הזרמת דם והנאה רבה – בבית. בזמן קצר. בחינם. כנסו לקישור וכנראה תופתעו…
האם תחושת אופטימיות קשורה באמת לבריאותה מוח?
המאמר מתייחס למחקר מאוד אופטימי על אופטימיות… הפרטים על מחקר האופטמיות והדמנציה מהקישור.
המחקר כלל מעקב של שנים לא מעטות אחר הרבה מאוד אנשים. הממצא העיקרי הוא קשר תלוי ״מינון״ בין רמת אופטימיות גבוהה בתחילת המחקר, לבין סיכון לחלות בדמנציה בהמשך. למעשה, מדובר על ירידה של כ- 40% לקבל אבחנה של דמנציה עבור האנשים האופטימיים ביותר.
אה, כן… באותו מחקר מצאו גם שהאנשים אופטימיים יותר נטו להיות משכילים יותר, פעילים יותר מבחינה גופנית, עישנו פחות וסבלו פחות ממחלות כרוניות. כמו כן, שלא במפתיע, האנשים האופטימיים סבלו פחות מדיכאון – ודיכאון ידוע כגורם סיכון לדמנציה.
האם ניתן להסיק משהו בעל משמעות ממחקר זה? אני בספק. אבל בטוח שכדאי להישאר אופטימיים בחיים, מאלף סיבות…
תזונה צמחית משפרת את בריאות המוח
במאמר המדובר מתייחסים המחבר והרופאים שרואיינו בו, למחקר אחד מתוך מאות מחקרים שמצאו קשר בין תזונה לבין דמנציה. מדובר במחקר חדש (2026) שכלל מעקב של כעשור אחר כ 45,000 אנשים.
הממצאים העיקריים:
- תזונה מבוססת מזונות בריאים המצומח נקשרה לירידה של כ- 12% בסיכון לפתח דמנציה – בעיקר על רקע אלצהיימר.
- לעומת תזונה מבוסס צומח ״רגילה״ נקשרה לירידה של כ- 7% בסיכון לדמנציה/אלצהיימר.
- וכל זאת לעומת תזונה לא בריאה מהצומח שנקקשרה לעלייה של כ – 6% בסיכון לדמנציה/אלצהיימר.
מעודד להבין מהמחקר שלא נמצא קשר לרקע הגנטי. משמע – בחירות תזונה נכונות כנראה משפיעות לטובה ולרעה ללא קשר משמעותי לגנים שקיבלנו מההורים.
ניתן לקרוא מהקישור הבא על תזונה יותר מועילה – לא רק להפחתת הסיכון לסבול מדמנציה, אלא אפילו על שיפור תפקודים קוגניטיביים עבור מי שכבר חווה דרדור.
ומהקישור הבא ניתן לצפות בובינר נרחב יותר בנושא. אפרופו הנושא הקודם – כאן באמת יש מקום לאופטימיות רבה!
האם בדידות היא גורם סיכון מבודד ואמיתי בהקשר לדמנציה?
״לא טוב היות האדם לבדו״
מהמחקר הזה אותו מצטטים במאמר, עולה כי משתתפים שדיווחו על רמות גבוהות של בדידות הציגו כבר בתחילת המחקר ביצועים נמוכים יותר בזיכרון, לעומת משתתפים שלא דיווחו על בדידות גבוהה. אולם, לאורך תקופת המעקב במחקר תועדה ירידה בזיכרון בקצב דומה בכל הקבוצות, ללא הבדל מובהק בין אנשים בודדים יותר לפחות בודדים.
עוד נמצא במחקר כי המשתתפים עם רמות תחושת הבדידות הגבוהות, נטו להיות מבוגרים יותר, במצב בריאותי פחות טוב, ועם שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, יתר לחץ דם וסוכרת.
מה ניתן להסיק מתוצאות מחקר זה? להבנתי לא הרבה…
כשאני והצוות שלי מלווים אנשים שרוצים לשפר את הבריאות הקוגניטיבית שלהם, עם ובלי קשר לדמנציה ו/או אלצהיימר, אנו מתייחסים לקרוב ל 40 גורמי סיכון שנמצאו במדע. 4 הנקודות העולות במאמר זה הן רק טיפה בים. אך כל טיפה נחשבת…
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת