הורמנים לגיל המעבר נפוצים מאוד בשימוש על ידי נשים שסובלות, או סבלו, מגלי חום ו/או מסימפטומים נוספים מאוד לא נעימים הנפוצים סביב גיל המעבר. בעבר היו ויכוחים הרבה יותר ערים לגבי היתרונות והחסרונות של הורמונים אלה. עיקר הויכוח נסוב סביב האפשרות שהם מגינים על הלב, לעומת הסיכון המוגבר לחלות בסרטן. כיום, למיטב הבנתי, מירב הרופאים ממליצים מאוד על הורמונים לגיל המעבר למרבית הנשים שזקוקות לכך. על רקע זה, הופתעתי לקרוא מאמר חדש (2023), המציג נתונים מטרידים לגבי הקשר האפשרי בין נטילת הורמונים לגיל המעבר, לבין סיכון מוגבר לדמנציה ולאלצהיימר. לא פחות הופתעתי לגלות מחקר קודם משנת 2005, שכבר אז התריע על הבעיה האפשרית.
מחקר: האם נטילת הורמונים לגיל המעבר מעלה סיכון לדמנצה ולאלצהיימר?
מחקר שפורסם בעיתון רפואי מהחשובים בעולם – BMJ – בדק את ההשפעה של נטילת הורמונים לגיל המעבר (HRT) על דמנציה. המחקר התבסס על מחקר ענק שנעשה בדנמרק אשר כלל מעקב אחר יותר מ- 60,000 נשים. נשים אלה לא נטלו הורמונים בתחילת המחקר, והיו ללא אבחנה של דמנציה. במחקר זה השתתפו נשים בגילאי 50 עד 60 בתחילת המחקר. תוצאות המחקר דרמטיות: אלה שנטלו הורמונים לגיל המעבר במשך עד כשנה, סבלו מעליה של יותר מ- 20% בסיכון לסבול מדמנציה או אלצהיימר. הסיכון לסבול מדמנציה מכל סוג עלה ככל שעלו שנות נטילת הוורמנים, עד לעלייה של 74% אצל נשים שנטלו הורמונים 12 שנה או יותר.
התוצאות השליליות הללו נמצאו תקפות לגבי סוגים שונים של הורמנים (יחסים שונים בין אסטרוגן ופרוגסטרון). נשים שנטלו הורמונים עם תקופות של הפוגה אף הן סבלו מעליה בסיכון לדמנציה, אבל פחות מאלה שנטלו את ההורמונים באופן קבוע.
מחקר ישן יותר, פורסם בעיתון השייך ל – LANCET המכובד. גם במחקר ענק זה מצאו קשר בין נטילת הורמונים לגיל המעבר, לבין סיכון לחלות בדמנציה. במחקר זה, זוהה גם קשר שלילי לאטרופיה של המוח. אני לא מכיר ולו אישה אחת שהוזהרה מסכנה אפשרית זו לפני שהחלה בנטילת הורמונים אלה.
שלא במפתיע, רופאים רבים בתחום העבירו ביקורת גם על מחקרים אלה. התייחסות ביקורתית למחקר מה- BMJ ניתן לקרוא כאן מאתר המיועד לאנשי רפואה בשם ״דוקטורס אונלי״. עיקר הביקורת, ככל שאני מבין אותה, מדברת על כך שהמחקר עקב אחרי נשים בתחילת שנות האלפיים, ומאז ועד היום הטיפולים ההורמונלים עברו שינויים והתאמות. בנוסף, ישנה טענה כי במחקרים אחרים לא נמצא קשר שלילי בין נטילת הורמונים לבין פגיעה קוגניטיבית.
עדכון 2025: מחקר נוסף מצא קשר בין טיפול הורמונלי חילופי לגיל המעבר לבין אלצהיימר. במחקר זה, הממצא העיקרי היה עבור נשים שהחלו לקחת את ההורמונים בגיל מאוחר יחסית.
עוד על הקשר המורכב בין תקופת גיל המעבר לבריאות המוח ניתן לקרוא כאן. הנתונים מעניינים וחשובים.
חשוב לי להדגיש ולהזכיר שוב שאין לשנות טיפול תרופתי ללא המלצה ברורה מהרופא/ה המטפל/ת. בנוסף, על פי טענת מרבית הרופאים, עדיין יש להורמונים אלה יתרונות רבים.
מה אפשר לעשות על מנת להתמודד באופן בטוח ויעיל עם גלי חום ושאר סימפטומים הנפוצים בגיל המעבר? לא תמיד אפשר למצוא לאלה פתרונות טבעיים, אבל במרבית המקרים, אם לאישה יש מוטיבציה ונכונות לשפר את אורח החיים ולהיעזר בצמחי מרפא – ישנה הקלה גדולה או היעלמות מוחלטת של מרבית הסימפטומים. ניתן לקרוא על חלק מהמידע הזה והגיבוי המדעי לגביו מהקישור הבא.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת