השפעת תוספי פרוביוטיקה על בריאות המוח

מרבית האנשים העוסקים או לומדים את התחום, יודעים שישנו קשר מאוד משמעותי בין המיקרוביום לבין בריאות ותפקוד המוח. אני, כמו גם גדולים וחשובים ממני כבר כתבנו על כך, והמדע מתקדם בקצב מהיר בתחום זה. אולם אחת השאלות החשובות והמעשיות היא, האם אנו יכולים להשפיע על איזון חיידקי המעי שלנו ועל ידי כך לשפר את התפקוד ובריאות המוח? שאלה נוספת שתשובתה לא מובנת מאליה היא, האם תוספי פרוביוטיקה יכולים להשפיע לחיוב על תפקוד המוח והמצב הקוגניטיבי?

אציג כאן דוגמאות של מספר מחקרים המציעים כי התשובה האופטימית לשתי השאלות הללו היא חיובית: אכן שיפור איזון המיקרוביום משפיע לחיוב על בריאות המוח, ואפילו תוספי פרוביוטיקה עשויים להביא לתועלת זו.

מחקר בצעירים בריאים: תוסף פרוביוטיקה משפר מבנה ותפקוד מוח

בקישור הבא מחקר קטן אך משמעותי בתוצאותיו לגבי השפעת תוספי פרוביוטיקה על מבנה ותפקודי המוח. במחקר זה נתנו תוספי פרוביוטיקה או פלצבו לאנשים צעירים ובריאים למשך 4 שבועות. את השפעת ההתערבות על המוח בדקו בעזרת בדיקות MRI.

מתוצאות הבדיקות נראה כי לנטילת פרוביוטיקה הייתה השפעה מובהקת על נפח החומר האפור ועל הקשרים העצביים באזורים שונים במוח. בנוסף, לאחר נטילת התוסף נמצא שיפור בסימפטומים של דיכאון וחרדה, כמו גם שיפור בדפוסי השינה.

סקירת מחקרים: תוספי פרוביוטיקה עשויים לשפר תפקוד קוגניטיבי במבוגרים בריאים ו/או חולים

בסקירה זו נכללו עשרה מחקרים. בתשעה מתוך העשרה נמצאה השפעה חיובית של תוספי הפרוביוטיקה על התפקוד הקוגניטיבי. במחקר היחיד בו לא נצפה כלל שיפור, הנחקרים היו חולי אלצהיימר במצב קשה. משך ההתערבות במחקרים נע בין שלושה חודשים לחצי שנה.

ניתוח אוסף מחקרים באנשים מבוגרים עם אלצהיימר

במטה-אנליזה זו נכללו חמישה מחקרים קליניים מבוקרים שכללו סה״כ 386 אנשים. הנחקרים היו מאובחנים עם אלצהיימר. השיפור שנמצא כלל שיפור בזיכרון הזמני, בתפקוד הקוגניטיבי ובחלק מהמחקרים אפילו ביכולת התפקוד היומיומית. תוצאות אלה נשמעות מאוד-מאוד אופטימיות, אבל גם מחברי המאמר מזהירים כי עדיין רב הגלוי על הנסתר. יש בהחלט עוד צורך במחקרים גדולים ומשמעותיים יותר לפני שנוכל לתלות תקוותנו בתוספי פרוביוטיקה על מנת לעזור למרבית האנשים במצבים אלה.

מחקר: השפעת תוסף פרוביוטיקה עבור אנשים עם הפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה)

להלן ציטוט מתוך הספר החשוב והמומלץ בשם ״פסיכיאטריה תזונתית״ שנכתב על ידי פסיכיאטר בשם ד״ר דרו רמזי:

״במקרה של הפרעה דו-קוטבית, חוקרים באוניברסיטת ג’ון הופקינס עקבו אחר 66 מטופלים שאושפזו אחרי אפיזודת מאנית חמורה. מחצית המטופלים האלה קיבלו תוסף פרוביוטי, שכלל Lactobacillus rhamnosus GG ו-Bifidobacterium Animalis, והתבקשו ליטול אותו במשך 24 שבועות מיום השחרור. במהלך תקופת התצפית בת ה-24 שבועות, 24 מתוך 33 המטופלים שהיו בקבוצת הביקורת וקיבלו פלצבו אושפזו מחדש, אך רק שמונה מתוך קבוצת המטופלים שקיבלה פרוביוטיקה חזרו לבית החולים, וכשהם חזרו – זמן האשפוז שנדרש כדי לטפל בהם היה קצר יותר. כשהחוקרים בחרנו את רמות הדלקת של המטופלים, הם גילו שהמטופלים עם רמות חריגות של מולקולות פרו-דלקתיות בגוף הפיקו הכי הרבה תועלת מהפרוביוטיקה. התוצאות מעידות על כך שפרוביוטיקה יכולה לעזור בדיכוי דלקת במעיים, ועקב כך לווסת את התסמינים הקשורים בהפרעה דו-קוטבית.״

מחקרים מצביעים על התועלת של תוספי פרוביוטיקה עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון וחרדה

גם במקרה הזה הכי ברור להבין את הדברים בעזרת ציטוט מתוך הספר החשוב ״פסיכיאטריה תזונתית״ שנכתב על ידי פסיכיאטר:

״נערכו גם ניסויים שהראו כי תוספת קבועה של פרוביוטיקה יכולה להוביל לשיפורים בתסמיני דיכאון וחרדה. חוקרים מאוניברסיטת סנטרל סאות’ שבסין ערכו לאחרונה מטא-אנליזה על ניסויים קליניים שבחנו שימוש בזנים פרוביוטיים מסוימים כטיפול – מחקרים משתמשים בחיידקים שונים מסיבות שונות – וגילו שיש להם השפעות מיטיבות: שנטילה שלהם מפחיתה את התסמינים המדווחים ואת המצוקה הכרוכה בדיכאון. סקירות דומות גילו שפרוביוטיקה יכולה גם לעזור בהקלת תסמיני חרדה. עם זאת, מאחר שבמחקרים נעשה שימוש בזנים שונים ובכמויות שונות, לא ברור איזה פרוטוקול פועל הכי טוב. יש גם לציין שכמה ניסויים לא הציגו תוצאות חיוביות, ולכן הוספה של פרוביוטיקה אקראית לארוחת הבוקר מדי יום עשויה לא להיות הדרך הטובה ביותר לנצח את הדיכאון והחרדה או לטפל בהם.״

עלינו לזכור כי הדרך היעילה ביותר לשפר את תפקוד המיקרוביום היא באמצעות מניעת הוצאתו מאיזון, תמיכתו ב״פרוביוטיקה״, והזנתו ב״פרה-ביוטיקה״. מידע מעשי רב על הנושא ניתן לקבל מהמאמר הבא ומהמקישורים היוצאים ממנו:

מדוע ואיך לשמור על איזון החיידקים במעי – המיקרוביום?

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת