מדובר בנושא מאוד רגיש ומורכב. לצערי, אני אפילו מרגיש מעט חשש להציג כאן את הנתונים המאוד מדאיגים לגבי נחיצותם של מרבית תהליכי צנתור הלב. אני מניח שלא הייתי מעלה את הנושא שוב, אם לא היה רופא קונבנציונלי שריכז כל כך הרבה מידע מדעי – בכמה סרטונים קצרים וממוקדים.
האם מרבית צנתורי הלב חסרי תועלת אמיתית?
ראשית, חשוב ביותר להדגיש שסימן השאלה לגבי נחיצותם של תהליכי הצנתור אינו מתייחס לצנתורי חירום. הויכוח הרפואי הוא לגבי אנשים ש״רק״ מתלוננים על כאבי חזה מדי פעם, אבל למשך תקופה ארוכה. או לאנשים שנמצאה אצלם חסימה באחד מעורקי הלב, אבל הם מרגישים בסדר.
הדילמה היא האם ביצוע צנתור ל״פתיחת״ העורקים בלב אכן מביאה תועלת ארוכת טווח לאנשים במצב יציב, גם אם מאותרת חסימה בעורקים. זה אומנם נשמע הגיוני שכדאי לפתוח עורק שרובו סתום, אבל נראה שכשבודקים את המחקרים, התמונה די עגומה.
מה שהיינו רוצים לראות במחקרים הוא שמי שעובר צנתור שאינו להצלת חיים בחירום, ייהנה מירידה בסיכון להתקפי לב, הארכת חיים ו/או לפחות הקלה בסימפטומים למשך טווח ארוך (ולא רק לכמה חודשים). יתרה מכך, היינו רוצים להבין שרמת הבטיחות של הצנתורים הללו גבוהה. אולם, נראה כי התקוות שלנו אינן פוגשות את המציאות המדעית…
האם צנתורי לב יעילים, ומה הן הסכנות הנלוות?
בסדרת הסרטונים המוצגת כאן, ד״ר מיכאל גרגר מרכז עשרות מחקרים שניסו לענות על שאלות אלה. ניתן לצפות בסרטונים הקצרים הללו, ו/או לקרוא את סיכום עיקרי הדברים מכל סרטון שצרפתי לידם. מי שירצה, יכול לקרוא מהקישורים הבאים מידע מתעדכן (באנגלית) על הסכנות שבהכנסת סטנט לעורקי הלב , ועל הסיכונים האפשריים בצנתור לב.
סרטון ראשון – הסיכונים בסטנטים המיועדים ללב
- צנתור להצבת סטנט (תומכן) בעורקי הלב של אדם שסובל רק מכאבי חזה יציבים – אינם מועילים להפחתת הסיכון להתקף לב, להארכת חיים ו/או להפחתת סימפטומים לטווח הארוך.
- הסיבה העיקרית לכך היא שעיקר התקפי הלב המסוכנים נגרמים כתוצאה מטרשת עורקים ״צעירה״ וקטנה יחסית. ״סתימות״ עורקים אלה לרוב אינן מטופלות בצנתורים המיועדים כמעט תמיד רק לסתימות מתקדמות בעורקים. סתימות מתקדמות הן לרוב יציבות, והרבה פחות נוטות לגרום להתקפי לב.
- ישנם סיכונים בתהליך צנתור הלב. הם אומנם יחסית נדירים, אבל עדיין מתרחשים לא מעט התקפי לב, שבץ מוחי ואפילו מוות במהלך הפרוצדורה.
- בין 11% ל- 17% מהאנשים שעוברים צנתור (אנגיופלסטיקה) חווים במהלך הפרוצדורה אירועי שבץ ״קטנים״ המשאירים פגיעה במוח.
- בארה״ב, רק כ 1% מהאנשים שהולכים לעבור צנתור מודעים לכך שאם לא מדובר במקרה חירום, הסיכוי להרוויח מהצנתור לטווח הארוך נמוך מאוד, והסיכונים לא שוליים בכלל.
סרטון שני: סיכויים וסיכונים בתהליך צנתור הלב
- בסרטון זה מתמקד ד״ר גרגר בהצגת סקרים ומחקרים שניסו להבין מדוע מטופלים אינם מודעים ליתרונות הזמניים והמעטים של הצנתור, ביחד עם הסכנות האפשריות.
- הנתונים מתייחסים למערכת הרפואית בארה״ב, ולאופן ההסבר וההתנהגות של קרדיולוגים אמריקאים.
- סרטון ההמשך אליו הוא מפנה בסוף הסרטון, נמצא בקישור זה.
סרטון נוסף מנסה להסביר מדוע צנתורים והצבת סטנטים בעורקי הלב לא עוזרים למרבית האנשים שלא נמצאים במצב אקוטי
- ההשוואה היא עבור אנשים שבמצב יציב עם בעיית הלב, ביחס למי שמקבל ״רק״ טיפול תרופתי, ולא צנתור נוסף.
- ד״ר גרגר מציג מחקרים רבים שניסו למצוא תועלת משמעותית כתוצאה מביצוע צנתורים, אבל התוצאות מאכזבות בכולם!
- אחת ההשערות לכשלון הטיפול היא שהצנתור מטפל רק בעורקים בהם הסתימה נראית באופן ברור, אבל אלה לא הסתימות המסוכנות! שווה לצפות בסרטון על מנת להבין כיצד זה יכול להיות.
- השערה נוספת מדברת על כך שטרשת עורקים מסוכנת, היא מחלה שבה כמעט כל העורקים בלב ״חולים״ ברמה כזו או אחרת. פתיחת סתימה ״מרכזית״ אחת לא צפויה להביא שיפור של ממש בתוצאות המחלה לטווח הארוך.
- טרשת עורקים מסוכנת היא מחלה דלקתית של דפנות העורקים, ולא תהליך בו ״נסתמים״ עורקים ב״לכלוך״… ניתן לראות בצילום המסך הבא שמרבית התקפי הלב נגרמים מעורקים בעלי אחוז סתימה דווקא נמוך!

בסרטון האחרון בסדרה זו, מנסה ד״ר גרגר להסביר מדוע עדיין עושים כל כך הרבה צנתורים מיותרים… מי שמנסה להבין את המערכת הרפואית, מוזמן לצפות.
לסיום, חשוב לזכור את המידע שלא מגיע לרבים – שיפור משמעותי באורח החיים יכול להביא לפתיחת עורקים סתומים. לא מאמינים? תקראו:
בריאות,
אופיר פוגל, נטורופת