אנשים רבים בוחרים לרכוש מחו״ל תוספי תזונה בזול. התופעה נפוצה בעיקר דרך אתרים לרכישת מוצרים כמו iHerb. הבעיה היא ששוק תוספי התזונה פרוץ לגמרי, ומוצרים רבים לא רק שלא יעילים, אלא לעיתים אפילו מכילים מרכיבים שמסכנים את הבריאות. התופעה נפוצה מאוד בארה״ב, ומשם ישראלים רבים רוכשים תוספים בזול.
בארה״ב, תוספי תזונה אינם עוברים אישור מקדים של ה- FDA ליעילות ובטיחות כפי שעוברות תרופות. האחריות הראשונית לכך שהמוצר בטוח, נקי ומסומן נכון נמצאת אצל היצרן/המשווק. לכן, גם מוצר שנמכר באתר גדול או נראה “מקצועי”, אינו בהכרח כזה שנבדק היטב מראש.
מוצגות כאן כמה אפשרויות פעולה שיכולות לסייע להבין כיצד לבחור תוסף תזונה יעיל ובטוח באמת.
בדיקת איכות התוסף דרך גופים עצמאיים
לשמחתנו, ישנם גופים עצמאיים העוסקים בתחום בדיקת האיכות של מוצרים טבעיים. מצורף כאן סיכום שנכתב על ידי הנטורופתית שגית זוהר שבדקה נושא זה.
״שלושת הארגונים מבצעים ביקורת עצמאית במעבדות שלהם. הם בוחרים בעצמם אילו תוספים לבדוק, למשל בהתאם למה שהכי נפוץ בשוק. יתכן שיש מוצר מצוין שהם לא בדקו משום שלא היה ביקוש לבדוק אותו או מפני שהוא פחות נמכר – וזה לא אומר שהוא פחות איכותי.
חברות תוספים כן יכולות לשלם להם עבור בדיקה, ואז אם המוצר עובר את הבדיקה הן רשאיות לציין עליו שהוא נבדק על ידי הארגון באמצעות חותמת מתאימה. אבל אלה גופים עצמאיים. הם אינם “עובדים עבור” החברות, אלא מספקים שירות בתשלום.
נראה שאם למוצר יש אישור מאחד מהם זו כן חותמת איכות חיצונית. זה עדיף מאשר שלא תהיה כלל. אבל למיטב התרשמותי זה לא חיוני. כלומר, אם אין חותמת כזו זה לא אומר שבהכרח המוצר לא טוב. אולי חברת התוספים לא רצתה לשלם עבור חותמת כזו, או שמדובר במוצר לא מאד נפוץ שהוחלט לא לבדוק אותו.״
| שם ולינק | סוג | הערות | |
| ConsumerLab | גוף מסחרי | מימון ע”י לקוחות שקונים מנוי לדוחו”ת שהם מוציאים |  |
| USP | גוף מדעי | הגוף הכי ותיק. ה FDA מכיר בו |  |
| NSF | גוף בינלאומי שלא למטרות רווח | יותר מיועד לתעשיית הספורט. היחיד שבודק אם אין חומרים אסורים (למשל לספורטאים)  |
בדיקה עצמית של המרכיבים ו/או התוסף
עם מעט ידע בסיסי וסבלנות, ניתן לעשות כמה בדיקות שיכולות לעזור. והיום, בעידן הבינה המלאכותית – זה הרבה יותר קל ומהיר!
הדבר שיכול להיות הכי משמעותי עבור יעילותו ובטיחותו של תוסף תזונה, הוא קיומו של מחקר רפואי שנעשה עם אותו מוצר ספציפי. אפשר למשל, לרשום את שם המוצר בתיבת החיפוש באתר ״פאבמד״ – מדובר במאגר מחקרים מהגדולים והחשובים בעולם – ולבדוק האם נעשה שימוש במוצר הזה במחקרים. אם לא נעשה מחקר עם אותו מוצר בדיוק, אפשר לבדוק האם נחקרו המרכיבים הפעילים שלו – אולם כאן נדרש דיוק: חשוב להתייחס לסוג המרכיב, אופן המיצוי שלו, המינון וכדומה – זה כבר יותר מסובך… בהמשך לזאת, אפשר כמובן לבקש מבינה מלאכותית לחפש מחקרים רלוונטים. אולם מאחר וכלי בינה מלאכותית גם עלולים להטעות, כדאי לבקש קישור למחקרים עצמם.
דבר נוסף הוא לקרוא את רשימת המרכיבים בתוסף. פעמים רבות משם ניתן להבין את איכות המרכיבים, ולעיתים לאתר מרכיבים בעלי פוטנציאל לנזק. גם כאן, אפשר להיעזר בבינה מלאכותית לגבי איכות המרכיבים ובטיחותם.
מתי להיזהר יותר?
אנשים עם בעיות רפואיות כרוניות ו/או כאלה שנוטלים באופן קבוע תרופות ו/או תוספי תזונה – צריכים להיזהר יותר מאחרים. ייתכנו אינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות, וגם בינם לבין עצמם. ישנו כלי מקצועי מאוד מתקדם ויעיל לבדיקת אינטראקציות שנקרא אפיקסייף. מיזם ישראלי ברמה בינלאומית להבנתי.
נשים בהריון, מניקות, ילדים ואנשים מבוגרים מאוד נמצאים בסיכון יתר לנזקים אפשריים מתוספי תזונה.
עזרה מבעל מקצוע
אם האופציות הראשונות שהוצעו כאן לא מספקות, אפשר כמובן להתייעץ עם בעלי מקצוע שלמדו בצורה מסודרת את התחום, ועושים שימוש טיפולי בתוספי תזונה. למיטב ידיעתי, 4 שנות לימוד נטורופתיה מעניקות את מירב הידע המדעי המבוסס בתחום. ישנם גם מספר רופאים טובים שלמדו את הנושא באופן עצמאי, וכמובן דיאטנים שהעמיקו בנושא.
כיצד לבחור תוסף תזונה – צ׳ק ליסט לסיכום
- האם יש מחקר קליני בבני אדם על הרכיב או המוצר?
- האם המינון דומה למינון שנבדק במחקרים?
- האם קיימת בדיקת צד שלישי כמו USP / NSF / ConsumerLab?
- האם קיים סיכון לאינטראקציה עם תרופות או מחלות רקע?
- האם ברור מי היצרן, מהי ארץ הייצור, ומה בדיוק יש בכל כמוסה/מנה?
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת