מזה כמה עשורים שעולה החשש לגבי הקשר בין מספר מרכיבי תזונה, לבין הפרעות קשב וריכוז. עודף סוכר פשוט, מחסור באומגה 3, ורגישות לחומרי טעם צבע ושימור הם חלק מההשערות העיקריות. מובאת כאן סקירת מחקרים חדשה המתמקדת בקשר האפשרי בין צריכת מזונות עם צבעי מאכל, לבין עליה בסיכון לסבול מהפרעות קשב וריכוז.
סקירת מחקרים ועדויות לגבי הקשר האפשרי בין צבעי מאכל לקשב וריכוז
ד״ר מיכאל גרגר, רופא קונבנציונלי שקדן וחרוץ, אסף יחד עם הצוות שלו את המחקרים הכי משמעותיים שניסו לבדוק את הקשר בין צבעי מאכל לבין הפרעות קשב וריכוז. את המסקנות החשובות מאוד הוא מציג בסרטון קצר.
כתמיד בסרטונים אלה, ניתן להציג כתוביות, ואז לבחור את השפה העברית לתרגום.
בשורה התחתונה, ניכר כי כל מי שסובל מבעיות קשב וריכוז, חשוב שיכיר מידע זה. מרבית המחקרים תומכים בהשערה כי חשיפה לצבעי מאכל אכן מחמירה תסמינים של קשב וריכוז. מבחינה מחקרית, הממצאים היותר ברורים קיימים לגבי ילדים צעירים (סביב גיל 3).
באחד המחקרים המרשימים יותר, מצאו החוקרים כי הסרת צבעי מאכל מתזונתם של ילדים הסובלים מהיפראקטיביות, הקלה משמעותית את מצבם. ולא פחות חשוב, לאחר החזרת צבעי המאכל לתפריט – החלה החמרה! וכל זאת במקביל לקבוצת בקרה / פלצבו.
מסתבר שבאירופה, היצרנים מחוייבים לרשום אזהרה על מזונות המכילים צבעי מאכל, באשר לסכנה שיחמירו הפרעות קשב וריכוז.
עוד על טיפולים להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז
הטיפול הנפוץ בהפרעות קשב וריכוז – ADD / ADHD – הוא בעזרת תרופה פסיכיאטרית בשם ריטלין ונגזרותיה. על החשש מהשימוש בריטלין נכתב כאן בעבר.
הטיפול הטבעי הכולל בהפרעות קשב וריכוז, מתומצת בעברית כאן באתר ״נטורופדיה״. זה אומנם רשום בעברית, אבל מיועד בעיקר לאנשי מקצוע.
ספרות מבוססת מדע באנגלית יש למכביר. אולם בסופו של דבר, צריך לבחור מטפל/ת טובים/מתאימים, ולצאת בזהירות ובנחישות יחד לדרך המיועדת לשפר את המצב. לא כל ״תרופת פלא״ הרשומה במרשתת עוזרת, ובטח לא מהר ובאופן גורף.
מאחל בריאות, ריכוז ורוגע,
אופיר פוגל, נטורופת