מרבית אנשי המדע מסכימים על כך שישנו קשר מובהק בין אוטיזם לגנים מסויימים. ישנה סטטיסטיקה כביכול משכנעת המצביעה על קשר זה, אבל כפי שאסביר בהמשך, קיימים הסברים נוספים לאותם נתונים הסטטיסטיים. נכון להיום, יותר ויותר אנשי מדע מסכימים כי אוטיזם נגרם משילוב של גורמי סיכון גנטיים כמו גם סביבתיים. הבנה זו, ומציאת סיבות אפשריות נוספות לאוטיזם, פותחת פתח להפחתת הסיכון לאוטיזם, ואולי אפילו למצוא דרכי טיפול יעילות יותר.
גורמי השפעה נוספים לאוטיזם
גם גורמים מחקריים וקונבנציונאליים כמו המרכז הלאומי ע״ש עזריאלי לחקר האוטיזם ונוירו-התפתחות, מסכימים על כך שישנו מגוון גורמים סביבתיים ואחרים שמשפיעים על הסיכון לאוטיזם. וברגע שידוע כי ישנם גורמים סביבתיים שמשפיעים, ושישנם גם מאובחני אוטיזם ללא הגנים המוכרים, מבינים שלא מדובר רק בגנים. להלן כמה מגורמי הסיכון הלא תורשתיים שמשפיעים על הסיכון לאוטיזם. אם לא רשום אחרת, המקור למידע הוא מהמרכז הלאומי לחקר האוטיזם.
- סיבוכים בלידה או בהריון.
- עישון. ממחקר זה למשל, נראה שאפילו עישון של הסבתא מעלה משמעותית את הסיכון לאיבחון אוטיזם אצל הנכד/ה!
- זיהום אויר וחשיפה לחומרי הדברה. ד״ר מיכאל גרגר מציג בסרטון קצר אוסף נתונים המצביעים על קשר אפשרי בין זיהום אויר, חומרי הדברה, וסיכון לאוטיזם.
- תזונה יכולה להשפיע. לדוגמא, רבים כבר מכירים בקשר בין מחסור בחומצה פולית לבין שכיחות גבוהה יותר לסבול מאוטיזם. חומצה פולית אמורה להגיע מתזונה בריאה ועשירה בעלים ירוקים. דוגמא נוספת מציג ד״ר גיל יוסף שחר במאמר המתייחס ליחס בין חומצות שומן בתזונה ובגוף לבין ואוטיזם. יתרה מכך, במחקר קליני התערבותי ומאוד מפתיע, נראה כי אכילת מזונות כמו ברוקולי עשויה לשפר את מצבם של המתמודדים עם אוטיזם.
- לגבי חיסונים ישנם חילוקי דעות נרחבים. לא אתייחס כאן לסוגיה זו.
האם הסטטיסטיקה לגבי אוטיזם ותורשה יכולה לנבוע מסיבות אחרות?
הנתונים המופיעים למשל באותו אתר של המרכז הישראלי לאוטיזם, מצביעים לכאורה על קשר גנטי חזק. הם מפרסמים למשל שבמשפחה בה יש ילד אחד עם אוטיזם, ילד נוסף יהיה בעל סיכון הגבוה פי 20 לסבול אף הוא מאוטיזם, יחסית למשפחה ללא אבחון של אוטיזם. בנוסף, לתאום של תינוק עם אוטיזם, 60-80 אחוז סיכוי לסבול אף הוא מהבעיה.
אולם, ישנם הסברים אפשריים אחרים המערערים את הקשר הדומיננטי לכאורה שישנו בין אוטיזם לתורשה. אם נביט על גורמי הסיכון שתוארו בסעיף הקודם של מאמר זה, נבין שהסיפור מורכב בהרבה. כך למשל, אם תאום אחד חשוף לסיבוכים בהריון ובלידה, סיכוי סביר שגם אחיו התיאום יהיו חשוף לאותן בעיות. בנוסף, אם במשפחה יש ילד אחד עם אוטיזם שנגרם (גם) בגלל חשיפה לזיהום אויר וחומרי הדברה, סיכוי גבוה יותר שגם אחיו הצעיר יהיה חשוף לאותם גורמים.
השורה התחתונה: האם אוטיזם נגרם רק או בעיקר מגנים?
אוטיזם הינו ספקטרום של בעיות / מחלות / סימפטומים שאף אחד בעולם המדע לא מבין עד הסוף. כפי הנראה, אכן מדובר בשילוב של גורמים גנטים וסביבתיים. המשך התקדמות המדע באיתור גנים חשודים, יכול להעלות את הסיכוי לאבחון מוקדם ו/או הפסקת הריון. המשך התקדמות המדע באיתור גורמי סיכון נוספים, יכול להעניק כלים מעשיים להפחתת הסיכון לחלות באוטיזם, ואולי אפילו לאיתור טיפולים שיכולים לעזור.
בריאות,
אופיר פוגל, נטורופת