שימוש בנרות הופי – המכונה באנגלית Ear Candling – מוצע על ידי חלק מהמטפלים ברפואה האלטרנטיבית כאמצעי להוצאת שעוות אוזניים או לשיפור בריאות האוזניים. מדובר בגליל חלול, העשוי בדרך כלל מבד המצופה בשעווה. את קצהו הצר מצמידים לפתח תעלת האוזן ואת הקצה האחר מבעירים. התהליך לוקח כרבע שעה. השאלה החשובה היא האם זה יעיל ובטוח לשימוש?
בתמונה, טיפול לניקוז שעוות אוזניים בעזרת נרות הופי:
האם טיפול בנרות הופי תורם להוצאת שעווה מהאוזניים?
כפי שניתן להתרשם מהמחקרים בסרטון הבא – המדע אינו תומך באפשרות שטיפול בנרות הופי אכן מנקז שעווה מהאוזניים. יתרה מכך, לטיפול זה ישנן גם סכנות אפשריות. כשחיפשתי מחקרים התומכים בטיפול בנרות הופי – לא מצאתי דבר. גם הגופים הרפואיים הרשמיים ממליצים שלא להשתמש בטכניקה זו.
בסרטון הקצר הבא, מציג ד״ר מיכאל גרגר את המידע המחקרי שהוא וצוותו מצאו בנושא טיפול בנרות הופי להוצאת שעווה מהאוזניים. בחלק השני של הסרטון (המתחיל רק בדקה השלישית) – מתאר הרופא עוד דרכים אפשריות לטיפול בשעוות אוזניים.
תמצית המסרים מהסרטון:
היעדר מנגנון פעולה: מחקרים ומדידות מיוחדות הוכיחו כי בעירת הנר אינה יוצרת טמפרטורה ותנאים מתאימים שאמורים לאפשר את שאיבת השעווה החוצה. ההגיון בטיפול הוא לייצר טמפרטורה גבוהה בנר, אשר תייצר מה שמכונה לחץ שלילי (“אפקט ארובה” או ואקום) אשר יגרום לשעווה לצאת החוצה מהאוזן. אבל, כך מסתבר בבדיקות שנעשו, הטמפרטורה באזור קצה הנר הצמוד לאוזן מגיעה רק לכ-22°C בלבד – מדובר בחום הנמוך מחום הגוף הטבעי, דבר שאינו יכול להביא להמסת השעווה.
מקור המשקע שנוצר בנר: בדיקות כימיות בדקו מה מכיל ה״משקע״ שנוצר בנר לאחר סיום פעולתו. מסתבר שמה שרואים על הנר אינו מורכב משעוות האוזן, אלא משעוות הנר ופיח בעירה בלבד.
היעדר יעילות ונזקים מתועדים: בדיקות רפואיות של האוזן הראו שהטיפול אינו מפחית שעווה ואף עלול להחדיר שעוות נר לתעלה. הסיבוכים האפשריים כוללים כוויות, חסימות מלאות, נקב בעור התוף, זיהומים ודלקות.
מקורות ומחקרים מרכזיים בנושא טיפול בנרות הופי עבור שעוות האוזניים
- מחקר קליני ומעבדתי על יעילות ובטיחות הנרות לאוזניים.
- סקירת ספרות ומאמר עמדה על הסיכונים האפשריים בטיפול זה.
- הנחיות קליניות רשמיות לטיפול בשעוות אוזן.
האם ישנן דרכים בטוחות לטפל בשעוות אוזניים?
אוזניים בריאות יודעות לנקז בעצמן את שעוות האוזניים במידת הצורך. כשישנה בעיה או חשש לבעיה – הדבר הנכון הוא לפנות לרופא אף אוזן גרון שימליץ על הטיפול המתאים. פעמים רבות, רופא מנוסה מבצע בעצמו את פעולת הניקוי ו/או הניקוז במידת הצורך.
בסרטון לעיל, סוקר הרופא כמה טיפולים נוספים לשעוות אוזניים. להלן תמצית הדברים.
מקלוני אוזניים: מדוע הם עלולים להזיק?
האוזן היא איבר בעל מנגנון ניקוי עצמי שבו תאי התעלה נעים החוצה ומוציאים את השעווה באופן טבעי.
החדרת מקלוני צמר-גפן דוחסת את השעווה עמוק יותר, פוגעת בעור התעלה ועלולה להוביל לכאבים, זיהומים ונקב בעור התוף.
פתרונות מקובלים לחסימות שעווה
- טיפות לריכוך שעווה / מי מלח (Saline): ישנם תכשירים ייעודיים, בהם נעשה שימוש במי מלח או במי ברז פושרים. טיפולים אלה, כאשר נעשים על פי הוראות היצרן והרופא, הצליחו על פי מחקר אחד להביא לפינוי השעווה בכ-20% מהמקרים תוך 5 ימים, ומשמשים לריכוך לפני שטיפה.
חשוב לציין שסקירת מחקרים מקיפה יותר לגבי יעילות הטיפולים לריכוך שעווה, הביאה לתוצאות שונות ולא אחידות מצד אחד, אבל ניתן להתרשם שמדובר באפשרות טיפול בטוחה מאוד, ויעילה בחלק מהמקרים.
- שטיפת אוזניים (Irrigation): מרבית המחקרים מראים כי שטיפה בלחץ נמוך עם מים בטמפרטורת הגוף משיגה 70%–90% הצלחה במרפאה וכ-50% הצלחה בשימוש ביתי עם פקעת גומי (Bulb syringe), עם שיעור סיבוכים נמוך מאוד.
אזהרה חמורה: לא מומלץ להשתמש במכשירי שטיפה דנטליים (Oral water jets/Waterpik), העלולים לגרום לקרע של עור התוף.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת