תוך כמה זמן האוכל שאנו אוכלים עובר את הקיבה? כמה זמן עובר מהרגע שאנו מכניסים משהו לפה ועד שהוא יוצא החוצה? האם כשאני לא מרגיש טוב בבטן, זה תוצאה של משהו שאכלתי בארוחה האחרונה או בכלל מה שאכלתי אתמול?
שאלות אלה ונוספות אני נשאל פעמים רבות, ובצדק.
אם אני לא מרגיש טוב בבטן, איזו ארוחה אני צריך ״להאשים״?
תחילה יש להבדיל בין החלקים השונים של תהליך העיכול, לבין הזמן הכולל שלוקח לאוכל לעבור בתוכנו. עיקר תהליך העיכול נמשך כמה שעות בודדת. האוכל בקיבה יכול לשהות בין מספר דקות (נוזלים למשל), לבין 2-4 שעות עבור ארוחה מאוד כבדה ומורכבת. פירות למשל, יכולים לעבור את הקיבה תוך 20-60 דקות. המשך תהליך העיכול יהיה במעי הדק, ועיקר זמן שהות המזון במערכת העיכול יהיה במעי הגס.
מכאן נובע, בין השאר, שאם כואב באיזור הבטן העליונה / מתחת לצלעות, סביר להניח שמדובר באוכל שאכלנו לא מזמן וכעת ״מתקשה״ בשלב העיכול או המעבר בקיבה. אם כואב או מפריע משהו במרכז הבטן, מדובר כבר במעי הדק או הגס – והרבה יותר קשה לשייך את הסימפטום לאוכל שאכלנו. יתכן ומדובר באוכל שאכלנו לפני מספר שעות ועובר כעת תהליכי עיכול במעי הדק, או אפילו לפני יומיים כשמדובר באוכל שנמצא במעי הגס.
וישנה גם התגובה המהירה. קורה לפעמים שאנו מכניסים משהו לפה ותוך זמן קצר מאוד מערכת העיכול שלנו מתחילה ״להתהפך״. להציק. במקרים רבים הגוף יגרום לנו לרצות להוציא מלמעלה או מלמטה את מה שכעת אכלנו. מקרים אלה, כמובן, מעידים על תגובה אלרגית למשהו שאכלנו, או על המצאותו של זיהום או ״משהו מקולקל״ באוכל.
מהו זמן מעבר המזון התקין במערכת העיכול?
מבחינה רפואית, זמן מעבר מזון תקין (מהפה – ועד ההוצאה מהגוף) יהיה קטן מ-72 שעות, או במילים אחרות עד 3 ימים.
במרבית הפעמים, חלקים ראשונים של אוכל יצאו בצואה כבר אחרי 12–14 שעות מזמן אכילתו. מרבית האוכל ייצא בצואה אחרי 36–48 שעות.
במחקרים שבחנו את זמן מעבר המזון במעי, נעשתה אבחנה בתוך הטווח התקין:
זמן מעבר נורמלי: עד 40 שעות
זמן מעבר מתון: 50-40 שעות
זמן מעבר איטי: 72-50 שעות
זמן מעבר מזון הנמשך יותר מ-72 שעות מוגדר עצירות על פי הרפואה הקונבנציונלית.
אגב, מתוך כל השעות הרבות הללו, המזון שוהה בקיבה ובמעי הדק כ-8 שעות בלבד! מרבית הזמן ״מבלה״ המזון במעי הגס.
מה עשוי להשפיע על זמן מעבר המזון במערכת העיכול?
גורמים רבים עשויים להשפיע על זמן מעבר המזון במערכת העיכול. אציין כאן את העיקרים שבהם:
- באופן מפתיע, יש הבדל גם כאן בין המינים! אצל נשים עובר יותר זמן עד שהאוכל יוצא החוצה.
- גיל. ככל שעולה הגיל זמן מעבר המזון איטי יותר.
- סיבים. ככל שאוכלים מזונות עשירים יותר בסיבים תזונתיים מתקצר זמן מעבר המזון במערכת העיכול.
- נוזלים. ככל ששותים פחות, זמן מעבר המזון במעי מתארך.
- כמות האוכל בארוחה. כשאוכלים כמות גדולה של אוכל, הדבר יוצר לחץ רצוי על דפנות מערכת העיכול, דבר המשפר את תפקוד המערכת. כל זאת, כמובן, עד גבול מסויים. אם נעמיס יותר מדי מערכת העיכול עלולה לסבול מכך.
- המיקרוביום – פלורת חיידקי המעיים החשובה לכולנו. ראו כאן מספר המלצות כיצד לשפר את איזון המיקרוביום.
- תנועתיות של צינור העיכול בכלל והמעי הגס בפרט. ישנם גורמים רבים שמשפיעים על תנועתיות המעי. ישנן בעיות עצביות שפוגעות בתהליך. וישנם גם תרגילים, כמו תרגיל נשימה מומלץ זה, שעשויים לשפר את התנועתיות ואת תפקוד מערכת העיכול.
- גורמי השפעה נוספים כוללים עישון, מחלות במערכת העיכול, תרופות ועוד.
במסגרת הקורס המקוון ״מצויינות בבריאות״ ניתנת בכל אחד מעשרת המפגשים המלצה אחת לפחות לשיפור הרגלי האכילה, על מנת לשפר בין השאר את איכות העיכול.
עיכול נעים,
אופיר פוגל, נטורופת