ד״ר מיכאל הרלינג MD – אותו אני מכיר ומעריך מאוד – פרסם מאמר תחת הכותרת ״האמת על הכולסטרול״. במאמר הוא עושה סדר בכמה מיתוסים, מתייחס לתרופות, מסביר על גורמי הסיכון החשובים יותר, מרגיע ומסביר מתי באמת הורדת כולסטרול חשובה לפי דעתו. אני מביא כאן את עיקרי הדברים, וממליץ בחום להיכנס לקרוא את מאמרו על כולסטרול בסבלנות.
ד״ר הרלינג מנסה לתת מענה למשפטי הפחדה נפוצים שאנשים שומעים מרופאים כמו “אתה פצצת זמן מתקתקת”, “אם לא תקחו את הטיפול להורדת כולסטרול אני לא אחראי למה שיקרה לך” וכדומה.
התשובה הנפוצה לשאלה: למה אנחנו בודקים את רמת הכולסטרול?
על פי ד״ר הרלינג, התשובה הרפואית השגורה לשאלה זו היא: ״כולסטרול גורם לטרשת עורקים, לכן חייבים לעקוב אחרי הרמה שלו ואם הרמה חוצה רף מסוים אז צריך להוריד אותו בעזרת תרופות.״
וכפי שהוא מסביר באריכות במאמר שלו:
- המשפט: “כולסטרול גורם לטרשת עורקים” הוא שגוי ומטעה.
- ההמשך: “לכן חייבים לעקוב אחרי הכולסטרול, ואם הוא חוצה רף מסוים צריך…” הוא לא נחוץ ומבלבל.
- ורק החלק האחרון: “צריך להוריד בעזרת תרופות” הוא נכון בחלק מהמקרים.
האם כולסטרול LDL רגיל באמת סותם את העורקים?
אני מנסה כאן להציג את עיקרי הדברים החשובים מתוך המאמר המלא והמומלץ של ד״ר הרלינג.
- כולסטרול עצמו אינו “רע”, אלא מולקולה חיונית. מה שגורם לטרשת הוא בעיקר חלקיקי LDL ו- Lpa שהכולסטרול הוא רק המטען שהם נושאים בליבה שלהם. הערה שלי לגבי אמירה זו: למיטב הידע וההבנה שיש ברשותי כיום, כמעט רק חלקיקי LDL שעברו חימצון ו/או חלקיקי LDL ״קטנים וצפופים״ (Small dense LDL particles). גם ערכים של מדד ה- ApoB (Apolipoprotein B) מדוייק יותר מרק בדיקת LDL. ניתן לקרוא כאן על ההמלצות הרשמיות לגבי חלק מהבדיקות להערכת סיכון ללב.
- בדיקת כולסטרול LDL חד פעמית בחיים הבוגרים מספיק טובה עבור רוב האנשים. מעקב שגרתי אחרי הערכים, חסר חשיבות כי הם לא מנבאים התקף לב: רבים מהתקפי הלב קורים אצל אנשים עם LDL “תקין” או נמוך. חשוב להדגיש שגישתו זו של ד״ר הרלינג סותרת את ההמלצות וההנחיות הרשמיות של איגודי הרופאים הקונבנציונלים.
- מגוון רחב של גורמי סיכון ללב: הסיכון האמיתי להתקף לב נקבע לרוב על ידי גורמי סיכון חשובים כמו יתר לחץ דם, סוכרת/תנגודת אינסולין, השמנה בטנית, עישון, כושר גופני ירוד, דלקת כרונית ועוד (ראו הצגת גורמי הסיכון בהמשך)
- הסיכון להתקף לב נמוך מאוד אצל אנשים בלי ארבעת גורמי הסיכון הקלאסיים (יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, עישון), במיוחד מתחת לגיל 65. רוב אירועי הלב ניתנים להסבר ע״י גורמי סיכון אלה.
- תרופות חדשות משנות את מאזן הסיכון לעומת תועלת שבהורדת LDL. בחלק האחרון של מאמרו, מציג ד״ר הרלינג את התרופות החדשות הללו, ומסביר למי לדעתו כדאי להיעזר בהן.
- גישה מעשית: לחשב סיכון אישי עם הרופא. לבדוק אם כבר יש טרשת עורקים על ידי בדיקות כמו ניקוד סידן, אולטרסאונד של עורקי התרדמה בצוואר ו/או CT של הלב (אנגיו CT). לדבריו, יש לשקול להוריד LDL בצורה אגרסיבית תרופתית רק כשיש סיכון גבוה או טרשת עורקים קיימת. במקביל יש לאזן את גורמי הסיכון האמיתיים ולשפר את אורח החיים.
- המסקנה הקלינית: ״אם אתם שומרים על משקל תקין, לחץ דם תקין, איזון סוכר וחוסר עישון: התקף לב הוא תופעה נדירה בקנה מידה קיצוני . אם גם אין לכם סיפור משפחתי חזק, הסיכוי שלכם להפוך לחולי לב הוא קטן ביותר.״
דבר אחד שהמאמר ממש חידש לי קשור דווקא לעישון. מסתבר, שסיגריה אחת ביום אחראית על כ- 50% מתוספת הסיכון להתקף לב או שבץ, יחסית למי שמעשן קופסה שלמה ביום.
רשימת גורמי הסיכון להתקף לב
מאוד אהבתי את סקירת גורמי הסיכון הנרחבת להתקפי לב, המוצגת במאמר של ד״ר הרלינג. אני מביא כאן רק את ראשי הפרקים. במאמר המלא ישנם עוד נתונים לגבי כל גורם סיכון ללב.
גורמים מטבוליים, פיזיולוגיים ודלקתיים
- יתר לחץ דם
- סוכרת
- השמנה בטנית / שומן ויסצרלי: יחס מותניים-ירכיים הינו מדד מדויק בהרבה מהמשקל הכולל או חישוב BMI.
- דלקת מערכתית כרונית – רמות hs-CRP גבוהות.
- ליפופרוטאין (a) מוגבר
- מחלת כליות כרונית
- רמות הומוציסטאין גבוהות בדם
- חומצת שתן מוגברת בדם (Uric Acid)
אורח חיים, כושר גופני וסביבה
- עישון
- כושר לב-ריאה נמוך וחוסר פעילות גופנית
- כוח שריר ירוד וסרקופניה – ירידה בכוח האחיזה ובמסת השריר.
- הפרעות שינה ודום נשימה בשינה
- זיהום אוויר וחשיפה לחלקיקים נשימים (PM2.5).
- צריכת אלכוהול מופרזת
גורמים פסיכו-סוציאליים ועצביים
- סטרס נפשי כרוני וטונוס סימפתטי מוגבר
- דיכאון וחרדה
- בדידות ובידוד חברתי – Social Isolation.
גורמים גנטיים, דמוגרפיים ופתולוגיים
- היסטוריה משפחתית ונטייה גנטית
- גיל
- מין ביולוגי
- טרשת עורקים קיימת ותת-קלינית.
תודה רבה לד״ר מיכאל הרלינג על המאמר המלא, כמו גם על פעילות רבה נוספת שהוא עושה לקידום הבריאות בארץ.
ניתן לקרוא מהקישור הבא עוד מאמרים רבים הנוגעים לבריאות העורקים והלב בגישה רחבה ומבוססת מדע.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת