בשנים האחרונות הפך ויטמין K2 לתוסף מבוקש במיוחד עבור שיפור בריאות העצמות ובריאות הלב. מה אומרים המחקרים הקליניים העדכניים? סיכום עמדתו ותובנותיו של ד”ר מיכאל גרגר מתוך הרצאתו בנושא.
בשנים האחרונות הפך ויטמין K2 לאחד הטרנדים הבולטים בעולם תוספי התזונה. ההמלצה לשלב אותו, בייחוד לצד ויטמין D, מבוססת לרוב על הטענה כי הוא “מנתב את הסידן לעצמות ומונע את שקיעתו בעורקים”.
הרופא והחוקר האמריקאי ד”ר מיכאל גרגר (מייסד NutritionFacts.org ומחבר רב-המכר “איך לא למות“) הקדיש וובינר מקיף לבחינת הספרות הרפואית שמאחורי ההבטחות הללו. ניתן לצפות כאן בהרצאה המלאה (ישנה אפשרות להגדיר תרגום בעברית) או לקרוא בהמשך את תמצית הנתונים, הממצאים ועמדתו המדעית כפי שהציג בהרצאתו.
מהי עמדתו של ד״ר מיכאל גרגר בנוגע לראיות הקליניות על ויטמין K2? סיכום הנתונים והתובנות שהציג בהרצאתו בנושא, ולבסוף כמה הסתייגויות והערות מנקודת מבטי.
K1 מול K2: מה ההבדל הבסיסי?
השם ויטמין K נגזר במקור מהמילה הגרמנית לקרישה (Koagulation), וזהו אכן תפקידו הפיזיולוגי הראשי והמוכח. בטבע קיימות שתי צורות מרכזיות:
- ויטמין K1 (פילוקינון): הצורה הצמחית, המצויה בריכוזים גבוהים מאוד בעלים ירוקים וירקות מצליבים. זוהי הצורה הדומיננטית בתזונה האנושית.
- ויטמין K2 (מנאקינונים): קבוצת נגזרות המיוצרת בעיקר על ידי חיידקים (נמצאת במזונות מותססים ובמוצרים מן החי), לצד נגזרת ספציפית (MK-4) המיוצרת ברקמות של יונקים.
בעוד שאין מחלוקת על חשיבותו של K1 לקרישת הדם, בשנים האחרונות יוחסו ל-K2 יתרונות ייחודיים במניעת אוסטיאופורוזיס והסתיידות עורקים. ד”ר גרגר בחן האם טענות אלו עומדות במבחן הניסויים הקליניים המבוקרים.
ויטמין K2 ובריאות העצם: הנתונים שמאחורי שינוי הגישה המדעית
חלק גדול מההתלהבות סביב K2 החל בעקבות מחקרים (בעיקר מיפן) שהצביעו על הפחתה דרמטית בשברים. אולם, כפי שמדגיש ד”ר גרגר, סקירה ביקורתית של הספרות חשפה כי מחקרי מפתח מרכזיים בתחום זה היו נגועים באי דיוק בהצגת חלק מהנתונים. מדובר באירוע מכונן ברפואה המודרנית, שהביא לפסילתם של מספר יחסית רב של מחקרים שכבר פורסמו בכתבי עת מדעיים.
כאשר מנפים את המחקרים הפסולים ומבצעים סקירה שיטתית של מחקרים אמינים בלבד, לדעתו של ד״ר גרגר השורה התחתונה היא:
- אין הוכחה לכך שנטילת תוסף ויטמין K משפרת את צפיפות המינרלים בעצם.
- אין עדות מחקרית מבוקרת לכך שהתוסף מפחית שברים בחוליות או בעצמות אחרות.
בריאות הלב וכלי הדם: תיאוריה מול מציאות קלינית
המנגנון הביולוגי המוצע נשמע מבטיח: ויטמין K משפעל חלבון המעכב שקיעת סידן בדפנות העורקים. אם כך, האם מתן תוסף יגן מפני טרשת והסתיידות?
לפי הנתונים שהציג ד”ר גרגר, הניסויים הקליניים בבני אדם הכזיבו:
ניסויים שבדקו מתן מינונים יומיים גבוהים של ויטמין K לאורך שנה – כולל בקרב חולי כליות הנמצאים בסיכון מוגבר להסתיידות עורקים – לא הראו שיפור בקשיחות העורקים או במדדי בריאות כלי הדם בהשוואה לפלצבו.
במחקר שבדק חולי סוכרת, נטילת תוסף K2 (מהסוג המצוי במזון הסויה המותסס נאטו) אף נטתה להגביר מעט את ההסתיידות בעורקים.
האם צריך לקחת ויטמין K2 יחד עם ויטמין D?
השילוב הפופולרי בין שני הוויטמינים משווק לעיתים קרובות כחיוני עקב “סינרגיה”. עמדתו של ד”ר גרגר בעניין זה חדה: מדובר במהלך שיווקי של יצרני התוספים, ולא בהנחיה מבוססת רפואה. יתרה מזאת, הוא מציין כי בדיקות מעבדה בלתי-תלויות של תוספי K2 מהמדפים חשפו לא פעם פערי איכות משמעותיים, חוסר דיוק במינונים ונוכחות מזהמים.
מדוע הגוף אינו תלוי בתוסף K2?
אחת הנקודות המרכזיות בהרצאה נוגעת ליכולת הפיזיולוגית של גוף האדם לייצר בעצמו ויטמין K2:
חיידקי המעי: המיקרוביום האנושי מייצר מגוון צורות של K2, הנספגות במערכת העיכול ומספקות גיבוי לגוף.
המרה עצמית בתאים: בשנת 2010 זוהה האנזים האנושי (UBIAD1) הממיר ויטמין K1 שמקורו בצומח לוויטמין K2 ברקמות הגוף. היות שגם בני אדם הם יונקים, תאי הגוף שלנו מייצרים K2 באופן אנדוגני – בדיוק כפי שעושים בעלי החיים האחרים.
לכן, כל עוד הגוף מקבל כמות מספקת של K1 מן הצומח, אין דרישה תזונתית מוגדרת או הכרח לצרוך K2 בנפרד.
אריכות ימים ובריאות המוח: מה מראים הנתונים?
במחקרים שבחנו ריכוזי ויטמינים בקרב בני מאה ויותר (Centenarians), רמות גבוהות של K1 בדם – שמקורן בצריכת ירקות – נמצאו בקורלציה מובהקת לתפקוד קוגניטיבי גבוה יותר, בעוד שלרמות K2 ברקמת המוח לא היה מתאם דומה.
ד”ר גרגר מסביר כי ההסבר ההגיוני לכך אינו ויטמין בודד כזה או אחר, אלא המזון השלם: ירקות עליים עשירים ברכיבים מגינים נוספים, כמו נוגד החמצון לוטאין, והם קשורים באופן עקבי במחקרים לירידה בתמותה מכל הסיבות ולשמירה על תפקודי המוח.
איך מקבלים מספיק ויטמין K1 מהמזון?
על פי ד״ר גרגר, ההמלצה היומית לוויטמין K1 עומדת על 70 עד 120 מיקרוגרם, אותה ניתן להשיג למשל בדרכים הבאות:
- שני עלי קייל בלבד מספקים מעל 70 מיקרוגרם.
- רבע כוס של קייל מבושל מעניקה את מלוא הקצובה היומית.
- ירקות עליים ירוקים, ברוקולי, ירקות מצליבים וחסות עשירים מאוד בוויטמין.
- בישול או אידוי קל של ירקות אלה אף משפר את הזמינות הביולוגית של הוויטמין לגוף.
דגש קליני לנוטלי נוגדי קרישה:
ד”ר גרגר מזכיר כי מטופלים הנוטלים תרופות מעכבות ויטמין K (כגון קומדין / וורפרין) אינם צריכים להימנע כליל מירקות ירוקים, אלא לשמור על צריכה יומית קבועה ויציבה, כדי שהרופא המטפל יוכל לכוונן את מינון התרופה וערכי בדיקת דם בשם INR הנבדקים באופן רציף ואחראי.
תמצית המסקנות של ד”ר גרגר
להלן תמצית מסקנותיו של ד״ר גרגר, כפי שהוצגו בהרצאה:
- אין ראיות קליניות מבוקרות לכך שתוסף ויטמין K2 מגן על העצמות או מונע מחלות לב וכלי דם.
- גוף האדם מסוגל לייצר את ה-K2 הנחוץ לו באמצעות חיידקי המעי ועל ידי המרה פנימית של K1 בתאים.
- אין צורך רפואי מוכח בנטילת תוספי K2.
- הדרך המיטבית והבטוחה לקבלת ויטמין K היא באמצעות תזונה עשירה בירקות עליים ומצליבים.
הערות מנקודת מבטי
למיטב הידע, ההבנה והנסיון שיש ברשותי כיום, ארצה להדגיש כמה דברים.
ראשית, ישנה בעיה קשה באיכות ובאמינות תוספי התזונה הנפוצים, בעיקר אלה המיוצרים או משווקים בארה״ב. כתבתי כאן בעבר מאמר הנותן כלים כיצד לבחור תוספי תזונה וממה להיזהר. על רקע זה, אין פלא שלא מעט מחקרי התערבות עם תוספי התזונה המדוברים, לא הביאו תוצאות צפויות.
שנית, ישנם גם כמה מחקרים ראויים המראים תועלת בשימוש בתוספים איכותיים המבוססים על ויטמין K2. גם הטקסטבוק לרפואה נטורופתית מבוססת המדע מציגה כמה מהמחקרים הללו. לא כאן המקום להציג ולנתח לעומק את כל טעונותיו של ד״ר גרגר, ולהשוות אותם לנתונים הסותרים.
שלישית, בנושא אריכות חיים. מה שד״ר גרגר אינו מציין, היא העובדה שיפן היא (עדיין) המדינה הבריאה בעולם על פי מירב מדדי אריכות החיים, ואריכות חיים מוצלחת. ובהקשר זה, אכילת פולי סויה מותססים מיוחדים בשם נאטו, הינה הרגל נפוץ מאוד בתזונה המסורתית ביפן. קראתי על כך לא מעט מחקרים וספרים, ובכל ביקוריי הלימודיים ביפן מצאתי שנאטו מוכר ונפוץ עדיין במקומות רבים בתרבות האכילה היפנית המסורתית. המחקר הבא למשל, מצא קשר בין אכילת נאטו בעיר טאקאיאמה, לבין ירידה במחלות כלי דם, לב, מוח ותמותה. נאטו הוא המקור המשמעותי ביותר לויטמין K2 מהמזון, והוא מכיל עוד מרכיבים חיוביים לבריאות כמו האנזים נאטוקינאז, חיידקים פרוביוטיים, חלבון סויה שלם איזופלבונים ועוד.
רביעית, אני תמיד בעד הפתרון התזונתי הבטוח והיעיל ביותר. במקרה זה, ההמלצה המתאימה כמעט עבור כל אדם היא להרבות באכילת עלים ירוקים העשירים בויטמין K1, ולשלב בתזונה את המזון החשוב והעשיר ביותר בויטמין K2 הנקרא נאטו.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת