זריקות הרזיה וחוסרים תזונתיים: הסכנות והפתרונות

בשנים האחרונות הפכו זריקות הרזיה – כגון אוזמפיק, וויגובי, סקסנדה ומונג’רו – לנפוצות מאוד לשימוש. במאמר קודם שפרסמתי, סקרתי את היתרונות והחסרונות הכלליים של השימוש בזריקות אלו. במאמר הנוכחי, ברצוני להתמקד לעומק באחד האתגרים הקליניים המשמעותיים והפחות מדוברים המלווים את הטיפול התרופתי: התפתחות חוסרים תזונתיים חמורים והשלכותיהם הבריאותיות.

המידע במאמר זה מתבסס על נייר העמדה המקיף של עמותת “עתיד” (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל) מיולי 2026, לצד סקירתה המדעית של ד”ר יפית קסלר, ומחקרים נוספים (רפרנסים עיקריים בתחתית מאמר זה).

מדוע מתפתחים חוסרים תזונתיים במהלך הטיפול התרופתי?

הירידה במשקל המושגת באמצעות הזריקות אינה מגיעה בחלל ריק, אלא מלווה בשינוי פיזיולוגי והתנהגותי דרמטי:

• ירידה חדה בצריכה הקלורית: המחקרים מראים כי צריכת האנרגיה היומית תחת הטיפול עלולה לרדת ב-16% עד 39% (ובמקרים רבים בעד כ-40%). כשאוכלים כמויות קטנות כל כך של מזון, נפח הוויטמינים, המינרלים והחלבונים הנכנסים לגוף מצטמצם בהתאם.
• תופעות לוואי במערכת העיכול: תסמינים שכיחים כמו בחילות, הקאות, שלשולים, עצירות ושובע מוקדם מובילים לעיתים מזומנות לדילוג על ארוחות, לצמצום מגוון המזונות, ואף להימנעות מקבוצות מזון שלמות.
• חסרים קיימים ומצב דלקתי מוקדם: בקרב אנשים המתמודדים עם השמנה קיימת מלכתחילה שכיחות גבוהה של צריכה לא מספקת של מיקרונוטריינטים ומצב דלקתי כרוני. דלקתיות זו פוגעת ביעילות הספיגה ובזמינות הביולוגית של רכיבים חיוניים, כגון ברזל וויטמין D, והירידה המהירה באכילה מעמיקה חוסרים אלו.

החסרים התזונתיים המרכזיים והסיכונים הקליניים

1. אובדן מסת שריר ומחסור בחלבון

אחד הממצאים המטרידים בספרות הרפואית הוא שנטילת התרופות מלווה באובדן מואץ של מסת גוף רזה (שריר), המהווה כ-25% עד 40% מסך הירידה הכוללת במשקל. מדובר בירידה ממוצעת של כ-10% ממסת השריר הבסיסית – שיעור הידרדרות הדומה לאובדן שריר המתרחש לאורך כעשור של הזדקנות טבעית. תהליך זה עלול להוביל ל”השמנה סרקופנית”, שבה האדם יורד במשקל אך נותר עם אחוז שומן גבוה ומסת שריר ירודה, דבר המעלה את הסיכון לשבריריות, ירידה תפקודית ופגיעה בקצב חילוף החומרים הבסיסי.

הזווית הנטורופתית: למיטב הידע, הניסיון וההבנה שיש ברשותי כיום, המזונות שעשירים בחלבון איכותי ומקדמים בריאות הם בעיקר דגים בריאים וקטניות, לצד אגוזים, פטריות ושלל ירקות שאינם פחממתיים. מאחר שהתיאבון תחת הזריקות יורד, עבור אנשי םרבים יעיל יהיה לזר את צריכת החלבון לאורך היום (כ-25-20 גרם לארוחה) כדי למקסם את בניית השריר.

2. ויטמיני B וסיבוכים נוירולוגיים

ירידה בצריכת המזון והקאות ממושכות נקשרו לירידה ברמות ויטמין B12, חומצה פולית ותיאמין (B1). ויטמינים אלו חיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים, ליצירת כדוריות דם אדומות ולמטבוליזם האנרגטי.

ראוי לציין כי בספרות הרפואית תוארו מקרים של אנצפלופתיה ע”ש ורניק (Wernicke Encephalopathy) – סיבוך נוירולוגי חמור ונדיר שגרם לבלבול, קשיי הליכה ופגיעה בראייה בעקבות מחסור חריף בוויטמין B1, אשר נבע מאי-סבילות גסטרואינטסטינלית, הקאות ותת-תזונה תחת הטיפול בזריקות.

הזווית הנטורופתית: מקורות תזונתיים מעולים לוויטמין B1 (תיאמין) כוללים שמרי בירה, גרעיני דלעת וחמנייה, אפונה ירוקה, קטניות, אגוזים ודגנים מלאים. את ויטמין B12 ניתן לקבל כתוסף איכותי (מסוג מתיל-קובלאמין), או ממזונות בריאים מעולם החי.

3. ויטמין D וסידן – פגיעה בבריאות השלד

מטופלים עם השמנה סובלים מראש משכיחות גבוהה של מחסור בוויטמין D. הירידה בצריכת מוצרי חלב ומזונות עשירים בסידן, בשילוב הירידה המהירה במשקל, עלולה להגביר את פירוק העצם ולהעלות את הסיכון לפגיעה בצפיפות העצם ולשברים.

הזווית הנטורופתית: את הירידה האפשרית ברמות ויטמין D כדאי להשלים בעיקר על ידי חשיפה מבוקרת ובריאה לשמש. בנוגע לסידן, מומלץ לבחור מזונות בריאים עשירים בסידן מן הצומח ומן החי.

4. מינרלים חיוניים: ברזל, אבץ, מגנזיום ונחושת

ירידה בצריכת מזונות מן החי, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים חושפת את המטופלים למחסור בברזל (המוביל לאנמיה ועייפות), באבץ (החיוני למערכת החיסון ולריפוי פצעים) ובמגנזיום (החיוני לתפקוד השרירים והלב).

הזווית הנטורופתית: להלן קישורים מהם ניתן ללמוד על מזונות בריאים שיכולים להשלים חסרים אלו: מקורות תזונה בריאים לאבץ, מזונות עשירים במגנזיום, ועבור מי שבוחר שלא לאכול בשר – קראו כמה נקודות חשובות בעניין הברזל.

5. סיבים תזונתיים ופגיעה במיקרוביום

צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים מדגנים מלאים, ירקות וקטניות מחמירה בעיות של עצירות ופוגעת בהרכב חיידקי המעי (המיקרוביום) – רכיב קריטי לשמירה על תקינות מערכת החיסון והאיזון המטבולי.

הזווית הנטורופתית: ראו בקישור מספר דרכים יעילות וחשובות לשמירה על איזון המיקרוביום.

סימני אזהרה: איך מזהים מחסור תזונתי בזמן?

ברפואה טבעית מבוססת-מדע, הגישה המניעתית היא המפתח. טיפול מונע עדיף עשרות מונים על פני ניסיון לתקן מחסור שכבר גרם לנזק בתפקוד ובאיכות החיים. יש לשים לב לתסמינים הקליניים הבאים, כל עוד אין להם הסבר הגיוני אחר:

• עייפות מוגברת, תשישות ותחושת חולשה עמוקה.
• נשירת שיער מוגברת או התקרחות.
• יובש, קילוף או גרד בעור.
• חולשת שרירים וירידה ביכולת לבצע מאמץ גופני.
• עיכוב בריפוי פצעים.
• הופעה קלה של חבורות ושטפי דם ללא סיבה ברורה.

המלצות קליניות וצעדים מעשיים למניעה ולטיפול

על פי הנחיות נייר העמדה של עמותת “עתיד” ועל בסיס הניסיון הקליני ברפואה אינטגרטיבית, מומלץ לאמץ את הצעדים הבאים:

1. ניטור מעבדתי שוטף: מומלץ מאוד לבצע בדיקות דם תקופתיות הכוללות רמות של ויטמין B12, חומצה פולית, תיאמין (B1), ויטמינים מסיסי שומן (A, D, E, K), וכן מינרלים כגון ברזל, פריטין, נחושת, אבץ, מגנזיום וסידן.
2. הקפדה על תזונה צפופת רכיבים (Nutrient-Dense): כיוון שכרגע אוכלים מעט, כל ביס חייב להיות בעל ערך תזונתי גבוה. מומלץ לבסס את התפריט על מזון אמיתי, מלא ולא מעובד – כגון תזונה ים-תיכונית או תזונה מבוססת צומח עשירה בירקות, פירות, קטניות, אגוזים ודגנים שלמים.
3. שילוב אימוני התנגדות (כוח): פעילות גופנית אירובית כשלעצמה אינה מספקת לשימור השריר. שילוב קבוע של אימוני כוח 2-3 פעמים בשבוע חיוני לשמירה על מסת השריר, התפקוד הפיזי, בריאות העצם ובריאות המוח.
4. שימוש מושכל בתוספי תזונה: בקרב אנשים עם צריכה תזונתית נמוכה או תסמינים עיכוליים מתמשכים, מומלץ לשקול תמיכה על ידי תוספי תזונה. חשוב לדעת שתוספי תזונה רבים אינם יעילים, ואפילו לא מספיק בטוחים לשימוש. תוספי תזונה מומלץ מאוד לקחת רק בהמלצה וליווי של בעל מקצוע שמבין בנושא.
5. התמודדות נכונה עם תופעות לוואי במערכת העיכול: מומלץ להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, אכילה איטית ומודעת, הפרדת שתייה מאוכל (כ-30-60 דקות), והימנעות משכיבה סמוך לאחר הארוחה.

לסיכום

זריקות להרזיה נחשבות על ידי רבים ככלי טיפולי עוצמתי, אך יעילותן אינה נמדדת רק במספר שהמשקל מראה. הירידה הדרמטית בצריכת המזון יוצרת סיכון ממשי לחסרים תזונתיים ולאובדן מסת שריר, אשר עלולים לפגוע בבריאות לטווח הארוך. ליווי מקצועי רב-תחומי, ניטור מעבדתי רציף, הקפדה על תזונה איכותית ושימור מסת השריר הם המפתח למיצוי יתרונות הטיפול תוך שמירה מלאה על הבריאות, החיוניות ואיכות החיים.

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת

מקורות מדעים לביסוס המידע:

• Ben-Porat T, Sherf-Dagan S, Côté M, Miner CJ, Buch A. Nutritional Challenges of Incretin-Based Obesity Management Medications: Implications for Clinical Practice. Advances in Nutrition. 2025;100522.
• בן-פורת ת, שרף-דגן ש, בן חיים ל, בוך א, רפאלי ר. הליווי התזונתי במהלך טיפול תרופתי מבוסס-אינקרטינים להשמנה: נייר עמדה. עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, יולי 2026.
• Lev D, Leibowitz A, Lang A, Shlomai G, Twig G, Eden-Friedman Y, et al. Glucagon-like peptide-1 receptor agonists and Wernicke encephalopathy: A pharmacovigilance study and literature review. Clinical Nutrition. 2026;106571.
• Johnson B, Milstead M, Thomas O, McGlasson T, Green L, Kreider R, et al. Investigating nutrient intake during use of glucagon-like peptide-1 receptor agonist: A cross-sectional study. Frontiers in Nutrition. 2025;12:1566498.
• Mozaffarian D, Agarwal M, Aggarwal M, Alexander L, Apovian CM, Bindlish S, et al. Nutritional priorities to support GLP-1 therapy for obesity: a joint Advisory from the ACLM, ASN, OMA, and TOS. The American Journal of Clinical Nutrition. 2025;122(1):344-367.
• Beavers KM, Cortes TM, Foy CM, Dinkla L, Reyes San Martin F, Ard JD, et al. GLP1Ra-based therapies and DXA-acquired musculoskeletal health outcomes: a focused meta-analysis of placebo-controlled trials. Obesity. 2025;33(2):225-237.