רבים שואלים אותי לאחרונה לדעתי על הסדרה בנטפליקס תחת השם ״לחיות עד 100: סודות האזורים הכחולים״. אם כן, מי שמכיר או עוקב אחרי, בהחלט יודע שנושא הלמידה ממצטייני הבריאות בעולם מאוד קרוב אלי. למדתי המון מביקוריי הרבים בסרדיניה וביפן, ואני חושב שקראתי כל ספר או מחקר רלוונטי בנושא. את הספר השני שלי אף כתבתי בדיוק על נושא זה, ומי שרשום לאתר – יכול לקרוא אותו בחינם מכאן.
ארשום כאן את דעתי הכללית על הסדרה, על יתרונותיה וחסרונותיה היחסיים. באופן כללי, הצפייה בהחלט מומלצת! בתחתית מאמר קצר זה, אני מפנה לצפייה בכמה סרטונים קצרים המסכמים את ביקוריי באי אוקינאווה ועוד. מדובר בסרטונים שנעשו בשיתוף פעולה עם פורטל ״וינט״ (ynet), ופורסמו אצלם.
מדוע כדאי לצפות בסדרה ״לחיות עד 100״?
היתרון העיקרי של הסדרה להבנתי, הוא שהיא מקדמת מסרים שברובם טובים ומקדמי בריאות. כמובן שאנו יודעים את אותם דברים גם מתחומי מדע ומחקר אחרים, אולם בהחלט מחזק להבין שהדבר ניכר גם ממי שמנסה ללמוד מהאנשים הבריאים בעולם. המסרים העיקריים הינם:
- תזונה טבעית ובריאה מבוססת צומח.
- קשרים קהילתיים ותמיכה חברתית.
- תנועה כחלק מחיי היומיום.
- משמעות לחיים. ״סיבה לקום בבוקר״.
- קשרי משפחה טובים.
- דרכים יעילות להתמודד עם מתח ואתגרי החיים.
- יחס מכבד ומעריך אל אוכלוסיית המבוגרים בקהילה.
יתרון נוסף הוא בעצם ה״קונספט״. אני חושב שיש הגיון רב במבט מעמיק על האנשים הבריאים בעולם, וחיפוש המכנה המשותף ביניהם.
לסיום, נראה מהסדרה שהעיתונאי דן ביוטנר אכן עשה עבודה טובה בכמה ערים/עיירות בארה״ב. אני בטוח שברמה העירונית, כדאי לעשות רבים מהתהליכים שהוא מציג בסדרה בכל מקום שניתן. הניסיון ללמוד מסינגפור כמדינה ש(גם) מנסה לקדם בריאות, גם הוא מהלך נכון. אני יודע שהיו נסיונות דומים גם בארץ, הלוואי ונשמע על הצלחות גם כאן.
חסרונות וחולשות של הסדרה ״לחיות עד 100״
הסדרה ״לחיות עד 100 – סודות האזורים הכחולים״ סובלת מכמה חסרונות בולטים. ראשית, המונח ״איזורים כחולים״ אמור לייצג איזור שנחקר באופן מדעי והולם, ובו נתגלתה באמת אריכות חיים יוצאת דופן. בהקשר זה, למיטב ידיעתי, רק אוקינאווה וסרדיניה עומדים בקריטריונים. וגם שני מקומות אלה – לא מייצגים אריכות חיים בריאה כבר יותר מעשור.
האי איקריאה הוא בהחלט מקום נחמד ביוון. אולם מבחינה מדעית בהקשר זה – אין שם דבר בעל ערך מדעי שאני מכיר. מקום בו מתגוררים פחות מעשרת אלפים תושבים, אינו מאפשר להגיע לנתונים שאפשר להסיק מהם מסקנות על אריכות חיים. בסרדיניה ובאוקינאווה לשם השוואה, חיים כמיליון וחצי תושבים. אנקדוטה מעניינת נוספת לגבי איקריאה למדתי מקולגה שלי, נטורופתית שביקרה באיקריאה לפני כעשור. ממנה שמעתי, שלאחר ששהתה בנחת באיזור מספיק זמן, תושבי המקום החלו לשתף אותה עד כמה הם משתעשעים ב״לבלף״ לגבי גילם האמיתי, כשעיתונאים או חוקרים באים שוב אליהם על מנת לגלות את ״סודות המקום״…
הביסוס המדעי לגבי חצי האי ניקואה חלש אף הוא. העובדה המוצגת בסדרה (וגם בספר של דן ביוטנר) היא שחיים שם אנשים כמה שנים יותר מארה״ב. אבל ההשוואה לארה״ב אינה מרשימה, מאחר ובארה״ב אין אריכות חיים טובה. בנוסף, אני לא מכיר מחקרים שבדקו את הבריאות ואריכות החיים האמיתית של אנשי המקום.
לגבי קהילת האדוונטיסטים של היום השביעי, קיימת בעיה דומה. אולם בשונה ממקומות אחרים, על קהילה זו נעשו כמה מחקרים ארוכי טווח, ואכן ניתן לשאוב השראה ומידע לגבי בריאותם של אנשי הקהילה, בהשוואה לשכניהם לעיר הגדולה בה הם חיים. אולם למרות זאת, אני לא מכיר נתונים משכנעים לגבי אריכות חיים בריאה של אוכלוסיה זו. כן ניתן ללמוד מהם הרבה דברים, אבל אני לא חושב שמדובר ב״איזור כחול״ אמיתי מבחינה מדעית.
חולשה נוספת של הסדרה נובעת באופן מסויים מזהות היוצר שלה – עיתונאי ללא הכשרה או ניסיון מדעי או רפואי או תזונתי. הוא בוודאי עיתונאי מוכשר שאוהב ומקדם בריאות טובה, אבל רבות מהאמירות / ״פסיקות״ שלו, אינן מבוססות מבחינה מדעית כלל וכלל.
עדכון מספטמבר 2023: בעת שהותי בסרדיניה עבור כנס מקצועי בנושא תזונה מקומית, שמעתי מאנשי המקצוע על הקושי הגדול שיש להם מכך שהעיתונאי דן ביוטנר הפך להיות זה שמציג את האיזורים הכחולים לעולם. גם לדעתם, המסרים שלו לוקים בהכללות ואי דיוקים רבים.
סרטונים קצרים מהם ניתן ללמוד הרבה על אריכות חיים בריאה ומבוססת מדע מאוקינאוה ויפן.
סרטון ראשון. 5 דקות. אריכות חיים מוצלחת באוקינאווה ויפן
סרטון שני, 7 דקות, תזונתם של מצטייני הבריאות בעולם אוקינאווה יפן
סרטון שלישי, 6 דקות, על סיבות לא גופניות שכנראה תורמות לאריכות חיים בריאה באוקינאוה וביפן
סרטון רביעי, 5 דקות, ״מזונות-על״ בתזונה היפנים והאוקינאווית
אריכות חיים בריאה,
אופיר פוגל, נטורופת