פריקה הוא מאכל מקומי ידוע עוד מתקופת התנ״ך אז הוא גם כונה ״כרמל״. מדובר בגרעיני חיטה ירוקה שטרם הבשילו, אשר עברו תהליך עישון. זהו מזון מסורתי במטבח הדרוזי ובמטבח הערבי ונפוץ במדינות ערב רבות כמו גם בצפון אפריקה. נטען כי ה- פריקה (או פריקי – freekeh) מזין יותר מדגנים אחרים, אולם אני לא מצאתי עדות מדעית לכך.
בתמונה – פריקה ירקרק מקדימה, ובורגול צהבהב מאחור
האם פריקה זה מאכל בריא?
לאכילת פריקה יתרונות וחסרונות יחסיים. היתרון הגדול של הפריקה טמון בכך שאוכלים את הגרעין כמעט בשלמותו. הוא אינו נטחן למרקם של קמח כמו מרבית מוצרי החיטה האחרים. והוא אפילו נטחן פחות בהשוואה לבורגול. התוצאה היא אינדקס גליקמי נמוך מאוד יחסית למרבית הדגנים האחרים. זאת אומרת שאכילת פריקה לא מקפיצה גבוה את הסוכר בדם יחסית לדגנים אחרים. מיתון קפיצות הסוכר תורם לאיזון טוב יותר של ערכי הסוכר בדם, לשמירה טובה יותר על משקל גוף, רמת שובע משופרת ועוד.
הפריקה הינו מאכל יחסית מזין. במנה קטנה אחת של פריקה – הנחשבת כרבע כוס – 40 גרם פריקי לא מבושלת, אפשר להרוויח:
- 5 גרם חלבון
- 4.5 גרם סיבים.
- 52% מכמות המנגן הדרוש ליום.
- 18% ניאצין – B3 הנחוץ ביום.
- 15% אבץ.
- 13% מגנזיום.
- ועוד כמה ויטמינים ומינרלים רצויים.
החיסרון העיקרי של פריקה לבריאות נובע מתהליך העישון. כשמעשנים את גרעיני החיטה הירוקה נספגים בפריקה רעלים מהעשן. למעשה, כל תהליך עישון של מזון גורם לאותה בעיה – עליה רבה בחשיפה לרעלים ומחמצנים שעלולים לפגוע בעורקים, במוח, בעיניים ובכמעט כל רקמה בגוף.
בשורה התחתונה, אפשר לאכול פריקה מדי פעם, אבל בהחלט לא מומלץ באופן קבוע ותדיר.
תמונה של פריקה מקרוב:
ניתן למצוא בקלות במרשתת מתכונים להכנת פריקה.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת