רבים כבר יודעים שישנם שני סוגי קינמון בהם ניתן להשתמש. ניתן לקרוא על ההבדלים ביניהם בקישור הבא: ״על ההבדלים בין קינמון אמיתי לקינמון רגיל״. למביני דבר גם ידוע שבאחד מסוגי הקינמון ישנו גם חומר לגביו ישנו חשש לגבי רעילות. אומנם לפי מיטב ידיעתי חשש זה טרם הודגם בבני אדם, אבל הדבר בהחלט דורש התייחסות ומחשבה.
מצורפים כאן שני סרטונים קצרים המציגים את ההבדלים בין סוגי הקינמון, בדגש על היעילות והבטיחות שלהם. לאחר מכן, רשומה השורה התחתונה כפי שאני מבין את הדברים כיום.
סרטון ראשון פורסם בחלק הראשון של שנת 2024.
הסרטון השני הוא אותו סרטון עליו מדברים בין השאר בסרטון הראשון. מדובר בסרטון של הרופא ד״ר מיכאל גרגר. בסרטונים אלה, כרגיל, ניתן להגדיר ״כתוביות״, ואז לבחור את השפה העברית.
להלן עיקרי המסקנות שלי, לפי מיטב הידע הניסיון וההבנה שיש ברשותי במועד כתיבת שורות אלה:
- צריכה חכמה/מתונה של שני סוגי הקינמון הינה בעלת יתרונות בריאותיים. להבנתי, צריכה מועטה למשך שנים תביא למירב התועלות, עם מינימום שולי של סכנות.
- נראה שקינמון מסוג קאסיה, מועיל יותר לאיזון הסוכר.
- נראה שקינמון מסוג קאסיה מכיל מרכיב – בשם קומרין – ועלול להיות רעיל בכמויות גדולות. למיטב ידיעתי, ממצאים אלה נצפו רק במחקרים עם בעלי חיים. נראה שהכמות הבטוחה לאדם מבוגר היא כחצי כפית ביום. יש לשים לב שמדובר על מי שמקפיד ומתמיד לצרוך קינמון כל יום.
- כפי שנראה לקינמון ״אמיתי״ – צ׳יילוני – פרופיל בטיחות גבוה יותר. אולם מצד שני, פחות יעילות בתחום איזון הסוכר.
- אני ממליץ לצרוך שני סוגי קינמון אלה לסירוגין. ומי שממש מתמיד – לא לצרוך יותר מחצי כפית של קינמון מסוג קאסיה כל יום.
להמתקה מוצלחת ניתן להיעזר בפירמידת ההמתקה הבריאה כפי שמוצגת ומוסברת כאן:
מתיקות בריאה לכל,
אופיר פוגל, נטורופת