מי הוא העצב התועה – הואגוס – ומדוע הוא כל כך חשוב?

בלי שאנחנו או הרופאים שלנו נדע, לעיתים הוא הסיבה לבעיות בריאות רבות כמו בעיות עיכול, קצב לב, נשימה, חרדה, נפילות אנרגיה, חיסון, לחץ דם ועוד. העצב התועה, או ואגוס – הוא אחד מהעצבים המעניינים והחשובים ביותר. עצב הואגוס הוא היחיד מבין עצבי הגולגולת שמשתרע עד לאיברים פנימיים שמתחת לראש. חלק מתפקידיו הרבים קשורים לתקשורת שוטפת בין האיברים הפנימיים לבין המוח. עצב הוואגוס משמעותי מאוד במערכת העצבים הפרא-סימפתטית הקשורה לתגובת איברים רבים למתח ולרגיעה. סיבות אלה ואחרות הופכות את עצב הואגוס למקור לתחושות ולבעיות בריאות רבות. אתמצת כאן כמה דברים עיקריים הקשורים לתפקוד העצב התועה, ואציין כמה מהדרכים המאפשרות לנו להשפיע על העצב על מנת לשפר את תפקודו.

תפקידים עיקריים של עצב הואגוס: העצב התועה שלעולם אינו טועה…

העצב התועה מספק הולכה עצבית כמעט לכל האיברים הפנימיים בצוואר, בבית החזה ובבטן, למעט בלוטת יותרת הכליה. בין השאר מדובר על איברים קריטיים אלה:

• עצבוב פאראסימפתטי של הלב. עצב הואגוס משפיע על קצב הלב, תפקוד הלב, תפוקת הלב ואף על לחץ הדם.
• עצב הואגוס אחרי על העצבוב הפאראסימפתטי של הריאות. בין השאר הוא משפיע על כיווץ דרכי הנשימה.
• עצבוב איברי מערכת העיכול, שגורם להגברת התנועות הפריסטלטיות.

העצב התועה משפיע גם על בית הקול וקנה הנשימה, על בלוטות הזיעה, וגם על מערכת המין הנקבית (משפיע גם על תחושת האורגזמה הנשית).

למערכת העצבים האוטונומית שלנו שני מצבי פעולה עיקריים. המערכת הסימפתטית – זו המתפקדת בעיקר במצב סטרס והישרדות – מופעלת על ידי עצבים המגיעים מעמוד שדרה. ואילו המערכת הפרהסימפתטית – פועלת בעיקר במצבי רגיעה – ומופעלת ברובה על ידי עצב הואגוס. בזמנים אלה, הגוף עושה את עיקר הפעילות התקינה של העיכול, רבייה, תיקון, מנוחה ושגשוג. בשל כך, ומאחר וחיינו מלווים בכל כך הרבה גורמי סטרס, חשוב כל כך לעודד פעילות תקינה של עצב הואגוס.

הרופא הישראלי שגילה את ״נפלאות״ העצב התועה, ורואה בו מקור ״כמעט לכל המחלות״

ד״ר מיכאל הרלינג, כותב בהרחבה רבה על עצב הואגוס, אותו הוא מציג בדרך המרשימה הזו: ״…העצב הארוך והמשמעותי ביותר בגוף… הואגוס, כפי שתראו, יוצא מאיזון בכל מחלה כרונית, יוצא מאיזון בכל מחלה או מצב נפשי מעורער ותפקודו חשוב להחלמה מכל מצב. ההבנה של תפקיד ותפקוד הואגוס חשובה ביותר בהתמודדות עם סטרס נפשי וגופני שהוא מנת חלקנו במהלך חיינו״.

״בגלל שמערכת העצבים האוטונומית מווסתת למעשה את כל מערכות הגוף, כולל מערכת החיסון, הרי ליציאתה מאיזון יכולה להיות השפעה על כל איבר ואיבר בגוף ולתרום, ואף לגרום, לשורה ארוכה של מחלות שכיחות מאד כמו מחלות דלקתיות(2), יתר לחץ דם (3), דיכאון וחרדה(4), כאבי שרירים ופרקים, הפרעות קצב, מעי רגיש, וגם מחלות מסוכנות יותר כמו מחלות לב (4) וסרטן (5,6).״

*מראי מקום המסומנים מופיעים במאמר המקורי של ד״ר הרלינג.

עוד על החשיבות של עצב הואגוס למצבים כמו דיכאון וחרדה, כמו גם על הקשר ההדוק בין חיידקי המעיים והמוח באמצעות עצב הואגוס, ניתן לקרוא בספר המומלץ על פסיכיאטריה תזונתית. הספר נכתב על ידי הפסיכיאטר ד״ר דרו רמזי.

כיצד ניתן לשפר את תפקוד עצב הואגוס?

ד״ר הרלינג, מקדיש מאמר מלא נוסף על האפשרויות השונות להשפיע על עצב הואגוס. אני מציג כאן את ה״כותרות״ בלבד. ניתן להיכנס למאמר המלא ולהבין יותר לעומק מה שלא מספיק ברור.

• אינטימיות גופנית – חיבוק, ליטוף ויחסי מין.
• יצירת קשר עין ותקשורת עם אדם או יונק חברותי. מומלץ להיכנס למאמר המלא ולהבין מדוע זה כל כך חשוב.
• גרגור מי מלח.
• תרגול נשימות בטן. וישנם עוד סוגי נשימה שעשויים לעזור.
• לשיר!
• פעילות גופנית.
• הנעה של הראש בצורה עדינה במטרה להרחיב טווחי תנועה של הצוואר.
• מתיחות עדינות של עמוד השדרה תוך כדי נשימה עמוקה. טכניקות אלה מתורגלות פעמים רבות במהלך שיעורי יוגה, טאי צ׳י, צ׳י קונג וכדומה.
• תרגול שרירי הפנים.
• מדיטציה מוצלחת.
• חשיפה חכמה לקור.
• טיפול מגע.
• טיפולי קרניוסקרל.

חשוב גם להכיר שפעילות-יתר של העצב התועה עלול לגרום לתגובה ואזו-ואגאלית (Vasovagal response). במקרים אלה ישנה הרגשת חולשה גדולה עד כדי התעלפות. הגורמים למצב זה יכולים להיות התייבשות, עמידה ממושכת, תרופות מסויימות, מצבי לחץ ומתח נפשיים, ריקון מעיים “רגיל”, לחץ על אזור הרקטום ועוד.

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת