מה זה רגישות לגלוטן שהיא לא צליאק?

המידע הנגיש לציבור בנושא רגישות לגלוטן עלול להיות מאוד מבלבל. מצד אחד ישנם הטוענים שגלוטן זה ״דבק״ האחראי לאין סוף בעיות בריאות, ועל כן כדאי להמנע ממנו לחלוטין. מצד שני ישנם רופאים הטוענים שאם אין צליאק, אז אין שום בעיה עם גלוטן. האמת המדעית, כפי שאני מבין אותה כיום, נמצאת באמצע. הבנת המצב עשויה להיות מאוד חשובה לאנשים הסובלים משלל גדול של בעיות רפואיות כמו מחלות אוטואימוניות, בעיות עיכול רבות, פסוריאזיס, דיכאון, מיגרנות, טרשת נפוצה, אטופיק דרמטיטיס, דלקות פרקים, פיברומיאלגיה, הפרעות קשב וריכוז, חולשה ועייפות כרוניים ועוד.

צליאק, אלרגיה לחיטה, רגישות לגלוטן

מאמר שפורסם בתקשורת על ידי רופאת משפחה שהרחיבה אופקים גם לטיפול טבעי, מסביר את העניין בצורה די טובה בעברית. אנסה כאן להסביר את הנושא בצורה מסודרת, מעשית ומדוייקת ככל הניתן בפורמט שכזה.

צליאק: מחלת הצליאק נוצרת על רקע אוטואימוני. המצב גורם לתגובה חריפה מאוד למגע עם מזון המכיל חלבון בשם גלוטן. למיטב ידיעתי, מדובר תמיד בתגובה פיזית כל כך מהירה וחריפה, שלא ניתן לפספס אותה. מקרים אלה מאובחנים די מוקדם במהלך החיים.

אלרגיה או רגישות לחלק ממרכיבי החיטה. רגישות או אלרגיה לאחד החומרים האחרים בחיטה שאינם חלבון הגלוטן. תופעה זו מתאפיינת בכך שאנשים מגיבים רע לאכילת חיטה, אולם יכולים לאכול ללא בעיה מזונות אחרים המכילים גלוטן כמו גריסים או שיפון. אחת הסיבות לכך שישנם אנשים רבים הרגישים לחיטה היא העובדה שמדובר באחד המזונות שעברו הכי הרבה שינויים ו״השבחות״ בעשרות השנים האחרונות. כתוצאה מכך, השתנה מאוד הרכב המרכיבים ואיכותם בתוך החיטה, דבר שהפך את החיטה המודרנית למזון כמעט חדש לגמרי עבור מערכת העיכול האנושית.
רגישות או אלרגיה זו לאחד החומרים האחרים בחיטה לרוב לא מאובחנת על ידי הרפואה הרגילה. הסימפטומים יכולים להיות מידיים, אולם לרוב הם מופעיים שעות או ימים לאחר אכילת החיטה. זאת ועוד, רגישות זו לרוב מתפתחת לאט במהלך השנים, כך שאדם יכול להתמודד היטב אפילו עשרות שנים עם אכילת חיטה, עד שמתחילים הסימפטומים. אנשים עלולים לסבול שנים רבות, ולעיתים כל החיים, מבעיות עיכול ומחלות נוספות בשל סיבה זו.

רגישות לגלוטן שאינה צליאק. אנשים רבים לא מגיבים טוב לאכילת דגנים עם גלוטן, אולם בדיקות הצליאק שלהן שליליות. במצב זה, מבחינת הרפואה הרגילה כביכול אין בעיה עם אכילת גלוטן, אולם המציאות מראה אחרת. מצב זה עשוי להיווצר מכך שהבדיקה לא תמיד אמינה, או שלא נעשתה על פי הפרוטוקול. יצא לי לפגוש מטופלים שעשו בדיקת צליאק בתקופה בה נמנעו מאכילת גלוטן ועל כן הבדיקה יצאה שלילית… סיבה נוספת למצב זה היא שיתכנו תגובות שליליות מתונות לגלוטן, או לחלבונים נוספים באותם דגנים. גם במקרה זו, הסימפטומים לרוב אינם מידיים, ובחלק מהמקרים הבעיה מתחילה רק אחרי שנים רבות של אכילת מזונות אלה.

 

ללא גלוטן

 

באילו דגנים יש או אין גלוטן?

דגנים שיש בהם גלוטן הם קודם כל חיטה, כולל זנים של חיטה כמו כוסמין, קאמוט, טריטיקיילי, פארו ו- אינקורן. יש לשים לב למגוון הרב של שמות ומוצרים העשויים מחיטה כולל בורגול, סולת, דורום, סמולינה, סובין חיטה ועוד. מרבית המוצרים הרגילים של אטריות, פסטות, לחמים ומאפים מכילים גלוטן. סייטן הינו מוצר מרוכז מאוד בגלוטן.

דגנים נוספים המכילים גלוטן הינם שעורה (גריסים, גריסי פנינה) ושיפון.

דגנים רבים עלולים להיות ״מזוהמים״ מגלוטן כתוצאה מאופן גידולם או עיבודם בקירבת דגנים המכילים גלוטן. הבעיה הזו נפוצה בעיקר בשיבולת שועל. מוצרים רגילים של שיבולת שועל עלולים לכלול גלוטן, אולם ניתן להשיג כיום שיבולת שועל שגודלה וטופלה בתנאים טובים, כך שהיא אינה מכילה גלוטן.

דגנים שאין בהם גלוטן הינם דוחן, אמרנט, טף, אורז, תירס, סורגום (דורה) ושיבולת שועל (שטופלה כמו שצריך). גם בקינואה ובכוסמת אין גלוטן, אולם מבחינה בוטנית הם לא מוגדרים דגנים. אנו מכנים אותם ״דמוי דגן״ מאחר שמבחינה תזונתית ומבחינה קולינרית הם כמו שאר הדגנים.

 

מה עושים אם חושדים ברגישות לגלוטן?

אם ישנה בעיה רפואית ו/או סבל שיתכן וקשור באכילת חיטה ו/או גלוטן – כדאי לגשת לרופא ולבקש בדיקה. אם הדבר לא מתאפשר, או שהבדיקה יצאה שלילית ועדיין חושדים בבעיה, הדבר הכי יעיל לעשות הוא להימנע מאכילת מזונות עם גלוטן לפרק זמן של שבועיים לפחות. לשלב זה אנו קוראים אלימינציה. אם ישנה הטבה בסימנים או בסימפטומים, כדאי בליווי מקצועי להחזיר את מוצרי הגלוטן הבריאים בכמות רבה, ולבחון האם הדבר מביא להחמרה בסימפטומים. לשלב זה אנו קוראים ״אתגור״. למיטב ידיעתי ונסיוני כיום, טכניקת האלימינציה והאתגור היא הדרך האמינה והחשובה ביותר על מנת להבין האם ישנה רגישות לגלוטן ו/או לחיטה. בדרך זו, יצא לי לגלות יחד עם מאות מטופלים רגישות לגלוטן או לחיטה שלא אובחנה על ידי בדיקות מעבדה.

האם תחליפי לחם, קמח, מאפים ללא גלוטן זה בריא?

היזהרו מתחליפים ומאפים ללא גלוטן! פעמים רבות הם מכילים מרכיבים שאינם בריאים. אם מחפשים קמח ללא גלוטן, עדיף לבחור קמחים פשוטים כמו קמח מדגנים ללא גלוטן (קמח תירס, קמח אורז ועוד), קמחים מקטניות (קמח חומוס, קמח עדשים ועוד), או בקמחים מאגוזים (קמח שקדים לדוגמא).

בקישור הבא המלצות ומידע כיצד ניתן להכין או לרכוש לחם בריא ללא גלוטן.

 

במקרים רבים, בעיקר אם סובלים מהבעיות הרפואיות הרשומות בתחילת מאמר זה, יש הכרח בליווי אישי מקצועי על ידי איש רפואה המבין בתחום.
אשמח לנסות לעזור… (-:

 

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת

 

shalev

כתיבת תגובה

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאותי

  • סינון לפי צמחוניטבעוני

  • סינון לפי סוג אוכל

  • סינון לפי זמן בישול

  • סינון לפי שלב דיאטת אורז