למי מומלץ לאכול חמאת גהי?

יש הרואים בחמאת גהי מזון מיוחד ומומלץ לבריאות, ואחרים הרואים בה עוד סוג של שומן בעייתי. בפוסט זה אסביר תחילה ובקצרה מה זה גהיי, ולאחר מכן למי חמאת גהי עשויה להיות מומלצת, ומהם החסרונות האפשריים, או אפילו הסכנות, שבאכילת חמאת גהיי.

מה זה חמאת גהי?

חמאת גהי הינה מוצר מזון מסורתי מהמטבח ההודי אותו מכינים מחלב. במהלך ההכנה, מפרידים את שומני החלב משאר המרכיבים של החלב על ידי חימום מבוקר ומתמשך, עד שנשאר כמעט אך ורק שומן החלב. מיצוי שומן החלב מוציא למעשה מהמזון את חלבון החלב, סוכר החלב ושאר המרכיבים האחרים.
בדומה מאוד לגהי המיוחד למטבח ההודי, ישנה חמאת החלב המזוקקת בשם סמנה מהמסורת התימנית, ו- ״נטר-קבי״ מהמסורת האתיופית. כמה מילים על אלה בתחתית מאמר זה.
בקישור הבא ניתן לקרוא יותר על המסורת, הקולינריה ועוד פרטים על חמאת הגהי.

חמאת גהיי בריאה

למי מומלץ להשתמש בחמאת גהי?

ראשית, שימוש בחמאת גהי עשויה להיות מומלצת למי שרוצה להמשיך לאכול מוצרי חלב, או לקבל פתרון קולינרי לחמאה, אך סובל מאי סבילות או אלרגיה לחלב. אי סבילות נוצרת בעיקר לחלבון החלב – הקזאין – ובחמאת הגהי מרכיב זה מוצא החוצה מהחמאה. אלרגיה לחלב, או ליתר דיוק מחסור באנזים בשם לקטאז, נוצרת מאכילת סוכר החלב – הלקטוז – ובהיעדר האנזים שאמור לפרק את סוכר החלב, נוצרת תגובה אלרגית.

חמאת הגהי כוללת כמות נדיבה של חומצות שומן קצרות שרשרת (וגם חומצות שומן באורך בינוני). לחומצות שומן אלה כנראה יתרונות בריאותיים בנוגע לבריאות המעי אולם למיטב ידיעתי, טרם פורסמו מחקרים קליניים בבני אדם המראים כי השימוש בחמאת גהי תורם לבריאות בהיבט זה (או בכל היבט רפואי אחר). בנוסף, אם רוצים חומצות שומן קצרות שרשרת כנראה שעדיף לבחור באכילת קוקוס איכותי, או טוב מכך – אכילת מזונות פרהביוטים וסיבים תזונתיים שיגרמו לחיידקי המעי לייצר עבור הגוף את חומצות השומן האיכותיות ביותר.

 

מדוע צריך להיזהר מאכילת חמאת גהי?

חמאת גהי מכילה כמות רבה מאוד של שומן רווי. לפי מדע התזונה הקונבנציונלי שומנים אלה מביאים לעליית רמות הכולסטרול. לעומת זאת, בשנים האחרונות עולים חילוקי דעות בנושא זה, כך שיש הטוענים ששומן רווי אינו הגורם העיקרי/החשוב בעניין הכולסטרול, אלא רק השומן המוקשה, מחסור בסיבים מסיסים במים, מחסור בתנועה וסטרס.

מה שאינו נתון לויכוח היא העובדה שחשוב יותר מכמות הכולסטרול, היא איכות הכולסטרול. מחקר מכונן שפורסם בירחון הרפואי החשוב ״לנסט״, מעלה חשד כבד כי אכילת חמאת גהי מכניסה לגוף כמות אדירה של כולסטרול מחומצן! הרי את חמאת הגהי מכינים באמצעות חימום מתמשך מה שגורם בין השאר לחימצון הכולסטרול הרב שבמוצר חלב זה. באותו מחקר ניסו החוקרים להבין מדוע מהגרים מהודו מפתחים מחלות עורקים ולב בשכיחות כל כך גבוהה, בעוד הם אינם סובלים מגורמי הסיכון הרגילים למחלות לב (לחץ דם, סוכרת, וכדומה).

היבט נוסף באכילת חמאת גהי נובע מהבנת הטבע, וטבע האדם. לפני ואחרי הכל חמאת גהי הינה מוצר חלב שמקורו בבעלי חיים. מוצרי חלב אינם חלק מהאבולוציה של בני האדם, ואין יונקים בריאים החיים בטבע שאוכלים או שותים מוצרי חלב אחרי גיל הינקות.

 

חמאה מזוקקת במטבח מסורתי

חמאת גהיי היא אולי הגרסה היותר מפורסמת של ״חמאה מזוקקת״ במטבח מסורתי, אבל למעשה אותו מזון מצוי במטבח המסורתי האתיופי והתימני. התימנים קוראים לזה ״סמנה״, והאתיופים ״נטר-קבי״ (או בקיצור קבי). הסיבה ליצירת אותה חמאה מזוקקת היא מעשית מאוד – שימור! הרי חמאה רגילה או גבינה לא יכולים להישמר היטב ולרוב מחמיצים/מתקלקלים אחרי מספר ימים. לעומת זאת, הגהי / סמנה / קבי הינם כמעט אך ורק שומן מרוכז שנשמר היטב לזמן ארוך בהרבה.

ישנה טענה שמאחר וחמאה מזוקקת היתה בשימוש נרחב במסורת ההודית / האתיופית / התימנית, הדבר מעיד על תועלתה הבריאותית. אולם לדעתי, יש להבנה זו מגבלות מדעיות רבות שזה לא המקום להרחיב עליהן.

 

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת

shalev

כתיבת תגובה

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאותי

  • סינון לפי צמחוניטבעוני

  • סינון לפי סוג אוכל

  • סינון לפי זמן בישול

  • סינון לפי שלב דיאטת אורז