האם הריסוס בשדות ובחצר הביתית באמת מסכן את הבריאות שלנו, ומה מראה המדע על שאריות הכימיקלים שמגיעות אלינו לצלחת? כשאנחנו שומעים על חומרי הדברה במזון ובגינה, קל מאוד להיכנס ללחץ או למגננה — אבל לפני שממהרים להוציא מהתפריט מזונות חיוניים כמו קטניות ודגנים מלאים, חשוב להסתכל על הנתונים בעיניים פקוחות ובאופן מבוסס מחקר. במאמר זה נסקור מה באמת ידוע לנו על הסיכונים, באילו קבוצות מזון נמצאו שאריות חומרי הדברה ברמות הגבוהות ביותר, וכיצד נוכל לצמצם את החשיפה הסביבתית והתזונתית בצורה חכמה ומאוזנת.
חומרי הדברה במזון ובגינה: בין חשש מוצדק לגבולות הראיות המדעיות
קיים חשש לגבי הקשר האפשרי בין חשיפה לחומרי הדברה לבין הסיכון לסרטן. כתבתי על כך כאן בעבר: האם חומרי הדברה מעלים את הסיכון לסרטן? בשורה התחתונה, ישנו חשש כבד לקשר בין הדברים, אבל אין הוכחות מדעיות חד משמעיות.
בסרטון הקצר הבא מסכמת רופאה את הנתונים לגבי החשש לקשר שבין חשיפה לחומרי הדברה במזון ובגינה לבין הסיכון הבריאותי. לאחר הסרטון, סיכום של עיקרי הדברים.
ניתן להציג ״כתוביות״, ואז לבחור את השפה העברית לתרגום.
תמצית הראיות המדעיות מתוך הסרטון: מה ידוע על חומרי הדברה במזון ובגינה?
- המחקרים האפידמיולוגיים המקשרים בין חשיפה לגלייפוסט לסיכונים כמו לידה מוקדמת, הפרעות בקשת האוטיסטית ותסמונת מטבולית הם ראשוניים בלבד ומבוססים על מדגמים קטנים, ולכן נדרש מחקר רחב היקף נוסף.
- נמצא קשר בין קירבת מגורים לשדות מרוססים, לבין כמות חומרי ההדברה בגוף האדם.
- עולה חשש כבד כי שימוש בהדברה ביתית – בעיקר ללא אמצעי הגנה מחמירים – חושף את תושבי הבית לסכנת חשיפה לאותם חומרים מזיקים.
- במזון אורגני לא נמצאו רמות מזיקות של חומרי הדברה. יחד עם זאת, בסרטון מציגה הרופאה ממצאים שעבור מי שגר בקרבת שדות מרוססים (פחות מכחצי ק״מ) – אכילת מזון אורגני לא הפחיתה את כמות חומרי ההדברה המזיקים שנמדדו בגוף.
לאילו חומרי הדברה אנו חשופים בעיקר?
בישראל ובעולם חומר ההדברה בשם גלייפוסט נפוץ מאוד ונמכר תחת מגוון שמות מסחריים ומותגים. חומרים אלה נמצאים בשימוש לא רק בחקלאות, אלא גם ברשויות מקומיות (לריסוס מדרכות וגנים ציבוריים) ובגינות פרטיות.
השמות היותר מוכרים הם בין השאר:
- ראונדאפ (Roundup) – המוצר המפורסם והנפוץ ביותר בעולם המבוסס על חומר זה.
- טייפון (Typhoon)
- גלייפוגן (Glyphogan)
- גלייפוס (Glyphos)
- גאלופ (Gallup)
מיפוי תזונתי: איפה מסתתרות שאריות ההדברה
על פי הסרטון שהוצג כאן למעלה, הריכוזים הגבוהים ביותר של שאריות חומרי הדברה שנמדדו בקנדה ובמקומות נוספים באירופה הם אלה:
- חיטה, שיבולת שועל ועוד דגנים.
- קטניות – עקב השימוש בו כחומר עזר לייבוש היבול לפני הקטיף.
- רמות נמוכות מאוד עד אפסיות נמצאו בפירות, ירקות ותירס שקליפתו הוסרה.
בישראל, המצב מבחינת שאריות חומרי הדברה מעט שונה מאירופה וקנדה. במספר בדיקות של גופים רציניים נמצאו שאריות חומרי הדברה בלא מעט מזונות. בקישור הבא, ניתן לקרוא לעומק יותר על ממצאי בדיקות חומרי הדברה במגוון מזונות. המידע בקישור גם מציע רשימות של מזונות בטוחים יותר לשימוש.
החשיפה הסביבתית
החשיפה הסביבתית האפשרית לחומרי הדברה עלולה להיות ממי שתייה או רחצה, ריסוסים מהאוויר, שדות מרוססים ו/או שימוש בחומרי הדברה בבית ובגינה. לא אשכח איך בתור ילד בקיבוץ, הייתי רואה את מטוס הריסוס של שדות התבואה, עובר מעל ביתי ומתחיל לרסס מעלי בעודי מרגיש את הטיפול ומריח את הריח החזק של החומרים. אני רוצה להאמין שמקרים כאלה כבר אינם מתרחשים בימינו.
כיום, אולי החשיפה הישירה עבור מרבית האנשים, מתרחשת בגינה. הדבר נובע מטיפול לא מבוקר בעזרת חומרי ריסוס בעשבייה סביב הבית. מומלץ להימנע ככל האפשר משימוש בקוטלי עשבים כימיים בגינה הביתית – כשמתאפשר, רצוי להעדיף ניכוש מכני, חיפוי קרקע או פתרונות אקולוגיים.
אם נאלצים לרסס בחומרים בעלי פוטנציאל לגרימת נזק בריאותי, חשוב להקפיד על כמה כללי בטיחות מתבקשים:
- להשתמש במסיכת פנים ונשימה איכותית.
- להשתמש במגן לעיניים.
- לקחת בחשבון את כיוון הרוח בעת הריסוס.
- לנסות לבחור מועד ריסוס, לאחריו כמה שפחות אנשים יסתובבו באיזור המרוסס.
השורה התחתונה: שומרים על פרופורציה וממשיכים לצרוך דגנים מלאים וקטניות
למרות חשיפה אפשרית לשאריות קוטלי עשבים מאכילת דגנים וקטניות, עדיין היתרונות שבאכילתם הרבה יותר רבים. כמות הסיבים התזונתיים, הפיטוכימיקלים והיתרונות המוכחים של הקטניות והדגנים המלאים לבריאות הלב, המטבוליזם והמוח עולים בהרבה על הסיכון התיאורטי משאריות ההדברה.
בהיבט זה, מי שבחור ויכול להשקיע כסף בבריאותו, נראה שבטוח יותר לאכול מוצרים אורגנים. אם אינכם צורכים דגנים וקטניות אורגניים, הקפידו על שטיפה יסודית והשריה במים (והחלפת מים) לפני הבישול. פעולה פשוטה זו מסייעת בהפחתת שאריות מומסות במים ומקלה גם על העיכול.
ניתן לקרוא כאן כיצד מומלץ לנקות שאריות חומרי הדברה מפירות וירקות.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת