על המוח וגיל המעבר – נקודות מבט חדשות

מסתבר שבגיל המעבר, או במקביל לכריתת שחלות או רחם, חלים שינויים משמעותיים בגוף האישה המשפיעים על המוח, אבל גם מאוד מושפעים מהמוח. מסתבר שישנה מערכת גומלין הדוקה בין חלקים שונים במוח לבין אסטרוגן, סימפטומים של גיל המעבר, סטרס ועוד. חוקרת מוח מציגה את הדברים מנקודת מבט רעננה ועדכנית, כולל כמה דברים שניתן ליישם על מנת לשפר את המצב. אביא כאן את עיקרי הדברים החשובים להבנתי, וכמובן שגם מומלץ לצפות כאן בהרצאה הקצרה שלה מ״טד״.

עיקרי הדברים מתוך הרצאה על גיל המעבר ותפקודי המוח

אין חדש בעובדה שלנשים סיכון גבוה בהרבה מגברים לחלות באלצהיימר. ישנם כמה דברים מעניינים בהרצאה זו שעוזרים להסתכל באופן חדש על המצב באופן כללי, וסביב גיל המעבר באופן ספציפי. מובאים כאן ציטוטים עיקריים, התובנות וההמלצות שנראים לי בסיסיים ו/או משמעותיים.

• המוח והשחלות מתקשרים כל הזמן, ומשפיעים בריאותית אחד על השני כל החיים.
• האסטרוגן מאוד חשוב לתפקוד המוח. בין השאר, הוא מרכיב חיוני לייצור אנרגיה בתאי המוח. לדבריה, כשרמות האסטרוגן יורדות, תאי העצב ״מזדקנים״  מהר יותר.
• סימפטומים קלאסיים של גיל המעבר / מנופאוזה – כמו גלי חום, הזעות, הפרעות שינה, שינויי מצב רוח – לדבריה בעצם ״מתחילים במוח ולא בשחלות״. אלה סימפטומים נוירולוגיים וחשוב לדבריה להבין ולהתייחס אליהם ככאלה.
• כשרמות האסטרוגן יורדות, נפגעים תפקודים של חלקים חשובים במוח כמו אמיגדלה, היפותלמוס ועוד. חלקים אלה אחראים בין השאר על מצב הרוח, זיכרון, שינה וויסות טמפרטורת הגוף. מכאן, ניתן להבין טוב יותר את המקור לחלק ניכר מתופעות גיל המעבר.
• במקביל למנופאוזה, ישנה ירידה של כ 30% ברמת האנרגיה במוח. אבל, החדשות הטובות הן שאין בתקופת המנופאזה ירידה קוגניטיבית אצל נשים בהשוואה לגברים.
• במקביל למנופאוזה, ישנה עליה של כ- 20% בפלאקים עמילואידים.
• כריתת רחם או שחלות מעלה משמעותית את הסיכון לדמנציה.
• החוקרת ממליצה על אכילת מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים כחלק מגישה טיפולית לאיזון הורמונלי, ולתמיכה קוגניטיבית.
• סטרס ״מדכא״ אסטרוגן. כשאנו בלחץ עולה רמות הקורטיזול (״הורמון הסטרס״), ודבר זה מביא להורדת רמות האסטרוגן.
• למרות מה שעשוי להשתמע מהנתונים, לא מומלץ ברפואה לקחת הורמונים כדי למנוע דמנציה.

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת