״הרבה מיתוסים נקשרו לאוסטאופורוזיס וכתוצאה מכך נשים רבות נגררות לטיפולים תרופתיים בלתי מועילים ולעתים אף מסכני-חיים למשך שנים, כפי שמעידים מחקרים מדעיים.״ כך כותב אריה בלום, כשהוא מסכם עבורנו את עיקרי הספר בנושא בריאות העצמות ומחלת האוטיאופורוזיס. הוא ממשיך ורושם: ״מחקרים מדעיים רבים המוצגים בספר הוכיחו שאורח חיים בריא – תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה ושינוי אורחות חיים, הם המפתח לשמירה על בריאות העצם וכל הגוף.״
מכאן והלאה, מוצג סיכום עיקרי הדברים מהספר כפי שנכתבו על ידי אריה (אריק) בלום, עם התאמות עריכה קטנות.
סיכום עיקרי הספר בנושא בריאות העצם
שם הספר : אוסטאופורוזיס – מיתוסים ומציאות – כיצד למנוע את דלדול העצם מבלי להיזדקק לתרופות מסוכנות?
מה שכל אישה חייבת לדעת על מניעת דלדול עצם
שם המחבר : ג’יליאן סנסון
תרגום: בתיה זיסו
הוצאת ספרים: פוקוס
תאריך הפקה: שנת 2008
מספר עמודים: 229
“אוסטאופורוזיס – מיתוסים ומציאות” הוא ספר רפואי-מעשי המציג מידע מפורט ומחקרים על בריאות העצם, ומפריך מיתוסים המופצים על ידי חברות התרופות במה שקשור לצפיפות העצם.
מחברת הספר משתדלת להוכיח באמצעות מחקרים שניתן לנהל את צפיפות העצם בצורה טבעית ואקטיבית ללא פחד מיותר מאבחון של דלדול עצם.
הספר מתייחס לחילוקי דעות בין החוקרים השונים על שיטת האבחון ועל הצורך במתן טיפול רפואי למחלה כפי שמתואר בספר. “מרבית הרופאים אינם מודעים למיעוט ההוכחות בדבר הקשר שבין צפיפות עצם נמוכה לבין התרחשות שברים, ולאפשרות שהתרופות שעליהן הם ממליצים למטופלות שלהם גורמות להן נזק רב עוד יותר” (עמוד 72).
הספר מתמקד בנשים, מכיוון שאוסטאופורוזיס (דלילות העצם) נפוצה בעיקר אצל נשים, אבל גם גברים חווים את המחלה בגיל מבוגר.
הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים, ובכל אחד פרקי משנה, ואתייחס לכל אחד מהם בקצרה בהמשך:
חלק ראשון: מיתוסים עיקריים
בחלק זה מופיע דיון מפורט להפרכת 3 מיתוסים: הסיכון, האבחנה והסיבתיות של דלדול עצם.
חלק שני: מיתוסים על שיטות טיפול
בחלק זה מופיע דיון מפורט על טיפולים תרופתיים והפרכת 2 מיתוסים: הבטיחות של הטיפול וסידן.
חלק שלישי: איך ניצור עצם בריאה
זהו לדעתי החלק החשוב ביותר בספר, כי הוא מציג גישה הוליסטית לשמירה על בריאות העצמות בגוף, ומציע דרך המבוססת על אורח חיים בריא וללא תרופות לשמירה על בריאות העצם לאורך כל החיים.
במהלך הספר מופיע הסבר מפורט לשני נושאים מהותיים, וחשבתי שמן הראוי לסקור אותם בקצרה:
- בדיקת צפיפות העצם: משמעותה והליקויים שלה.
- המנגנון הטבעי והמופלא של פירוק ובניית עצם במהלך כל החיים – רב הנסתר על הגלוי.
בדיקת צפיפות העצם נעשית באמצעות המכשיר: דקסה (DXA) שפותח ב- 1988, ומסוגל תוך חשיפה מזערית לקרינה למדוד את תכולת המינרלים בעצמות שונות בגוף, ובספר מוצגות הוכחות לחוסר דיוק המתקבל במדידות, ובעיקר בעיית כיול המכשירים: “מאחר שמכשירי הדקסה מכוילים באופן שונה, חשוב שבדיקות המעקב תיערכנה על ידי אותו מכשיר” (עמוד 54).
בספר מוצגת דוגמה לאישה שבמכון אחד אובחנה עם דלדול עצם, ובמכון שני התקבלה תוצאה תקינה…
חוסר הדיוק הגורם לתוצאה מעוותת נובע גם מהתייחסות הרופאים למדד T המופיע בבדיקה, שמשמעותו סטיית תקן של הבדיקה בהשוואה לשיא מסת העצם של קבוצת אנשים צעירים נבחרת, כפי שהדבר נקבע על ידי יצרן מכשיר הדקסה – אין תקן ייחוס מוסכם מבחינה בינלאומית!
בתוצאות הבדיקה מופיע גם מדד Z, המציין את מיקום האדם ביחס לממוצע צפיפות העצם באנשים בני גילו, אבל משום מה לא מתייחסים למדד זה.
ברור לגמרי שלאדם מבוגר צפיפות עצם נמוכה מאדם צעיר, וגם יש הבדל בין גבר לאישה.
“השימוש במדד של ציון T במקום בציון מדד Z, מבטיח שכמעט כל הנשים המבוגרות תיפולנה בתחום ה”שלילי” ויאובחנו עם בעיית צפיפות עצם” (עמוד 58). העיוות הזה גורם לכך שרבים נוטלים תרופות שלא לצורך לבעיה שכלל לא קיימת.
פירוק ובנייה מחדש של העצם הם תהליכים טבעיים וחשובים המתבצעים במהלך כל החיים.
תאים מפרקי עצם נקראים: אוסטאוקלסטים, ותאים בוני עצם נקראים: אוסטאובלסטים.
“העצם היא האיבר היחיד בגוף שיש בו תאים אשר תוכננו במיוחד להרוס אותו” (עמוד 68).
כאשר נוטלים תרופה המנטרלת את תפקוד מפרקי העצם ופינוי מקומם, בוני העצם לא יכולים ליצור תאים חדשים. במקרה כזה בדיקת צפיפות העצם תראה שיפור במצב, אבל בפועל העצם לא מתחדשת!
עצם שלא מתבצע בה חילוף תדיר של תאים “מזדקנת” והופכת לחלשה עם חלוף השנים.
שאלה מהותית שהחוקרים לא מצאו לה מענה מוסכם וחד-משמעי: מהו הגורם לחוסר האיזון שנוצר בין קצב פירוק עצם לקצב בנייתה מחדש בגוף, מה שגורם לדלדול העצם, והאם דלדול העצם הוא הגורם לשברים?
מיתוסים נפוצים בנודע לבריאות העצמות ואוסטיאופורוזיס
הספר מפרט מיתוסים נפוצים על דלדול העצם – כיצד הם נוצרו וכיצד להימנע מליפול קורבן אליהם:
מיתוס 1: כל הנשים מעל גיל 50 נמצאות בסיכון ללקות בדלדול העצם
“מרבית הנשים לאחר גיל המעבר אינן צריכות לחשוש מדלדול העצם. מחקרים מראים שתזונה טובה, אורח חיים בריא ופעילות גופנית סדירה מהווים הגנה מספקת מפני שברים בעתיד” (עמוד 29).
מיתוס 2: אבחנה של דלדול עצם על סמך מדידת צפיפות עצם היא מדויקת, תקפה ואמינה (עמוד 47)
על פי ארגון הבריאות העולמי הוגדרו שני גורמי סיכון עיקריים: אובדן כמות העצם ואובדן איכות העצם.
סריקת דקסה מודדת את כמות העצם בלבד (כמות המינרלים בעצם) ולא את חוסנה של העצם.
במקרים רבים של צפיפות עצם נמוכה, איכותה של העצם גבוהה, ולכן אין כל סכנה לשברים.
“בדיקת צפיפות העצם (BMD) מודדת רק את מסת העצם ולא את הגורמים התורמים לשבריריות העצם”.
“נפילות הן הבעיה המרכזית אצל קשישים, ולא דרגת צפיפות העצם” (עמוד 52).
“לבדיקת צפיפות העצם יש מגבלות נוספות. האזורים שאותם נוהגים בדרך כלל לבדוק הם עצם הירך ועמוד השדרה. אולם צפיפות העצם יכולה להיות שונה מאוד באזורים שונים בשלד” (עמוד 63).
מיתוס 3: דלדול העצם הוא הגורם לשברים בגיל המבוגר, והשברים בגיל זה הם קטלניים (עמוד 73)
“ייתכן שצפיפות העצם שלכם תקינה או למעלה מזה ותסבלו משברים”.
“הסיבות לשברים רבות ומורכבות. הטלת האחריות להיווצרות שברים על צפיפות עצם נמוכה בלבד, היא הפרזה גסה. צפיפות עצם נמוכה היא רק גורם סיכון אחד מני רבים” (עמוד 74).
“לפחות מחצית מכלל השברים בירך המתרחשים לאחר גיל 80 קשורים לגורמים מכאניים, ולא לשבריריות העצמות” (עמוד 76) – הכוונה בעיקר לנפילות או לשינויים במבנה האגן כמתואר בספר.
מיתוס 4: ניתן למנוע את דלדול העצם ולטפל בו בצורה בטוחה בעזרת תרופות (עמוד 114)
התרופות הנפוצות לטיפול בדלדול העצם (תרופות ממשפחת ביספוספונאטים) מעכבות את פעילותם של תאים הורסי עצם, וכך מאטים את קצב ספיגת העצם. ללא תאים הורסי עצם, נעצרת פעילותם גם של תאים בוני עצם: צפיפות העצם לא פוחתת, אבל העצם “מזדקנת” ונחלשת. לתרופות הללו יש גם תופעות לוואי קשות (עמוד 118).
“התרופות בדרך כלל לא מטפלות בגורמי הסיכון העיקריים לשבר בירך, כמו הגורמים המגדילים את הסיכוי של אדם ליפול. כדי למנוע הופעת שברים, הגיוני הרבה יותר לבחור באורח חיים בריא ובתנאי סביבה המפחיתים סיכוי לנפילה” (עמוד 79).
הספר מתאר גם רשימה של גורמים משניים התורמים לדלדול העצם, ומן הראוי לטפל בגורמים הללו כדי למנוע מלכתחילה הופעה של דלדול העצם, לדוגמה: פעילות יתר או תת-פעילות של בלוטת התריס, תרופות שונות, רמות נמוכות של אסטרוגן, חסרים תזונתיים ועוד (מידע מפורט בעמוד 86).
“שימוש בגלוקוקורטיקואידים הוא דוגמה שכיחה להתפתחות של דלדול עצם על רקע טיפול תרופתי” (עמוד 87) – הסטרואיד הזה ניתן כטיפול לרשימה גדולה של מחלות והוא גורם לדלדול עצם וסכנת שברים בעצמות.
“כמה מחקרים הראו שטיפול ממושך בתרופת תחליף להורמון בלוטת התריס (אלטרוקסין) עלול להפחית את צפיפות העצם, במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר. לכן חשוב מאוד לפקח ולווסת היטב את הטיפול החלופי בהורמון בלוטת התריס” (עמוד 89).
להפרעות בתפקוד בלוטת התריס והשפעתה על דלדול עצם מוקדש פרק בספר, ויש בספר הבחנה בין בלוטת התריס ובלוטת יתרת התריס – שתי בלוטות שונות עם הפרשת הורמונים שונים.
מיתוס 5: נטילת תרופות להעלאת צפיפות העצם מפחיתה את הסיכוי לסבול משברים
מחקרים המוצגים בספר מראים שאורח חיים בריא והימנעות מתרופות מפחיתים את הסיכון לשברים בעצמות, ואילו תופעות הלוואי של התרופות הניתנות באורח קבוע גורמות להיחלשות העצמות.
הספר מציג הסתייגויות נתמכות במחקרים כנגד נטילת התרופות הנפוצות ממשפחת הביספוספונאטים, שמעכבים את פעילותם של התאים הורסי העצם וכך מונעים את הידלדלות העצם, אך גם מונעים התחדשות של העצם – מידע מפורט בספר, ולהלן מספר מסרים חשובים:
- “אין הוכחות לכך שטיפול תרופתי בדלדול העצם מונע שבירה של עצם הירך אצל אנשים מבוגרים”.
- “התרופות מצטברות ונערמות בעצם ונשארות בה למשך כ- 10 שנים. הפסקת הטיפול אינה מסלקת אותם מהגוף והם יוסיפו להשפיע עלינו, לטוב או לרע” (רשימת תופעות לוואי בעמוד 115).
- “דלדול העצם הפכה לאחת המחלות הרווחיות ביותר מבחינה מסחרית, משום שבמקרה זה, מי שמאובחן
ומטופל הם אנשים בריאים” (עמוד 195).
מיתוס 6: צריכת כמויות גדולות של סידן ומוצרי חלב מונעת את דלדול העצם (עמוד 131)
פרק חשוב בספר מציג מידע חשוב כנגד מיתוס נטילת סידן וצריכת מוצרי חלב, ולהלן מסרים עיקריים:
“מרבית הנשים הסובלות מדלדול עצם צורכות המון סידן”, וגם: “מדינות שבהן שיעורי דלדול העצם הם הגבוהים ביותר, הן הצרכניות הגדולות ביותר של מוצרי חלב”.
“יש להניח שצריכה מוגברת של חלבון מן החי מגבירה את הפרשת הסידן בשתן”: מוצרי החלב גורמים ליציאת סידן מהגוף, כך ש- “מוצרי חלב עלולים למעשה לתרום לאובדן עצם ולהיווצרות שברים”.
מוצרי החלב בריאים רק בפרסומות של החברות המשווקות אותם (עמוד 141):
– מוצרי חלב, למעט מוצרי חלב דלים בשומן, מלאים בשומן רווי הגורם למחלות לב וסרטן.
– מוצרי החלב עשירים מאוד בחלבון שקשור לאיבוד סידן מהגוף.
– מוצרי חלב גורמים להתפתחות סוכרת תלויית אינסולין.
– אנשים רבים אלרגיים לחלבון החלב ו/או קושי לעכל את סוכר החלב(לקטוז).
“ייתכן שתתפלאו לדעת כי מוצרי חלב עלולים למעשה לתרום לאובדן עצם ולהיווצרות שברים”.
מידע מניסיון אישי שלי (אריה בלום): נטילת סידן ביקרבונט אמורפי של חברת אמורפיקל (חברה ישראלית עם רישום פטנט) ללא נטילת תרופות במשך מספר שנים, מנעה הידרדרות ואף מראה שיפור בבדיקת צפיפות עצם.
הפרק השלישי: אורח החיים
החלק השלישי של הספר, כפי שכבר ציינתי, הוא לדעתי החלק החשוב ביותר:
פרק 8 (עמוד 147) ופרק 10 (עמוד 167) מציגים את הגישה ההוליסטית לשמירה על בריאות העצם ובריאות כל הגוף, המבוססת על הקפדה על תזונה בריאה, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ואלכוהול, סיפוק מעבודה ותחושת אושר ומניעת לחץ נפשי (הורמון הלחץ – קורטיזול, גורם למעבר סידן מהעצמות לדם): בריאות כללית טובה מועילה לגוף וגם לשמירה על עצם בריאה.
פרק 9 (עמוד 155) מציג עשייה חיובית כאשר יש אבחון של צפיפות עצם נמוכה עם טיפים למניעת נפילות.
להלן ציטוט מספר מסרים חשובים – מידע מפורט מופיע בחלק זה של הספר:
- “האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, המזון שאנו אוכלים, רמת הפעילות הגופנית שלנו וכמות ואיכות השינה שלה אנו זוכים – כל אלה משפיעים על בריאותנו”.
- “צפיפות עצם נמוכה היא מקור לדאגה רק אם קיימים עוד 5 גורמי סיכון נוספים לפחות”: בעמוד 158 מוצגת רשימת גורמים התורמים במידה משמעותית לסיכון לשבר הקשה ביותר: שבר בירך, לדוגמה: גיל גבוה מ- 80, יתר פעילות של בלוטת התריס, נטילת תרופות להרגעה, עישון ועוד.
- “ללא קשר לצפיפות העצם, אנשים בגילים מתקדמים חייבים להיזהר במיוחד מנפילות”.
- “פעילות גופנית היא הדרך החשובה ביותר לשמירה על עצמות בריאות”.
- “חשוב לאכול מזונות בסיסיים – ירקות ירוקי עלים, אצות, ירקות ופירות שאינם מכילים עמילן, אגוזים וזרעים – אלו תורמים להפחתת הפרשה של סידן מהעצמות ולהפחתת איבוד עצם”.
- “כשסילקו מהתפריט התזונתי את החלבון מן החי, ירד שיעור איבוד הסידן במחצית”.
מחברת הספר, ג’יליאן סנסון, היא מומחית ידועה לבריאות האישה באוקלנד, ניו-זילנד.
היא עוסקת במחקר, חינוך וייעוץ לבריאות האישה. ג`יליאן חקרה לעומק את הנושא, לאחר שנודע לה שאוסטאופורוזיס נפוצה אצל בני משפחתה. ככל שהעמיקה לחקור, התברר לה שמערכות הבריאות בארצה, ובעולם המערבי, לוקים בחוסר מידע אמין בנושא, וכך הגיעה לכתיבת ספר זה.
אני ממליץ בחום על הספר החשוב הזה לנשים וגברים שאובחנו עם אוסטיאופורוזיס, ולכל מי שחפץ לשמור על אריכות ימים עם איכות חיים. לדעתי זהו ספר חובה לרופאים המלווים מטופלים עם דלדול עצם.
ניתן להשיג את הספר בהוצאת פוקוס.
עד כאן סיכום הספר כפי שנכתב על ידי אריה בלום.