בימים אלה מתפרסם בתקשורת דוח מבקר המדינה בעניין הקורונה. מהפרסום עולים נתונים מטרידים מאוד, בלשון המעטה. הכותרת היא שיותר מ- 80 אחוז מתופעות הלוואי עקב החיסונים שדווחו למשרד הבריאות לא זכו כלל להתייחסות. אבל זה לא הכל. אני מסכם כאן כמה מעיקרי הדברים, כמו גם התייחסות לפרסומים משמעותיים מהעבר.
ממצאים עיקריים מדוח מבקר המדינה בעניין בטיחות חיסוני הקורונה
פרסום עיקרי ממצאי דוח מבקר המדינה לגבי התמודדות משרד הבריאות והמדינה עם הקורונה מתפרסמים כעת בתקשורת (מאי 2024). מתוך הנתונים עולה חשש כבד מאוד באשר לבטיחותם של חיסוני הקורונה. להלן עיקרי הממצאים החשובים להבנתי:
- מתוך 354,200 דיווחים אודות תופעות לוואי מחיסוני הקורונה שהועברו למשרד הבריאות ע״י גורמי רפואה, נקלטו וטופלו כהלכה רק 18% מהדיווחים!
- במהלך שנת 2021, התקבלו במשרד הבריאות 33,000 דיווחים על תופעות לוואי מהציבור הרחב. משרד הבריאות לא חזר לאף אחד מאלה שדיווחו על מנת לברר פרטים וללמוד מהם בשל מחסור בכוח אדם. למעשה, דיווחים אלה נותרו ללא מענה כלל.
- כל הנתונים בדבר תופעות הלוואי מהחיסונים שכן נקלטו, נרשמו בקובץ אקסל פשוט (!) במשרד הבריאות. רק כמה מורשי כניסה יכלו להיכנס למסד נתונים גולמי זה. לא נעשתה שום בקרה כיצד מי מהגורמים מפיק ומפרסם נתונים מתוך מאגר קריטי זה.
ממצאים חשובים נוספים בעניין חיסוני הקורונה
למיטב הבנתי, אחד הנתונים המטרידים ביותר בעניין חיסוני הקורונה שלא נחקר הוא הירידה במספר המתחסנים בין החיסון הראשון לשני. כפי שמראה טבלת הנתונים של משרד הבריאות, יותר מ- 600,000 אנשים שקיבלו את החיסון הראשון, לא הגיעו לקבל את החיסון השני! להזכירנו, את החיסון השני כל אחד היה אמור לקבל כשבועיים לאחר החיסון הראשון. מה גרם לכל כך הרבה אנשים לשנות את החלטתם ולהפסיק להתחסן???
אובדן אמון הציבור
עוד יש לשים לב שכמחצית הציבור בחר שלא לקבל את החיסון השלישי, למרות שבתקופה המדוברת עדיין השתמשו בישראל במגבלות רבות כנגד אלה שלא חוסנו בכל החיסונים הנדרשים (״התו הירוק״). לדעתי, אחד מהנזקים ארוכי הטווח העצובים ביותר הוא אובדן אמון הציבור במערכת הבריאות.
החיסון לא מונע הידבקות ולא הדבקה – אז בשביל מה ״תו ירוק״?
עובדה שנעלמה מעיני רבים היא שבעת תחילת התו הירוק (אולי ״טלאי ירוק״, אולי ״כפייה רפואית״?) לא היה ולו מחקר אחד שהראה כי החיסונים מפחיתים הידבקות או מונעים הדבקה של אחרים. במחקר המקורי של ״פייזר״, נתונים אלה כלל לא נבדקו! מהמחקרים שיצאו מאז, למיטב ידיעתי האישית והמוגבלת מאוד, נראה כי ניתן להסיק את המסקנות הבאות:
- בימים ובשבועות הראשונים שלאחר החיסון, הסיכון להדבקה דווקא עולה, ובעיקר עולה דרמטית הסכנה לתופעות לוואי קשות.
- בחודשים הראשונים שלאחר החיסון הסיכוי להדבקה אישית יורד, וזה טוב.
- לאחר מספר חיסונים/בוסטרים, נעלמת ההגנה מפני הידבקות אישית מפני וירוס הקורונה (ובוודאי כלפי וריאנטים חדשים שנוצרים כל העת).
כל זאת לא קשור להנחה הרפואית הרווחת שהחיסון מונע מחלה קשה. זהו נתון חשוב ביותר. וזו בהחלט (היתה) יכולה להיות סיבה טובה עבור אנשים בסיכון לקבל את החיסון.
יחד עם זה, חשוב לקחת בחשבון שגם ערכי ויטמין D תקינים נמצאו כמפחיתי תמותה, תחלואה קשה ואפילו הדבקה בקורונה. גם משרד הבריאות הצהיר על כך פעמים בודדות. מדוע בנושא זה לא דאג משרד הבריאות שכולם יבדקו וכולם ישלימו את החסר?
אכזבת הרופאים מהחיסון
מדהים לקרוא באתר של רופאים כתבה נוקבת על כישלון חיסוני הקורונה שנכתבה על ידי רופאה בכירה, ומגיבים אליה בהזדהות רבה רופאים רבים נוספים שהתאכזבו מאוד מתוצאות ההשפעה של חיסוני הקורונה.
השורה התחתונה – ישראל היא מהמדינות הכושלות בעולם בהתמודדות בקורונה
בתגובת משרד הבריאות לדו״ח מבקר המדינה, מדהים לקרוא שהמשרד מתהדר בכך שישראל קיבלה ״תשבוחות מהעולם״ באשר להתמודדות עם מגפת הקורונה. ומה לגבי נתוני הצלחה? מדע מדויק?? משהו שבאמת מעיד על הצלחתנו הגדולה???
לא סתם משרד הבריאות לא מראה נתוני הצלחה. העובדה העצובה היא שישראל היא אחת המדינות שהתמודדו הכי גרוע בעולם עם המגיפה. מבחן התוצאה החשוב ביותר הוא כמה אנשים מתו מהמגיפה, ביחס למספר התושבים במדינה. אני לא מכיר נתון / שורה תחתונה חשובה יותר. ובנתון זה – מתוך 231 מדינות עולם שדיווחו באופן רשמי ושותף נתונים לאתר זה – ישראל במקום 148! זאת אומרת, ב- 147 מדינות בעולם מתו פחות אנשים מקורונה בהשוואה לישראל!!!
מכירים נתונים אחרים שסותרים הבנות אלה? אשמח לקרוא, ללמוד וגם לשנות דעה במידת הצורך.
שלא נדע ממגיפות…
אופיר פוגל, נטורופת