למי שעדיין חסרות סיבות להתמיד בפעילות גופנית, יכול להתרשם ממחקר נוסף שמצביע על כך שהיא מפחיתה בכמחצית את הסיכון לסבול מירידה קוגניטיבית.
סיכום המאמר כפי שמוצג באתר EMED:
מאת ד”ר עמית עקירוב
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לליקוי קוגניטיבי ודמנציה וסקולארית באנשים קשישים, שאינם מוגבלים, עם שינויים בחומר הלבן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Stroke.
התוצאות לא היו תלויות בחומרת השינויים בחומר הלבן ונותרו גם לאחר תקנון לרמת השכלה, גיל, אטרופיה טמפוראלית וגורמי סיכון המנבאים דמנציה, דוגמת אירוע מוחי קודם וסוכרת. לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בסברה כי באנשים מבוגרים עם גורמי סיכון וסקולאריים ועדות לנזק לכלי דם מוחיים יש תועלת לפעילות גופנית סדירה.
מחקר LADIS (Leukoaraiosis and Disability) הינו מחקר פרוספקטיבי שבחן את ההשפעה של שינויים בחומר הלבן על התפתחות מוגבלות במבוגרים בגילאי 64-84 שנים. המחקר כלל חולים עם תלונות מינוריות (נוירולוגיות, קוגניטיביות, מצב-רוח או מוטוריקה), שלא השפיעו על התפקוד היומיומי שלהם.
הסקירה כללה 638 חולים, 29.6% מהם עם אירוע מוחי קודם ו-14.6% עם סוכרת. על-בסיס בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, נקבע כי 44% מהחולים במחקר סבלו משינויים קלים בחומר הלבן, ב-31% זוהו שינויים בינוניים וב-25% שינויים חמורים בחומר הלבן.
המשתתפים סווגו כפעילים (30 דקות ומעלה של פעילות, לפחות שלוש פעמים בשבוע) או לא-פעילים. כ-64% מהמשתתפים ערכו פעילות גופנית.
המשתתפים עברו סדרה של בדיקות נוירו-פסיכולוגיות להערכת התפקוד הקוגניטיבי, האוריינטציה, השפה, הזיכרון, הקשב, מהירות עיבוד מנטאלי ותפקוד ניהולי. בביקורי מעקב סווג המצב הקוגניטיבי כדלקמן: דמנציה, ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה, או ללא עדות לליקוי קוגניטיבי. דמנציה אובחנה ב-90 חולים, ב-147 חולים נקבעה אבחנה של ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה.
מהמחקר עולה כי פעילות גופנית הינה גורם מגן בלתי תלוי לליקוי קוגניטיבי, שלא השתנה עם תקנון לסוכרת. כאשר החוקרים לקחו בחשבון את התפקוד הקוגניטיבי הבסיסי (באמצעות מדדי מבחן מיני-מנטל), פעילות גופנית נותרה גורם מנבא בלתי-תלוי לדמנציה וסקולארית, עם הפחתת הסיכון במחצית.
מאחל בריאות ואושר
אופיר פוגל
נטורופת