בינואר 2024 פורסם מחקר במהלכו נבחנו מספר מצומצם של תופעות לוואי של חיסוני הקורונה. הנתונים נאספו בשיטות שונות מקרוב למאה מיליון מחוסנים, משמונה מדינות שונות. מה ניתן להסיק ממחקר זה? מה המצב בארץ? תלוי את מי שואלים…
גישות שונות להבנת מחקר אודות תופעות הלוואי מחיסוני הקורונה
במחקר נבחנו 13 תופעות לוואי בלבד. עליה בתופעות לוואי נכנסה לעיבוד הנתונים רק אם התרחשה 42 יום לאחר החיסון. עליה משמעותית בתופעת לוואי כזו או אחרת נלקחה בחשבון רק אם נמצאה עליה ביותר מ- 50% אירועים של אותה תופעה. בתרופות, טיפולים וחיסונים רגילים בודקים בדרך כלל את כל תופעות הלוואי האפשריות, ומתייחסים בכובד ראש לכל תופעה שעלתה באופן בעל משמעות סטטיסטית, ולא רק ביותר מ- 50%.
בשורה התחתונה, עמדו בכל הקריטריונים הללו תופעות לוואי כמו:
1. דלקת שריר הלב.
2. דלקת קרום הלב.
3. קרישיות יתר.
4. מספר מחלות נוירולוגיות.
ביקורת על חשיבות ממצאים אלה מעלה נועם לוין מעמותת ״מדעת״ במאמר שבקישור זה. אחד הטיעונים הבולטים של הכותב הוא שמחלת הקורונה עצמה מביאה יותר סכנות ותופעות לוואי מאשר אלה שנמצאו במחקר המדובר. הבעיה המהותית בטיעון זה היא העובדה שחיסוני הקורונה אינם מונעים בכלל הדבקות ממחלת הקורונה… כתבתי על הנושא בין השאר כאן, ואם פורסם מחקר מדעי שמוכיח אחרת – חשוב לי מאוד לדעת על כך.
תיאור תוצאות המחקר בצורה שכן מעלה מעט ספקות ודאגות פורסם בין השאר כאן: ״מחקר חיסוני הקורונה הכי גדול עד כה מצא כמה ממצאים מדאיגים מאוד״.
להבנתי, מבט יותר מטריד על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה ניתן להפיק ממחקר שכלל מאות אלפי אנשים בישראל. לצערי, נתוניו החלקיים בלבד פורסמו בארץ בזמן אמת, ללא מתן דגש לעלייה המדאיגה מאוד בתופעות הלוואי מהחיסון. כל זאת, אדגיש שוב, הרבה יותר משמעותי מתוך ההבנה שהחיסון אינו מונע הידבקות בקורונה. מרבית המחקרים שבדקו את יעילות החיסון הראו שהחיסונים מפחיתים את חומרת המחלה עבור אנשים בסיכון, אבל לא מפחיתים את שיעור ההדבקה.
מה קורה בארץ בחורף הזה? האם יש קשר בין הדברים?
בינתיים בישראל, חורף 2023-2024:
“מעולם לא היה חורף כזה קשה”, אומר פרופ’ אבישי אליס, יו”ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית: “המצב כרגע הוא באמת מייאש. עומסים אדירים, המון אנשים בחדרי מיון וחולים מאוד קשים. אנחנו מדברים על תמונה מאוד קשה ובעייתית, ויותר ממה שהיה לפני שנה או שנתיים”.
במקום אחר קראתי את תסכולו של רופא בכיר אחר שמצר על כך ששיעור החיסונים לשפעת ולקורונה ירד לשפל המדרגה בשנים האחרונות. על סכנה זו – שלהבנתי מהותה באובדן אמון הציבור במערכת הרפואית ובחיסוניה – התרעתי וחששתי מפניה כבר בשנת 2021. ככה זה כשאין שקיפות מלאה…
מה אפשר לעשות במצב ביש שכזה?
ראשית, אני מקווה שמי שבאמת צריך להתחסן – יתחסן. ישנן קבוצות סיכון ספציפיות של אנשים שיכולים להפיק תועלת מחיסונים אלה ואחרים.
שנית, ואולי אף יותר חשוב, יש לחזק בדחיפות כל היבט של רפואה מונעת! את חיזוק מערכת החיסון ניתן לשפר ברמה הלאומית, וכמובן גם ברמה האישית. נעשה כל כך מעט בתחום הזה מטעם המדינה שזה ממש עצוב. מידע רב לגבי חיזוק מערכת החיסון ניתן למצוא באתר, כולל בין השאר בקישור זה.
מי שרוצה להיחשף לדעות יותר מקיפות בעניין הקורונה והחיסונים, מומלץ להתרשם מהתאגדות של יותר ממאה רופאים וחוקרים שצועקים אמת אחרת כבר כמה שנים. ככל שהזמן עובר, נראה שהם צדקו יותר.
בריאות וחוסן,
אופיר פוגל, נטורופת