מחקר גדול מציע שמרבית מקרי הדמנציה ניתנים למניעה

מאמר שהתפרסם בעיתון רפואי מהחשובים בעולם, מתאר מחקר ענק המראה כי מרבית האנשים שחלו בדמנציה, כנראה היו יכולים למנוע את המחלה. המאמר סוקר את גורמי הסיכון לדמנציה שניתנים למניעה, וטוען שחמישים עד שבעים אחוז מהמקרים היו יכולים להימנע. מוצגים כאן עיקרי התוצאות מהמחקר והמסקנות מהמאמר.

מחקר אודות גורמי סיכון לדמנציה ניתנים למניעה

המחקר המדובר הוא חלק מפרויקט גדול בשם UK Biobank. בעברית אולי הוא יקרא מחקר הביו-בנק הבריטי. במסגרת המחקר הענק הזה, עוקבים אחרי כחצי מיליון אנשים במשך שנים רבות. ממאגר הנתונים העצום שנאסף, מלקטים חוקרים שונים מסקנות ומפרסמים אותן במאמרים שונים. הפעם אספו החוקרים נתונים מקרוב ל- 350,000 אנשים, באשר לגורמי הסיכון לדמנציה, והסיכון לחלות במחלה, במעקב ממוצע של 15 שנים.

מסקנות המחקר באשר לגורמי סיכון לדמנציה

להלן עיקרי הנתונים והמסקנות לגבי גורמי הסיכון לדמנציה.

1. לדברי החוקרים, כ- 50% עד 70% ממקרי הדמנציה שאובחנו בתקופה זו, היו יכולים להימנע על ידי מענה ראוי לכל גורמי הסיכון שניתנים לשינוי.
2. גורמי הסיכון העיקריים שניתנים למניעה קשורים לאורח החיים. סה״כ מוערכת השפעה של אלה בכ – 17%.
3. גורמי הסיכון הבאים קשורים למחלות רקע שעלולות להעלות את הסיכון לדמנציה. הכוונה בעיקר לשבץ מוחי, יתר לחץ דם, סוכרת וטרשת עורקים. סה״כ מוערכת השפעה של אלה בכ – 14%. להבנתי, אגב, גם מרבית גורמי סיכון אלה קשורים לאורח החיים, מאחר ותזונה ופעילות גופנית עומדים בשורשן של המחלות המדוברות.
4. גורם נוסף בעל משמעות הינו מצב סוציו-דמוגרפי. אני אישית לא מבין איך בדיוק מתייחסים לגורם זה כגורם שניתן לשינוי/שליטה.

אף כי המסקנות הבאות לא הובלטו בתקציר המחקר, חשוב להבנתי לשים לב לתוצאות שניתנו להבנה מהעמקה במחקר. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון מאוד משמעותיים לדמנציה הם דיכאון, תחושת בדידות, חוסר עבודה (אבטלה) ופגיעות ראש בעבר. גורמים חשובים נוספים שהשפיעו לרעה, אבל באופן פחות בולט, כוללים בין השאר גם מחסור בפולאט ובעיות שינה.   ניתן לצפות בקישור הבא בעוד מידע רלוונטי שהופק מאותו מיזם/מחקר מדעי ענק.

מחקר גדול בנושא גורמי סיכון לדמנציה הניתנים לבחירה

    בריאות ואושר, אופיר פוגל, נטורופת  

לקריאה נוספת: להבנת המונחים עצמם: מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?.