מזה עשרות רבות של שנים מצטברים רמזים (הוכחות?) לגבי הקשר בין חשיפה מוגברת לאלומיניום, לבין שכיחות גבוהה יותר של אלצהיימר.
בעולם המודרני, החשיפה לאלומיניום לתוך הגוף והמוח שלנו נעשית דרך נשימה (בעיקר מדיאודורנטים ומוצרי הגיינה נוספים), מחבתות וסירים שרוטים / בלויים, מי שתייה (אני אישית לא יודע מה המצב בעניין זה בארץ), קופסאות שימורים מאלומיניום, נייר אלומיניום לאפייה, קפה שעשוי במכונות לא טובות מספיק, חיסונים ועוד.
ד״ר ג׳ון מקדוגלס, פרסם מאמר מקיף על הנושא. מי שרוצה להעמיק בנושא – מומלץ להיכנס לקישור זה על המאמר המלא: אלצהיימר ואלומיניום.
במחקר הבא, נמצא קשר בין חשיפה לאלומיניום לבין דמנציה. מדובר במאמר סקירה יחד עם מטה – אנליזה.
ובמחקר נוסף, נמצא קשר חזק בין שתיית מים עם אלומיניום ופלואור לבין סיכון לדמנציה.
יחד עם זה, בסרטון הבא מציג ד״ר מיכאל גרגר את המחקרים אליו הוא נחשף בנושא. והמסקנה הנוכחית שלו היא שאין קשר הדוק בין חשיפה לאלומיניום לבין דמנציה או אלצהיימר. בהקשר זה, יש לשים לב שהמחקר שהכי שכנע את ד״ר גרגר קשור לחוסר מציאת קשר בין שימוש בתרופות סותרות חומציות (שמכילות המון אלומיניום) לבין אלצהיימר. הוא כנראה פספס את המחקר הזה למשל שמראה שכן יש קשר הדוק בין שימוש קבוע בתרופות נוגדות חומצה לבין דמנציה.
בריאות,
אופיר פוגל,
נטורופת