הטיפול האנטיביוטי נועד להילחם בזיהומים חיידקיים – אך במקביל לפעולתו המקורית, הוא גם פוגע ב״חיידקים הטובים״ שחיים בגופנו, ובמרכיבים נוספים במערכת העיכול. רבים מדווחים לאחר סיום טיפול אנטיביוטי על עייפות לא מוסברת, נפיחות, חוסר תיאבון ו/או שינויים ביציאות. תופעות אלה נובעות לעיתים משיבוש האיזון העדין של המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים המועילים בגוף. לא פחות חשוב מכך, מערכת החיסון גם היא מוחלשת לאחר טיפול שכזה – הרי היא היתה אמורה ״לנצח״ וללמוד את הפולש, אבל הטיפול האנטיביוטי עשה את העבודה ״במקומה״. זה אינו מצב בריא לאורך זמן. בשל סיבות אלה ועוד, חשוב מאוד לעשות מה שניתן על מנת לאושש את הגוף אחרי מחלה זיהומית שטופלה עם אנטיביוטיקה.
מה קורה במעי בזמן ולאחר נטילת אנטיביוטיקה?
מחקרים רבים מראים כי אנטיביוטיקה עלולה לגרום לירידה חדה במגוון החיידקים הטובים, לפעמים באופן שאינו מתאזן גם חודשים אחרי סיום הטיפול.
למשל, במאמר שפורסם בעיתון הרפואי PNAS כבר בשנת 2008, נמצא כי אצל מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה מסוג ciprofloxacin, חלו שינויים דרמטיים במגוון חיידקי המעי, ושהתאוששות מלאה לא תמיד מתרחשת.
סקירת מחקרים חדשה יותר, מדגישה את הקשר בין שימוש באנטיביוטיקה, לבין פגיעה באיכות המיקרוביום בילדים.
פרוביוטיקה – תוסף או מזון?
פרוביוטיקה איכותית, בין אם כתוסף תזונה ובין אם כמזון מותסס ואיכותי – יכולה לתרום רבות לשיקום. הדרך המומלצת והבטוחה יותר היא כמובן מזונות פרוביוטיים. ניתן לקרוא כאן על דרכים להכין או לרכוש מזונות פרוביטיים.
סקירת מחקרים מקיפה שפורסמה בעיתון הרפואי BMJ, הגיעה למסקנה הברורה ששימוש בפרוביוטיקה מביא להפחתת הסיכון לסבול משלשול הקשור באנטיביוטיקה.
חשוב לציין שתוספים פרוביוטיים אינם מומלצים לכל אדם. יש להיעזר בבעל מקצוע על מנת לבדוק התאמה, ולבחור את סוג התוסף.
להבנתי כיום, חיזוק המיקרוביום תמיד טוב עם יעשה על ידי המזון עצמו.
החשיבות של סיבים תזונתיים לשיקום לאחר טיפול אנטיביוטי
לצד הפרוביוטיקה, חשוב גם “להאכיל” את החיידקים המועילים. כאן נכנסים לתמונה הסיבים הפרה־ביוטיים – המצויים למשל בשורש עולש, ארטישוק ירושלמי, קטניות, ושיבולת שועל. הכוונה כאן בעיקר למזונות העשירים בסיבים מסיסים במים, אבל זה לא כל הסיפור. כדאי מאוד ללחוץ על הקישור הבא על מנת להבין טוב יותר את המיקרוביום, והדרכים לשפר אותו.
שאלות נפוצות בנושא שיקום מערכת העיכול לאחר טיפול אנטיביוטי
כמה זמן נמשך תהליך השיקום לאחר נטילת אנטיביוטיקה?
אצל חלק מהאנשים, תהליך ההתאוששות לוקח ימים ספורים. עם זאת, מחקרים מראים שבמקרים אחרים לוקח שבועות ואף חודשים עד שחיידקי המעי מתאזנים. לכן מומלץ לתמוך בגוף בהקדם, ולא לחכות להופעת תסמינים.
האם כל פרוביוטיקה מתאימה לאחר אנטיביוטיקה?
לא בהכרח. במחקרים הודגשו זנים מסוימים כמו Lactobacillus rhamnosus GG ו־Saccharomyces boulardii כיעילים במיוחד. תוספים או מזון פרוביוטי טבעי הם דרך טובה להתחיל, אך מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע להתאמה אישית.
האם אפשר להתחיל פרוביוטיקה בזמן הטיפול האנטיביוטי?
מירב הידע הקיים ברשותי כיום מצביע על כך שאפשר להתחיל מייד. בוודאי על ידי אוכל מקדם מיקרוביום. אם נוטלים תוסף פרוביוטי, חשוב להפריד את נטילתו לפחות בשעתיים בין נטילת האנטיביוטיקה לפרוביוטיקה. בנוסף, יש להמשיך בטיפול מספר חודשים לאחר סיום האנטיביוטיקה.
מה עם ילדים וקשישים? האם ההמלצות זהות?
אצל ילדים ומבוגרים יש לעיתים רגישויות או צרכים תזונתיים שונים. עם זאת, המחקרים מצביעים שגם אצל ילדים – שימוש מושכל בפרוביוטיקה לאחר אנטיביוטיקה עשוי להפחית שלשולים ולשפר את תפקוד המעי. בגיל מבוגר, חשוב לשלב גם תמיכה תזונתית מותאמת למניעת חולשה כללית. טיפול בגיל זה מחייב ליווי מקצועי צמוד.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת