האם אנטיביוטיקה באמת מזיקה לבריאות בטווח הארוך?

אין ספק שהעולם היה נראה אחרת ללא המצאת האנטיביוטיקה. יחד עם זה, ישנה השאלה האם – או עד כמה – אנטיביוטיקה גם מזיקה לבריאות במקביל לתועלת? מחקר חשוב חושף לכמה שנים נשאר הנזק, ואילו מחלות עלולות להיגרם כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה.

באילו מובנים אנטיביוטיקה עלולה להזיק לבריאות?

כולנו כנראה יודעים ששימוש באנטיביוטיקה לא רק פוגע בחיידקים ה״רעים״, אלא גם בחיידקים ה״טובים״ המאכלסים את מערכת העיכול שלנו, ושומרים עלינו בריאים בהרבה מאוד מובנים. אם נדייק, במקום חיידקים ״טובים״ נקרא להם מיקרובים – מאחר שמדובר לא רק בחיידקים, אלא במערכת הרבה יותר מורכבת שנפגעת כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה וגורמים אחרים. מה שחשוב לזכור הוא שפגיעה במיקרוביום משפיעה לא רק על מערכת העיכול, אלא גם על מערכת החיסון, ייצור מרכיבים הכרחיים לתקשורת בין תאי העצב (נוירו-טרנסמיטורים), תגובת הדלקת ועוד הרבה.

לענייננו, במחקר גדול שפורסם בעיתון רפואי השייך ל “NATURE״, מתעדים החוקרים נזק לחיידקי המעי אפילו עד שמונה שנים לאחר נטילת אנטיביוטיקה!
במחקר שוודי זה, עקבו אחר קרוב ל 15,000 אנשים, ושימוש באנטיביוטיקה חושב לפי המרשמים לאנטיביוטיקה שהונפקו למשתתפים במהלך אותן שנות מעקב.

במאמר המתאר את המחקר שפורסם באתר ״דוקטורס אונלי״ המיועד לרופאים, מציינים כי החיידקים שנפגעו באופן ספציפי, קשורים לעלייה בסיכון לסבול מהשמנה, עודף שומני דם (טריגליצרידים) וסוכרת מסוג 2! אחת האנטיביוטיקות (קלינדמיצין), נמצאה קשורה גם לפגיעה במיקרוביום המקושרת לעלייה בסיכון לסבול ממחלות מעי דלקתיות (קרוהן או קוליטיס). 

אילו סוגים של אנטיביוטיקה גרמו לנזק הבריאותי החמור ביותר?

במחקר הנוכחי, קלינדמיצין (למשל דאלאצין C), פלוקלסצילין, ותרופות ממשפחת הפלואורוקווינולונים – כגון ציפרופלוקסצין (למשל ציפרודקס) – היו קבוצות האנטיביוטיקה שנקשרו למספר הגדול ביותר של שינויים בהרכב חיידקי המעי. לעומתן, פניצילין V, פניצילינים רחבי-טווח כגון אמוקסיצילין (למשל מוקסיפן), וכן ניטרופורנטואין (למשל מקרודנטין), נקשרו לפחות שינויים יחסית.

חשוב להדגיש שמחקר זה אינו מוכיח בוודאות קשר ישיר בין נטילת אנטיביוטיקה לבין התוצאה הרעה – פגיעה במיקרוביום או עלייה במחלות. יחד עם זאת, בהסתמך על מחקרים נוספים, ברור מאוד במדע הנזק של שימוש באנטיביוטיקה לפגיעה במיקרוביום. מה שמחדש ומדגיש מחקר זה, הוא משך הנזק (עד 8 שנים), כמו גם העלייה האפשרית בסיכון לחלות במחלות.

היכנסו לקישור הבא על מנת ללמוד כיצד לאושש את איזון המיקרוביום – ״חיידקי״ מערכת העיכול הטובים:

מדוע ואיך לשמור על איזון החיידקים במעי – המיקרוביום?

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת