בסוף אוגוסט פורסם מחקר ישראלי מאוד גדול וחשוב לגבי תופעות הלוואי מהחיסון לקורונה.
הכותרות בתקשורת היו בן השאר: ״הסיכון גבוה הרבה יותר ללא-מחוסנים… הסיכוי של לא-מחוסן שנדבק בקורונה ללקות בדלקת שריר הלב גדול פי 4 ממי שכן קיבל זריקה״.
האומנם כותרות אלה מדוייקות ומבטאות את מה שבאמת נבדק ונמצא במחקר? מוזמנים לקרוא כאן את תמצית המחקר ותוצאותיו ולתת לשכל הישר להחליט.
אני מפציר בכל קורא.ת לא לקטלג אותי לשום ״צד״ בויכוח המתיש סביב נושא הקורונה והחיסונים בארץ.
מחקר תופעות הלוואי של החיסונים ושל תחלואה בקורונה שנעשה על ידי קופ״ח כללית
לאחר שקראתי לעומק את שיטות המחקר ואת תוצאותיו, אלה עיקרי הדברים שאני מבין:
מסקנות עיקריות
1. לחיסונים אכן יש מגוון תופעות לוואי.
2. לא-מחוסנים שחלו בקורונה סבלו מעלייה משמעותית מאוד בתופעות לוואי.
3. לא נבדקו מחוסנים שחלו בקורונה.
שורה תחתונה: חיסונים זה לא דבר בטוח במאה אחוז. קורונה עלולה להיות מחלה קשה מאוד. לא נמצא שום יתרון של מחוסנים יחסית ללא-מחוסנים במחקר זה.
מגבלות עיקריות של המחקר:
- מי שמת בתקופת המעקב – לא נכלל במחקר. ישנם דיווחים על תמותה לאחר החיסונים. נושא זה לא נבדק כאן.
- מחלות אוטואימוניות לא נכללו במחקר. לעומת זאת, על אף הזמן הקצר שעבר מאז החיסונים, ישנם כבר פרסומים מדעיים אחרים המרמזים על עלייה במחלות אוטואימוניות.
- לא נכללו בנתוני המחקר אנשים שסבלו בעבר מבעיות דומות. זאת אומרת, מי שסבל בעבר מהרפס זוסטר וחווה התפרצות נוספת – לא נכלל בנתונים. אני מכיר חולת אפילפסיה שלאחר הזריקה השלישית קיבלה התקף אפילפסיה לאחר 20 שנה ללא התקף.
- לא פורסמו נתונים של תופעות לוואי וסכנות לפי גילאים שונים, בעוד הנתונים הרבים שמצטברים מראים שוב ושוב שקורונה מסכנת בעיקר אנשים בגיאלים מבוגרים וכאלה עם גורמי סיכון. ובמקביל, החשובות מבין תופעות הלוואי של החיסון מסכנות דווקא את הצעירים.
- מי שקיבל חיסון ראשון ולא המשיך לשני – כנראה לא נכלל במחקר, גם אם הסיבה לכך היא תופעות לוואי מהחיסון.
- בבדיקת תופעות הלוואי של חולים בקורונה, נעשתה בדיקה רק עבור אלה שלא חוסנו. מחקר זה לא בדק כלל מחוסנים שחלו בקורונה.
- כאמור, חולים בקורונה סבלו משיעור רב של תופעות קשות ומסוכנות. מאוד קשה להעריך עד כמה תופעות אלה הן גם תוצאה של הפחד, הבידוד, חוסר המגע, תחושת האשמה וכדומה המלווים באבחון המחלה ודרך הטיפול בה כיום.
התוצאות של שני חלקי המחקר
חלק ראשון של המחקר: השוואת נתונים של מחוסנים ללא מחוסנים (שתי קבוצות שלא חלו בקורונה.)
התוצאות במחקר מוצגות כחישוב של Relative Risk כמקובל (הסבר בתחתית הפוסט*). אולם כשמציגים את הנתונים באחוזים הרושם פתאום אחר.
- דלקת בשריר הלב: מחוסנים סבלו מהבעיה בשיעור של 3.2 יותר (320% עלייה בסיכון).
- דלקת התוספתן: מחוסנים סבלו מהבעיה ב – 40% יותר.
- הרפס זוסטר: מחוסנים סבלו מהבעיה ב- 43% יותר.
- פציאליס (Bell’s palsy): מחוסנים סבלו מהבעיה ב- 32% יותר.
- נפיחות של בלוטות הלימפה: מחוסנים סבלו מהבעיה ב – 240% יותר. מקובל לציין תופעה זו כסטנדרטית בחיסונים, קלה וחולפת. אני פגשתי כאלה שהתופעה נשארה אצלם חודשים לאחר החיסון. לא נעים, אבל כנראה שלא נורא.
חלק שני של המחקר: תופעות לוואי עבור אלו שחלו בקורונה
כאמור, נבדקו רק חולים שלא חוסנו, ולא נבדקו חולים שכן חוסנו. לא ניתן לדעת ממחקר זה האם מחוסנים או לא-מחוסנים סובלים יותר או פחות מתופעות אלה לאחר אבחון המחלה.
בשורה התחתונה, חולים בקורונה סבלו מעלייה משמעותית במספר תופעות לוואי, כולל כמה קשות ומסוכנות כמו דלקת בקרום הלב (פי 4 יחסית לחיסון עצמו), הפרעות קצב לב, תסחיפים, התקפי לב ועוד.
אין לזלזל במחלה הזו!!!
#עדכון חשוב: אם המחקר הישראלי היותר חדש שבקישור זה אכן יתברר כנכון, עולה ממנו שמחוסנים נמצאים בסיכון גבוה פי 13 להידבק מזן הדלתא, בהשוואה למחלימים.
מחקר זה טרם עבר ביקורת עמיתים וטרם פורסם באופן רשמי.
אינני רופא, ואין לראות במידע זה שום דבר מעבר להצגת תמצית הבנתי את המחקר לאחר שקראתי אותו לעומקו.
אשמח לקרוא כאן ב״תגובות״, או ישירות אלי במייל, כל הערה, תובנה או תיקון של הסיכום שמוצג כאן לאותו מחקר חשוב.
בריאות וחוסן לכולם!
אופיר פוגל, נטורופת
- במחקרים רפואיים מקובל להעריך סיכון לסבול ממצב מסויים על ידי חישוב ה״סיכון היחסי״: Relative Risk. במחקר זה למשל, הסיכון היחסי של אדם לאחר חיסון, לסבול מדלקת קרום הלב בתקופה של 6 שבועות לאחר החיסון הוא 3.2. כל זה יחסית לאדם שלא חוסן. או במילים אחרות, על כל אדם לא מחוסן שלקה בדלקת קרום הלב באותם 6 שבועות, סבלו מהבעיה 3.2 אנשים שחוסנו.