ממחקרים עולה קשר כביכול פרדוקסלי בין ויטמין D לבין טרשת עורקים. טרשת עורקים היא המחלה שעלולה להוביל להתקפי לב, שבץ מוחי, דמנציה ועוד מחלות. הפרדוקס נובע מכך שמצד אחד, מחסור בויטמין מעלה את הסיכון לכל אותן מחלות מוח ולב. ומן הצד השני, מחקרים מהשנים האחרונות מעלים את האפשרות שנטילת תוסף ויטמין D אינה עוזרת מבחינה קלינית, ובחלק מהמקרים אפילו מזיקה. אציג כאן בקצרה את הפרדוקס, אציע הסבר לפרדוקס, ונסיים בתובנות המאוד מעשיות שכדאי להסיק מהנתונים הללו.
מחסור בויטמין D מעלה את הסיכון לסבול ממחלות כלי דם, לב ומוח
מחסור בויטמין D קשור מבחינה סטטיסטית לעלייה בסיכון למחלות רבות כמו אוסטיאופורוזיס, מחלות אוטואימוניות, חולשה של מערכת החיסון, קורונה, סרטן, לחץ דם גבוה ועוד. מבחינת הנושא הנדון כאן באופן ישיר, מספר מחקרים מראים כי מחסור בויטמין מעלה את הסיכון לטרשת עורקים ומחלות הקשורות אליה: התקפי לב, שבץ מוח, דמנציה ועוד.
הינה כאן במאמר סקירה ומטה-אנליזה שניתחו 79 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי (כלי דם ולב). במחקרים אלה השתתפו קרוב ל- 1,400,000 משתתפים!
מבין המחקרים, ב- 61 מחקרים נבדק הקשר בין רמות ויטמין D לבין אירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה הבריאה, וב- 18 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה עם תחלואה קודמת.
מניתוח כלל הנתונים עולה כי אצל המשתתפים עם הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חדש היה גבוה ב-34%, והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חוזר היה גבוה ב-86%, בהשוואה למשתתפים עם רמת ויטמין D הגבוהה ביותר.
החוקרים מצאו קשר תלוי-מינון, כך שכל עלייה של 10 ננוגרם/מ”ל הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-6% לאירוע חדש לא-קטלני, ב-20% לאירוע לב חוזר באופן כללי וב-55% לאירוע לב חוזר וקטלני.
סקירת מחקרים ומטה אנליזה אחרת מצאה קשר בין מחסור בויטמין D לבין עליה גדולה בסיכון לשבץ מוחי. במקרה זה ניתחו 19 מחקרים קודמים, ונמצא שהקשר היה חזק בעיקר עבור שבץ מוחי שנגרם על ידי סתימת עורקים, והרבה פחות על ידי דימום.
ובסקירה והמטה אנליזה הבאה, נתונים לגבי הקשר בין מחסור בויטמין d בדם, לבין עליה בסיכון לסבול מדמנציה.
תוספי תזונה של ויטמין D כנראה אינם עוזרים לבריאות הלב והמוח
למרות שהיינו רוצים לדעת שיש פתרון קל, יעיל ובטוח למחסור בויטמין D – כנראה שנטילת תוסף ויטמין די אינה פתרון שעומד בכל הקריטריונים הללו. להלן המחקרים המצביעים על כך שיש כנראה בעיה.
- במחקר זה נראה שתוסף ויטמין d אינו מועיל קלינית לאנשים בהקשר לשבץ מוחי.
- במטה אנליזה הזו סיכמו החוקרים נתונים מ- 18 מחקרים, שכללו סה״כ יותר מ- 70,000 אנשים. מסקנת החוקרים היא שתוסף ויטמין D אינו מועיל להפחתת סיכון למחלות לב או מוח כמו התקפי לב, שבץ וכדומה.
- לגבי אלצהיימר, המצב כנראה אפילו מטריד יותר. לא רק שמטה אנליזה מצביעה על כך שהתוספים כנראה אינם עוזרים למוח, מהמחקר הבא עולה אפילו החשש שתוסף ויטמין D מחמיר את מצב הדמנציה…
הצעות לפתרון הפרדוקס לגבי מחסור בויטמין D לבין תוסף ויטמין D
להבנתי ישנם שני הסברים עיקריים שיכולים לתת מענה לפרדוקס. הראשון נובע מהעובדה שהגורם העיקרי המשפיע על רמות ויטמין D בדם היא רמת החשיפה לשמש. כך השמחסור בויטמין D בדם, בעצם מעיד על אורח חיים יותר יושבני / פחות פעיל. הדבר מעיד כנראה בעיקר על כך שאנשים עם מחסור בויטמין D שוהים פחות בטבע, וסביר להניח שעושים פחות פעילות גופנית.
הסבר ראשון של הפרדוקס: מחסור בויטמין הוא רק סממן של מחסור בשמש.
הסבר שני יכול להיות איכות תוספי ויטמין D. רבים מהתוספים של ויטמין D אינם איכותיים, ולכן הרבה פחות יעילים (ואולי אף מסוכנים). בשל כך, חשוב מאוד להקפיד לקחת תוסף איכותי של ויטמין d כפי שמוסבר במאמר הבא:
התובנות המעשיות מהנתונים הללו מאוד ברורות:
- חשוב לבדוק באופן שגרתי רמות ויטמין D בדם.
- אם רמות הויטמין נמוכות מדי, יש לפעול על מנת לאזן אותן על ידי חשיפה בריאה לשמש (אם אין מניעה רפואית לכך), או על ידי אכילת מזונות עשירים בויטמין די.
- אם המחסור בויטמין D בעצם מעיד על כך שאנו לא נמצאים מספיק בחוץ/בטבע, או שחסרה לנו פעילות גופנית – המסקנה המעשית מאוד טריויאלית…
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת