מרבית האנשים מנקים את השיניים באופן יומיומי, אבל מה לגבי הלשון? מדוע כדאי לנקות את הלשון? האם זה עשוי להשפיע על ריח פה, לחץ הדם, בריאות החניכיים ו/או אפילו בריאות הלב? האם זה עשוי להשפיע על התשוקה שלנו למלח? ומתי לא כדאי לצחצח את הלשון?
מובאים כאן כמה נתונים חשובים, ולסיום גם סקירה השוואתית בין שיטות שונות לניקוי הלשון.
על פי מחקרים שנערכו במדינות מערביות שונות, שיעור האנשים שמצחצחים שיניים פעמיים ביום עומד על כ- 70-80% בקרב אוכלוסייה בוגרת.
לעומת זאת, ההערכות לגבי צחצוח הלשון עומדות על 20-40% בלבד.
מהן ההשפעות המקומיות של ניקוי הלשון?
כמו בחלקים נוספים בגוף, גם בחלל הפה ישנו מגוון רחב של חיידקים – חלקם מועילים ביותר, וחלקם עלולים להזיק. חלקם עלולים כמובן להחמיר עששת בשיניים, חלקם עלולים להחמיר דלקות חניכיים, ואחרים כנראה עלולים לגרום לריח לא נעים מהפה.
צחצוח או ניקוי הלשון, הינו תהליך חשוב ומשלים לצחצוח שיניים. כפי שמוצג בחלק מהסרטונים בהמשך המאמר, ניקוי הלשון מסייע להסרה של חלק מהחיידקים המזיקים, ואינו פוגע באופן מזיק בחיידקים המועילים.
אגב, בשונה מצחצוח הלשון, שימוש במי פה אנטיספטיים נמצא כפוגע באיזון החיידקים בחלל הפה. מחקר אחד אפילו מצא קשר בין שימוש תדיר במי פה אנטיספטיים לבין עלייה בערכי לחץ הדם. פירוט נוסף בסרטון המוצג בסעיף הבא.
האם ניקוי לשון עשוי לשפר את ערכי לחץ הדם ובריאות העורקים והלב?
כפי שניתן לראות מהמחקרים והנתונים המוצגים בסרטון הקצר הבא, נראה שאכן ייתכן שיש קשר בין ניקוי הלשון באופן קבוע, לבין ערכי לחץ הדם ובריאות העורקים והלב. אחד המנגנונים המוסברים בסרטון קשור לכך שפלורת חיידקים מאוזנת בלשון ובחלל הפה, חשובה לייצור תחמוצת החנקן (NO), החשובה כל כך לבריאות העורקים.
הרופא המציג את המחקרים בסרטון, מעלה גם אפשרות שצחצוח אגרסיבי של הלשון עלול להיות לא בטוח מספיק עבור מי שמתמודד עם בעיה במסתמי הלב ו/או בקוצב הלב. החשש מתבסס על תיעוד רפואי אנקדוטלי, ובמצב מאוד נדיר. מכל מקום, יש להתייעץ עם הרופא/ה במקרה של חשש בנושא.
כמו כל שאר הסרטונים מסוג זה, ניתן להציג ״תרגום״, ולאחר מכן לבחור את השפה העברית.
מה הקשר בין ניקוי הלשון לבין רצון להוסיף מלח לארוחה?
על פי ד״ר גרגר מתוך ספרו האחרון ״איך לא להזדקן״, חוש הטעם עלול להשתבש עם הגיל, דבר הגורם לאנשים רבים להוסיף כמויות הולכות וגדלות של מלח לאוכל (כפי שנראה ע״פ מחקר זה). וניקוי הלשון עשוי לשפר את חוויית הטעם ובכך להפחית את הצורך בהמלחה מוגזמת (לפי מחקר זה). המנגנון המשוער הוא פשוט ניקוי פקעיות הטעם. נראה שהשפעה של ניקוי לשון על שיפור הרגישות לטעמים משפיעה לטובה גם על צעירים, וגם על מבוגרים.
האם בדרך זה ניתן להפחית ריח פה לא תקין?
ארגון רופאי השיניים האמריקאי ממליץ על ניקוי לשון קבוע יומיומי כחלק מטיפול אפשרי בבעיה של ריח פה לא נעים.
ניקוי עדין של הלשון, במיוחד בחלקה האחורי, עשוי להפחית את שכבת הציפוי שעל הלשון ואת כמות התרכובות התורמות לריח לא תקין. מחקרים מצביעים על כך שגם צחצוח הלשון יכול לעזור, אך שימוש במגרד לשון ייעודי עשוי להיות מעט יעיל יותר להפחתת ריח פה בטווח הקצר. יחד עם זאת, כאשר מדובר בריח פה מתמשך, חשוב לא להסתפק רק בניקוי הלשון, אלא לבדוק גם יובש בפה, דלקת חניכיים, עששת, בעיות אף־אוזן־גרון, עישון, תרופות או מצבים רפואיים אחרים.
הסרטון הבא מציג עוד נתונים בעניין זה:
כיצד לנקות את הלשון בצורה בטוחה ונכונה?
בסרטון הבא, סוקר רופא את השיטות השונות לניקוי הלשון.
עיקרי הדברים מהסרטון:
את הלשון ניתן לנקות בכמה דרכים: עם מגרד לשון ייעודי, עם החלק האחורי של מברשת שיניים שמיועד לכך, עם מברשת שיניים רכה, ויש המסתפקים אפילו בכף פשוטה ונקייה. העיקרון החשוב ביותר הוא לא סוג הכלי, אלא אופן השימוש: ניקוי עדין, מהחלק האחורי של הלשון קדימה, רק על פני השטח העליונים של הלשון – ללא שפשוף חזק, ללא כאב ובוודאי לא לגרום לדימום.
לרוב מספיקות כמה ״הברשות״/״משיכות״ עדינות פעם ביום, רצוי כחלק משגרת צחצוח השיניים. כדאי לשטוף את אמצעי הניקוי בין שימוש אחד לשני, ולנקות ולייבש אותו לאחר השימוש. במקרה של פצעים, כאבים, דימום, או מצב רפואי מיוחד בחלל הפה או בלב, עדיף להימנע מניקוי אגרסיבי ולהתייעץ עם רופא שיניים או הרופא המטפל.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת