פרסומים רבים מבלבלים מאוד את הציבור לגבי ההשפעות הבריאותיות של שתיית קפה.
אנסה לעשות סדר במידע.
צפירת אזהרה: המציאות מורכבת. בעיקר אם מסתמכים על מחקרים רפואיים.
צפירת הרגעה: בסוף הפוסט תינתן גם השורה התחתונה והמלצות מעשיות וברורות.
גילוי נאות: פעם הייתי מכור לקפה – ביום רגיל הייתי שותה 6-8 כוסות נס קפה, אחרת לא הייתי יכול לתפקד. היום אני שותה הרבה פחות, ומאוד נהנה מקפה איכותי. כמה? בהתאם למה שאני ממליץ בסוף הפוסט.
קחו אויר, הכינו לעצמכם כוס משקה טעים… וקראו בנחת:
מחקרים המראים לכאורה תועלת בריאותית בשתיית הקפה
פולי קפה גדלים על העצים – זהו מזון טבעי בעיקרו. פולי הקפה מכילים הרבה מאוד נוגדי חמצון טובים, ומהם ניתן להכין משקאות קפה שונים וטעימים עד מאוד !
מחקרים זה דבר מורכב, וצריך להבין שיש הבדל עצום בין סוגי מחקרים שונים.
מחקרים אפידמיולוגיים למשל, הם מחקרים בהם בודקים אוכלוסיות גדולות, אוספים עליהן הרבה נתונים במשך שנים, ומחפשים הקשרים סטטיסטים משמעותיים. כמו למשל – מי ששותה יותר או פחות קפה במהלך השנים, סובל יותר או פחות ממחלה כזו או אחרת. אלה מחקרים ברמה נמוכה עד בינונית, אבל בהחלט אפשר ללמוד מהם דבר מה.
מחקרים אפידמיולוגיים מראים שמי ששותה קפה נהנה מהיתרונות הבריאותיים הבאים: פחות סיכון לסוכרת, פרקינסון, סרטן המעי הגס, סרטן ודלקת בכבד ו… תמותה ! כן, כן – במחקרים המוגבלים הללו נראה שמי ששותה יותר קפה, מאריך את חייו… אה, לפחות אחד מהמחקרים הללו שפורסם ב 2016 בעיתון מדעי מכובד מומן בחלקו על ידי חברת ״נסטלה״…
מחקרים ברמה בינונית ומעלה בהם ממש בדקו בני אדם וניסו לתת להם יותר קפה על מנת לשפר בריאות, מצאו שהקפה כנראה עוזר לשיפור ביצועים ספורטיביים ואולי לחולי פרקינסון. אולם בתחום הפרקינסון, התועלת נמצאה רק במחקר התערבותי קצר מועד, ולעומת זאת במחקר התערבותי ארוך יותר לא נמצא שיפור עם קפה עבור חולי פרקינסון.
שתי בעיות גדולות בהבנה נכונה של מחקרים לגבי שתיית קפה
מחקרים עולים המון כסף, כסף מגיע מבעלי אינטרסים שמוכנים להשקיע, אפילו מדענים ורופאים מושפעים מכסף – גם הם בני אדם. מה יוצא? תאגידי הקפה מממנים ומשפיעים בדרכים שונות על המון מחקרים בדרך גלויה או נסתרת. בעשר השנים הראשונות שלי כמטפל, בדקתי לעומק כל מחקר שהתפרסם על יתרונות שתיית הקפה. בכל פעם, מצאתי את המימון של חברות הקפה לעשיית המחקר עצמו, או באופן אישי למי מהחוקרים המעורבים.
ישנה חולשה מדעית גדולה במחקרים אפידמיולוגיים בהם רק עוקבים אחרי אנשים (ששותים קפה למשל), ולא עורכים התערבות אל מול קבוצת בקרה. אחת הסיבות העיקריות הן שמי ששותה יותר קפה, עשוי להיות בעל מאפיינים אחרים המשפיעים על בריאותו. מסתבר, שאנשים שותים יותר קפה מתאפיינים בהשכלה גבוהה יותר, רמת הכנסה גבוהה יותר וגם מודעות רבה יותר לבריאות. שלושת המרכיבים האלה ביחד ובנפרד, יכולים להסביר תועלות בריאותיות רבות ללא קשר לשתיית קפה.
מחקרים המראים את החסרונות הבריאותיים הקשורים לשתיית קפה
קפה הוא סם מרץ ממכר… ממכר פיזית, ולעיתים גם ממכר התנהגותית. מרבית האנשים ששותים באופן קבוע כמה כוסות קפה ביום מתמכרים לקפה, גם אם לא יודו בכך. לראייה, כמעט תמיד כשמפסיקים לשתות קפה סובלים מתופעות גמילה כמו מסמים – כאבי ראש, סחרחורת, חולשה ועוד. זה לא קורה לכל האנשים, אבל בהחלט קורה לרובם.
מבחינה פיזיולוגית שתיית קפה מעלה בהתחלה את לחץ הדם, הדופק ומאיצה את פעילות מערכת העצבים…
יגידו תומכי הקפה שתופעות אלה מגיעות רק בהתחלה ואז הגוף ״מסתגל״… זה אולי נכון, אבל זה נכון כמו להגיד שהגוף מסתגל לעישון סיגריות שבהתחלה גורם לדופק מואץ, שיעול וסחרחורות, וכל אלה עוברים אחרי שהגוף ״מסתגל״ לעישון באופן קבוע… בשורה התחתונה, זכיתי ללוות כמה מטופלים שברגע שהפסיקו לשתות קפה, לחץ הדם שלהם התאזן.
קפה נותן אנרגיה ״משקרת״ – הוא ממריץ את מערכת העצבים ומאפשר לאדם לתפקד. זו השפעה טובה אם חייבים להיות עירניים על הכביש בשעת לילה מאוחרת, אבל זו לא האנרגיה שהגוף צריך. הגוף צריך מזון, אותו הוא מפרק למרכיבים שונים, ומהמרכיבים הנחוצים הוא מייצר אנרגיה.
מחקרים אפידמיולוגיים מראים שמי ששותה יותר קפה סובל הרבה יותר מסרטן הריאות. רגע, רגע – מה הקשר לסרטן ריאות??? או, הינה דוגמא נהדרת לחיסרון הגדול של המחקרים הללו. הרי ברור שרבים מהאנשים ששותים יותר קפה, מעשנים גם סיגריה באותו הזמן, והינה ה״תעלומה״ נפתרה, והחיסרון הגדול של המחקרים הללו נחשף…(מזכיר שרוב המחקרים שתומכים בשתיית קפה, מבוססים על אותה רמת מחקר).
אז בואו נמשיך למחקרים אפידימיולוגים יותר חשובים. מי ששותה יותר קפה נמצא בסיכון מוגבר לסבול מ: אוסטיאופורוזיס (חולשת עצמות), חרדה, כאבי ראש, גדילה של הערמונית, דלקת מפרקים שגרונית, סרטן הוושט, תסמונת העייפות הכרונית, כולסטרול, שומני דם, הומוציסטאין גבוה, תסמונת קדם ויסתית, אנדומטריוזיס, הפלות, ציסטות בחזה, בעיות פוריות בנשים, בעיות תפקוד גברי (אונות), ונשים הרות בסיכון גבוה יותר ללידת עובר עם התפתחות מופחתת.
מחקרים ברמה בינונית ומעלה בהם ממש בדקו בני אדם להם המליצו על הפסקת שתיית קפה במטרה לשפר את הבריאות, מצאו שהפחתת קפה עוזרת פעמים רבות לשיפור בעיות אלה: הפרעות שינה, הפרעות קצב לב (עבור אלה שרגישים), יתר לחץ דם, צרבת, דלקת בכיס מרה, ציסטות בשדיים, גלאוקומה, מעי רגיז, מיגרנה.
עדכון 2019: בזכות ראיון של חוקר שינה בחברת גוגל, למדתי עוד כמה דברים חשובים על קפה:
א. אחרי מנה אחת בלבד של קפה, זמן השינה העמוקה והאיכותית (שנת REM) – יורד בכעשרים אחוז!
ב. זמן מחצית החיים של קפה (הזמן שלוקח למחצית מכמות החומר שהוכנס לגוף, להתפנות ממנו) – הוא 6 שעות. וזמן רבע החיים הוא כמעט 12 שעות. זאת אומרת, שזמן ההשפעה של הקפה על הגוף ארוכה מאוד בהקשר של איכות השינה, ובכלל.
אני משתדל ככל יכולתי להקשיב לאישתי, ואני מציע גם לכם (-: יערה היא רופאה סינית ולדבריה מקומו של קפה בארון התרופות, ולהשתמש בו כשצריך. שתיית קפה כרונית מכלה את ה״יין״ של הכליות ושל הקיבה במושגים של הרפואה הסינית.
למיטב הידע והניסיון שיש ברשותי כיום, זו השורה התחתונה:
1. זה עניין של רגישות אישית: יתכן שחלק מההבדל בין המחקרים הסותרים נובע מכך שיש אנשים שהגוף שלהם מסוגל להתמודד היטב עם הקפה, ויש כאלה שלא. אני מאמין שבעתיד הלא רחוק נוכל לדעת על ידי בדיקות – למי כדאי להימנע מקפה, ומי יכול לשתות קפה ביותר נחת.
2. זה עניין של איכות: קפה מתועש או קפה טבעי? עדיף קפה מפולי קפה טחונים באמת, כמו כזה שטוחנים בבית (ונהנים מהריח ומהארומה הנהדרים), קפה שחור אמיתי, אספרסו איכותי וכדומה. נס קפה וקפסולות כנראה מאוד גרועים.
3. זה עניין של עיתוי: קפה מפחית ספיגה של מינרלים על כן פחות טוב לשתות אותו בסוף ארוחה.
4. זה עניין של מינון: במחקרים בעד הקפה שתו עד 4 כוסות ביום. אני ממליץ הרבה פחות – בהתאם לסעיף הבא.
5. השאלה המכרעת – ״רוצה או צריך״? לפני שאתם מחליטים לשתות קפה, תשאלו את עצמכם היטב וביושר – ״אני רוצה כעת ליהנות מקפה, או אני צריך כעת קפה״? אם אתם צריכים קפה, אתם במצב לא טוב. כדאי לדאוג שלא לחזור למצבים כאלה יותר מדי. מקפה טוב צריך ליהנות!
אנסה לעדכן מאמר זה במהלך השנים לכשיתפרסמו עוד מחקרים שיוכלו לשפוך יותר אור על סוגיה חשובה זו.
בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת