מדוע הוכפל מספר המאובחנים עם סוכרת נעורים?

על פי הפרסום בתקשורת ובהתבסס על נתוני משרד הבריאות, מספר החולים החדשים בסוכרת נעורים הכפיל את עצמו בדור האחרון. זו תופעה עולמית, אבל נפוצה בעיקר במדינות מערביות צפונית לקו המשווה. מוזר, לא?

סוכרת נעורים נחשבת כמחלה אוטואימונית עם רקע גנטי מובהק. אם כך, מדוע יש עלייה כזו דרמטית בשיעור החולים בזמן כל כך קצר? ישנן כמה השערות לתופעה זו. הבנת הסיבות האפשריות יכולה לקדם את הבנת התפרצות המחלה, ואולי להפחית את השכיחות שלה בעתיד. ארשום כאן על כמה מההשערות הבולטות להתגברות אירועי סוכרת נעורים בארץ ובעולם המערבי.

הקשר בין תזונה לבין סיכוי לחלות בסוכרת נעורים

בשונה מסוכרת ״מבוגרים״ (סוג 2), אין קשר מוכח ומובהק בין התזונה לבין התפרצות סוכרת נעורים (סוג 1). כך לפחות על פי הרשויות הקונבנציונליות. אף על פי כן, להבנתי, ישנם רמזים הולכים ומצטברים לכך שאכן קיים קשר בין תזונת התינוקות והילדים, לבין הסיכון לפתח סוכרת נעורים. הסיבות לכך הן מגוונות. ראשית, אני לא יודע על משהו שהשתנה בעשורים האחרונים בצורה כל כך מובהקת – כמו התזונה של התינוקות והילדים – שיכול להסביר כזו החמרה בתחלואה. התזונה הפכה להיות מתועשת וענייה הרבה יותר מבעבר. מזונות מעובדים נמצאים בכל מאכל כמעט. משך ההנקה התקצר. אוכל מתועש, זול ונחות הפך לנפוץ מאוד.

בנוסף למחשבה בסיסית זו, ישנן עוד כמה סיבות אפשריות בהקשר לתזונה.

• הגברת אכילה של מוצרי חלב. השערה זו מוכרת כבר עשרות שנים, ולא מעט רופאים ופרסומים מדעיים ברמות שונות התייחסו לכך. ריכוז של כמה הממצאים ניתן לקרוא במאמר מרוכז שבקישור זה. אחת האמירות המשמעותיות בהקשר זה היא שחלבונים בתאי הלבלב המייצרים אינסולין, ואשר נפגעים בסוכרת נעורים – דומים עד מאוד לחלבון החלב! מאחר וסוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית, ההשערה היא שהדמיון בין החלבונים גורם לכך שמערכת החיסון תוקפת גם את חלבוני החלב ובהמשך גם את החלבונים בלבלב.
• חשיפה מוקדמת ומוגברת מדי לגלוטן עשויה להיות חלק מההסבר. במחקר שבקישור, ממצאים המראים כי חשיפה לתחליפי מזון תינוקות עם גלוטן לפני גיל 3 חודשים, מעלים את הסיכון.
• זמן הנקה קצר. אף כי הנתונים אינם חד משמעיים, נראה שככל שזמן ההנקה ממושך יותר, כך הסיכוי לסוכרת נעורים יורד.

סוכרת נעורים והמרחק מקו המשווה

שיעורי הסוכרת ומחלות אוטואימוניות אחרות גבוהים יותר באזורים המרוחקים מקו המשווה. עובדה סטטיסטית זו מעלה את האפשרות לכך שחשיפה מעטה לשמש עשויה להיות הסיבה. כן, גם כאן בישראל! כמה מאיתנו באמת נמצאים כל יום כרבע שעה בשמש עם גפיים חשופות? רובנו עובדי במשרד, נוסעים ברכב, וכשאנו כבר יוצאים לשמש – נגן ונמרח את עורנו בקרם הגנה…
העובדה המדעית הברורה היא שכשאנו נחשפים לשמש, הגוף מייצר ויטמין D, שמשפיע בין השאר על מערכת החיסון ועל התאים המייצרים אינסולין בלבלב. רמות נמוכות של ויטמין די מקושרות עם סיכויים גבוהים יותר לפתח סוכרת נעורים. יתרה מכך, נמצא כי במדינות רבות בחלק הצפוני של כדור הארץ, יש קשר בין עונת הלידה לסיכוי לפתח סוכרת מסוג 1 –  ילדים שנולדים באביב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר ללקות במחלה! משערים שהסיבה היא רמות נמוכות של ויטמין D אצל האם ההרה במהלך הסתיו והחורף.

רק אל תדברו על הקשר האפשרי בין חיסוני הילדות לבין סוכרת נעורים

הקשר האפשרי לעלייה בכמות החיסונים בתקופת הינקות עלה מזמן. אולם כשעושים כמו במחקר משפיע זה, את ממוצע ההשפעה של החיסונים השונים, מוצאים כי אין השפעה לרעה של החיסונים. יש לשים לב, שאפילו במחקר זה שפורסם באחד העיתונים הרפואיים החשובים בעולם, חלק מהחיסונים כן העלו את הסיכון לסוכרת נעורים, וחלק אחר לא. אבל כשעושים ממוצע, אפשר להסיק ולפרסם ש״אין קשר סטטיסטי מובהק״…

מחקר מעודכן יותר, זהיר יותר במסקנותיו. מקריאה בין השורות ניתן להבין שהם לא ממליצים על חיסונים מלאים ורגילים בעיתוי המקובל. בעיקר לא עבור ילדים עם רקע גנטי/משפחתי אפשרי למחלות אוטואימוניות.

סיבות אפשריות נוספת לעלייה בשכיחות סוכרת נעורים

אפשר לשער שישנו קשר בין שינויים נוספים בסביבה לבין התפרצות מחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים. אפשר להאשים את העלייה בזיהום האויר, רמת הסטרס המוגברת בעולם, וגם את נטיית היתר להקפיד על הגיינה מוגברת מדי במדינות מערביות.

בשורה התחתונה, אף אחד לא באמת יודע מהי הסיבה, או הסיבות, לעלייה בסוכרת נעורים. יחד עם זה, אני חושב שעלייה כזו עצומה בשכיחות המחלה, מחזקת מאוד את האפשרות שאורח החיים ותנאי הסביבה בהם אנו חיים הם הגורמים המרכזיים למחלה זו, כמו גם למחלות אוטואימוניות רבות נוספות.

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת