מדוע התחלת אכילה מאוחרת ביום מעלה סיכון להשמנה?

נראה כי לעיתוי האכילה במהלך היום השפעה רבה על הבריאות. אנו מכירים את הנושא מהיבט איזון הסוכר, ונראה כי הדבר חשוב גם להשמנה. במאמר קצר זה יוצג מחקר שחיפש את הסיבות לעליית משקל על רקע אכילה שמתחילה מאוחר ביום. הנושא חשוב לנוכח הפופולריות של צומות ארוכים, במהלכם רבים בוחרים לוותר דווקא על ארוחת הבוקר. כתבתי כאן בעבר על היתרונות של צום לילה ארוך, אולם חשוב לעשות זאת נכון. כך למשל עולה כשמבינים את החסרונות האפשריים של אכילה מאוחרת ביום, גם אם היא בחלון זמנים מצומצם.

כיצד אכילה מאוחרת עלולה להגביר סיכון להשְמנה?

להלן הצגת המחקר בנוגע לסיבות שכנראה מביאות להשמנת יתר כתוצאה מאכילה שמתחילה מאוחר ביום. מובאים כאן תמצית הדברים כפי שהוצגו באתר ״נטורופדיה״ המומלץ לאנשי מקצוע.

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה המטבולית של אכילה מאוחרת ביום, במטרה להבין מהם המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים בהשפעה של תזמון האכילה על מאזן האנרגיה.

החוקרים מציעים שלוש השערות כיצד אכילה מאוחרת עלולה להגביר סיכון להשמנה:

1. עלייה בצריכה הקלורית המתבטאת בעלייה בתחושת הרעב, ירידה ברמת הלפטין ועלייה ברמת הגרלין.
2. ירידה בהוצאת האנרגיה המתבטאת בירידה בשריפת הקלוריות ובירידה בטמפרטורת הגוף.
3. שינויים מולקולריים היוצרים העדפה להיווצרות תאי שומן (אדיפוגנזיס).

המחקר נערך בסביבה מבוקרת על מנת לנטרל את ההשפעה של משתנים מעבר לזמן האכילה. בין השאר נוטרלו הבדלים באשר לכמות והרכב המזון, פעילות גופנית, תנוחת הגוף, שינה וחשיפה לאור.

במחקר נכללו 16 משתתפים בלבד, עם עודף משקל (BMI ממוצע של 28.7).

לפני כל שלב נערך שלב מקדים של 2-3 שבועות לביסוס דפוס קבוע של שינה וערות. בשלושת הימים האחרונים המשתתפים קיבלו תזונה סטנדרטית בתזמון קבוע.

לאחר מכן, כל משתתף השלים בסדר אקראי שלב בו אכל אכילה מוקדמת, או לחילופין – אכילה מאוחרת.
בשלב האכילה המוקדמת אכלו הנחקרים בשעות 8:00, 12:00, 16:00.
בשלב האכילה המאוחרת אכלו הנחקרים בשעות 12:00, 16:00, 20:00.
כל שלב נערך במשך 6 ימים, כאשר ימי הבדיקה היו ימים 3 ו-6. בין השלבים נערכה הפרדה של 3-12 שבועות.

תוצאות המחקר שבדק השפעה של אכילה מוקדמת לעומת מאוחרת ביום

נמצא כי אכילה מאוחרת הייתה מלווה בתחושת רעב גבוהה יותר ובשינוי פעילות הורמוני הרעב והשובע שהתבטאה בעלייה ביחס ההורמונים גרלין ללפטין. בנוסף, נמצאה ירידה בהוצאת האנרגיה בזמן הערות ובטמפרטורת הגוף.

עוד מראים החוקרים כי אכילה מאוחרת הובילה לשינוי בביטוי של גנים ברקמת השומן אשר מעורבים במטבוליזם של שומנים בדפוס המצביע על ירידה בתהליכי ליפוליזה ועלייה בתהליכי אדיפוגנזיס.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על מנגנונים בהם אכילה מאוחרת עלולה להוביל למאזן אנרגיה חיובי ולהגביר את הסיכון להשמנה.

בברכת ״לאכול נכון בזמן הנכון!״

אופיר פוגל, נטורופת