כמה סידן אנחנו באמת צריכים?

אין כמעט אדם בוגר שלא מודע לחשיבות הסידן לגוף. מהלכים שיווקיים מוצלחים במיוחד הביאו אותנו למקום בו כמעט כל אחד קושר במחשבתו את הסידן לבריאות העצמות, ואת מוצרי החלב כמקור הכרחי להשגת הכמות הדרושה של מינרל יקר ערך זה. מה שמדהים לגלות הוא שהיעילות של תוספת סידן לעצמות מוטלת בספק, ושעבור חוזקן של העצמות, כנראה שישנם דברים חשובים יותר מסידן. כמות הסידן היומית המומלצת על ידי הרשויות עומדת על 1000-1200 מ"ג ליום לאדם בוגר, עם הבדלים קטנים בין נשים לגברים, גיל וכדומה. לא פעם קשה מאוד להגיע לערכים אלה של סידן בתזונה טבעית, ובוודאי טבעונית. בשנים האחרונות מצטברות אצלי לא מעט עדויות המטילות בספק את דיוקן של ההנחיות הרשמיות הגורמות לכולנו לדאוג כל הזמן לצרוך מספיק סידן על מנת לעמוד בערכים המומלצים. ברצוני לשתף אתכם בסימני השאלה שעלו אצלי בנושא זה.
  • סימן שאלה ראשון: כשבודקים במחקרים אילו מזונות חשוב לאכול על מנת לפתח ולשמור על עצמות חזקות, לא מוצאים את מוצרי החלב העשירים בסידן ביו מזונות אלה. הכיוונים התזונתיים שכן קשורים חד משמעית לחוזקן של העצמות הן אכילה מוגברת של ירקות ושל פירות כמו גם המעטה באכילה של חלבון וקפאין.
  • סימן שאלה שני: אם הסידן היה כל כך חסר לעצמותינו, סביר היה להניח שנטילת תוספי סידן יעזרו לעצמות. עד כמה שהדבר ישמע מפתיע, מרבית המחקרים חוזרים ומראים כי תוספת סידן בצורה זו אינה עוזרת כלל לעצמות! אנשי רפואה רבים ממשיכים להמליץ עליהם, למרות חוסר הגיבוי המדעי לעניין. ולא רק זאת, כמה מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי תוספת כמוסות סידן המקובלת כל כך בעולם המערבי, מעלה את הסיכון לסבול ממחלות כלי הדם והלב. אולי זה בשל עידוד שקיעת סידן בעורקים ("הסתיידות עורקים")? לא ברור. אבל בהחלט מטריד.
  • סימן שאלה שלישי: כל מי שמכיר אותי בשנים האחרונות וודאי יודע על הלמידה הרבה שאני מפיק ומחלק מתחום חקר הבריאות ואריכות החיים בעולם. המדינה הבריאה ביותר בעולם היא יפן, ובתוכה נמצאים תושבי האי אוקינאווה הנחשבים לאנשים הבריאים ביותר בעולם (כנראה יחד עם תושבי האי סרדיניה). ברור לכל שהתזונה של אותם אנשים היא חלק ממשלב הגורמים האחראים לבריאותם מעוררת הקנאה. וכשבודקים את צריכת סידן בתזונתם המושלמת, מגלים הפתעה מדהימה: בשנות הארבעים עד השישים של המאה הקודמת הם אכלו בממוצע רק 250-450 מ"ג ביום, וזאת בהשוואה ל 1000-1200 מ"ג המומלצים. בשנות השבעים עלתה רמת הצריכה ביפן לכ 500-600 מ"ג, עדיין כמחצית ממה שכביכול צריך! כיצד האנשים הללו שעצמותיהן חזקות בהרבה משלנו שומרים עליהן עם כמות כזו מעטה של סידן? האם יתכן שהאנשים הבריאים ביותר בעולם טועים כל כך?
  • סימן שאלה רביעי: ד"ר ניל ברנרד הוא רופא אמריקאי שהקים בין השאר ארגון חשוב בשם "ועדת רופאים לרפואה אחראית" ( Physicians Committee for Responsible Medicine ). הוא פרסם כמה ספרים ופועל רבות גם בתחום המחקר. לאחרונה שמעתי הרצאה שלו במהלכה הוא סקר בין השאר את הנתונים הבאים:
  1. כשאוכלים מזון עשיר מאוד בסידן (כמו חלב), הגוף משדר למערכותיו להפחית את הספיגה והייצור של ויטמין D (זהו ויטמין חשוב ביותר לעצמות, למערכת החיסון, ללב ועוד).
  2. בין השאר, מוגבלת העברת ויטמין D לערמונית, וד"ר ברנרד העלה את ההשערה כי זו אחת הסיבות האחראיות לקשר הנמצא בין אכילה מוגברת של מוצרי חלב, לבין שכיחות גבוהה לסרטן הערמונית.
  3. לסיכום דבריו אומר ד"ר ברנרד: "אנו צריכים רק כ 400-500 מ"ג סידן ביום… ישנה עדות אמיתית (real evidence) שמעל לכמות זו הדבר יגרום לנזק".
אז כמה סידן אנחנו באמת צריכים לאכול כל יום? קשה לדעת. יתכן שהסתירה בין ההנחיות הרשמיות לבין סמני השאלה שרשמתי כאן מקבלת תשובה חלקית בזכות החלבונים שבמזון. והינה ההסבר: אכילה מוגברת של חלבון גורמת להוצאה מואצת של סידן מהגוף בדרכים שונות. יתכן והאדם המערבי הממוצע, האוכל כמויות גדולות מאוד של חלבון, אכן זקוק להכניס לגופו הרבה מאוד סידן כפיצוי על זה שנאבד. ואילו היפנים הבריאים ותזונתם הנהדרת הכוללת יחסית מעט מאוד חלבון, מקבלים מספיק סידן לכל צרכי הגוף גם אם הם אוכלים רק מחצית מכמות הסידן המומלצת באופן רשמי. לרפואה הטבעית יש הרבה מה להציע למי שרוצה עצמות חזקות, או לטפל באוסטיאופורוזיס אם הוא כבר החל. ניתן לפנות אלי ולקבל פרטים נוספים והכוונה.

כתיבת תגובה

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאות

  • סינון מאכלים לצמחונים


  • סינון לפי סוג אוכל


  • סינון לפי זמן הכנה


  • סינון לפי שלב דיאטת אורז