יעילות דיאטה דלת פחמימות במחקרים

בשנים האחרונות ישנו ויכוח תזונתי-מדעי ער לגבי יעילותן ובטיחותן של גישות תזונה המתבססות על הפחתה רבה של פחמימות מהתפריט. זה החל להתפרסם פחות או יותר סביב שנת 2000 עם ״דיאטת אטקינס״, ומאז הצטרפו דיאטות דומות עם שמות כמו ״פליאו״, ״קטוגנית״, ״דלת פחמימה״ וכדומה.

להערכתי כל העוסקים בתחום התזונה פוגשים אנשים שבעזרת גישות תזונה אלה ירדו במשקל והפחיתו את ערכי הסוכר שלהם, אולם המחקרים שבודקים את הנושא אינם משכנעים לחיוב או לשלילה. למחקרים אלה מגבלות רבות, אך יחד עם זה, נראה לי שיש מה ללמוד מ״מחקר-על״ (מטא-אנליזה) שפורסמה לאחרונה באחד מעיתוני הרפואה המובילים בעולם (BMJ).

 

תוצאות עיקריות לגבי יעילות תזונה דלת פחמימות מהמחקר

למען הנוחיות, סמנתי בצבע ירוק תוצאות שניתן להתייחס אליהן באופן כללי כבריאות-טובות, לעומת צבע אדום לתוצאות לא טובות. כל התוצאות מוצגות בהתייחסות לאלה שעשו דיאטה דלת פחמימות בהשוואה לאלה שלא עשו תזונה זו.

  1. לאחר חצי שנה תועדה ירידה במשקל ובערכים הקשורים למדדי סוכר. בחלק מהמובנים, נצפתה אפילו נסיגה במחלת הסכרת.
  2. לאחר שנה, כבר לא ניתן היה לראות הבדל במשקל ובערכי הסוכר. משמע, התועלות שתועדו בתחילת הדרך נעלמו. יש לציין שיתכן והסיבה לכך היא הקושי להתמיד בתוכנית התזונה.
  3. לאחר שנה, תועדה ירידה באיכות החיים. החוקרים מציינים שמדובר בירידה בעלת משמעות קלינית, אך לא חזקה מבחינה סטטיסטית.
  4. לאחר שנה, תועדה ירידה בערכי הכולסטרול ה״רע״. גם כאן, החוקרים מציינים שמדובר על הבדל בעל משמעות קלינית, אבל לא חזק דיו מבחינה סטטיסטית.

 

יתרונות ומגבלות עיקריות מבחינת איכות המחקר

  1. הפרסום הנוכחי כלל בתוכו ניתוח רק של מחקרים באיכות גבוהה: מחקרים קלינים, מבוקרים ואקראיים.
  2. בניתוח המחקר נכללו 23 מחקרים שכללו קרוב ל 1400 נחקרים.
  3. בפרסום הנוכחי נכללו מחקרים שנמשכו לפחות 3 חודשים. אבל כנראה שלא נמצאו מחקרים שנמשכו יותר משנה.
  4. נכללו מחקרים הכוללים נחקרים סכרתיים, להם סיכוי רב יותר להרוויח מתזונה דלת פחמימות.

 

השורה התחתונה

מה זה ״תזונה דלת פחמימות״? זו שאלה אמיתית!

התשובה על פי הפרסום המדעי הנ״ל נובעת מכך שהם כללו בניתוח שלהם רק מחקרים בהם הונחו הנחקרים לאכול פחות מ 130 גרם פחמימות לכל 1 ק״ג משקל גוף. או פחות מ 26% קלוריות מפחמימות בדיאטות הכוללות כ – 2000 קק״ל.

אבל אילו ״פחמימות״ הם באמת אכלו – מאפים וקורנפלקס או מג׳דרה ובטטה סגולה?

אילו מזונות אחרים הם אכלו בפועל – המבורגר וגבינה צהובה או דגים ים בריאים וביצי חופש?

ההתייחסות בתהליכי תזונה רק לאבות המזון – פחמימות, שומנים, חלבונים – הינה שטחית שזה פשוט מביש! כך לפי לדעתי.

 

נקודה קריטית נוספת היא זמן המעקב במחקרים. תהליכי תזונה הנבדקים למשך זמן קצר הינם כמעט חסרי משמעות לתפיסתי. יש להתייחס רק למחקרים הנמשכים שנה או יותר. ובמחקר זה, ניכרת התוצאה הגרועה כי כל ההישגים החשובים במשקל ובסוכר שהושגו אחר חצי שנה, נעלמו לאחר שנה של מעקב. ובנוסף, איכות החיים של הנחקרים ירדה ולא עלתה! הנתון היחיד שנשאר חיובי לאחר שנה הוא ירידת ערכי הכולסטרול ה״רע״.

 

השורה התחתונה התזונתית והאמיתית ביותר היא שאנו צריכים לאכול אוכל אמיתי! אוכל טבעי וכמה שפחות מעובד. והרבה-הרבה פחות משנה כמה פחמימות, שומנים או חלבונים הוא מכיל.

 

בריאות ואושר,

אופיר פוגל, נטורופת

 

 

shalev

כתיבת תגובה

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאותי

  • סינון לפי צמחוניטבעוני

  • סינון לפי סוג אוכל

  • סינון לפי זמן בישול

  • סינון לפי שלב דיאטת אורז