בדיקות מתקדמות לעורקים, ללב ולמוח

ישנן הרבה דרכים להעריך את הסיכון למחלות לב וכלי דם (טרשת עורקים).

הדרך המקובלת כוללת התייחסות לגורמי הסיכון ה"קלאסיים": יתר לחץ דם, רמות כולסטרול ושומני דם, סוכרת, השמנה (בעיקר ביטנית), עישון וחוסר פעילות גופנית.

התייחסות רחבה יותר לגורמי סיכון נוספים כוללת: רמות עקה (לחץ), דיכאון, חרדה, בדידות, חשיפה להורמונים, זיהום אויר, מחסור בויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חשובים, חוסר באהבה ואינטימיות.

מבין כל אלה, ישנו הרושם כי הרפואה השלטת כיום נוטה לייחס חשיבות מכרעת לרמות הכולסטרול בדם. התמקדות זו הביאה בשנים האחרונות לביקורת הולכת ועולה, במיוחד כשבוחנים את קבוצת התרופות המומלצת לטיפול בבעיה –הסטאטינים.

 ישנן בדיקות מתקדמות להערכת סיכון למחלות כלי דם, לב ומוח. מרביתן לא מוכרות לציבור הרחב.

"עד כמה הכולסטרול שלי באמת מסוכן"?

חמצון וצפיפות כולסטרול (  lipoproteinsNMR): מספרים, ממחקרים ומרופאים בכירים בארץ עמם שוחחתי, ישנה הסכמה כי מה שהופך כולסטרול למסוכן ממש היא מידת ההתחמצנות שלו, ומידת הצפיפות שבו. בדיקות אלה ניתן לעשות בעזרת חברת אקולאב.

APO-B lipoprotein – מדובר במרכיב הקשור לכולסטרול "הרע", העוזר לו להכניס כולסטרול לתוך התאים והרקמות. בדיקות אלה אני רואה לעיתים רחוקות בבדיקות מעבדה של מטופלים גם בארץ.

VLDL  בדיקה של כולסטרול "צפוף ביותר". בדיקות אלה ניתן לעשות במעבדות בארץ .

(LP (a – התפקוד של מרכיב זה בשומני הדם אינו ברור עדיין, אך רמות גבוהות שלו קשורות לסיכון גבוה יותר. ניתן לעשות בדיקות אלה גם בארץ

בדיקות אחרות להערכת סיכון

 תפקודי אנדותל: כל העוסק לעומק בטרשת עורקים, יודע שמדובר במחלה של דופן העורק בעיקר. האנדותל היא אחת השכבות העיקריות המעורבות במחלה. היכולת של דופן העורק להתרחב ולהתכווץ בהתאם לדרישת הגוף הינה קריטית לשמירה על בריאות העורקים, הלב והמוח. ישנן בדיקות לא פולשניות, אשר בודקות את מידת "גמישות העורקים" בידיים או במקומות אחרים בגוף. לרוב מדובר בבדיקה קצרה, עם טכנולוגיית אולטרא-סאונד יחסית פשוטה.

בדיקת דלקתיות ברגישות גבוהה- hs CRP: גם במקרה זה ישנה יחסית תמימות דעים לגבי חשיבות תהליכים דלקתיים על טרשת העורקים. בדיקות הדלקת הרגילות – CRP – אינן רגישות מספיק לסוג הדלקת בעורקים, ועל כן ישנן בדיקות דלקת ברגישות גבוההHigh Sensitive

הומוציסטאין: בדיקה מוכרת אך נושא מורכב. ידוע כי רמות גבוהות של חומצה אמינית זו מעידות על סיכון מוגבר ללב ולמוח. ידוע כי רמות גבוהות עלולות להיגרם מפגם גנטי או ממחסור במספר ויטמינים פשוטים. ידוע ומוסכם כי תוספת של הויטמינים (B12, חומצה פולית, B6) מביאה להורדת רמות ההומוציסטאין. הויכוח הוא האם הורדת ההומוציסטאין אכן מביאה לירדה בתחלואה. עניין זה טרם הובהר. אכן דילמה. בהקשר זה אציין כי למיטב ידיעתי אין הוכחות מספקות אפילו שאינסולין המוריד ערכי סוכר מונע מחלות לב… טרם הוכח גם כי "אזטרול" (תרופה להורדת כולסטרול. לא סטאטינים) מפחיתה תחלואה לבבית. ישנן עוד דוגמאות רבות לתרופות שהוכחות תועלתן למניעת תמותה ותחלואה אינה מדעית ומספקת, אך הן נמצאות בשימוש תדיר. מדוע לא להמליץ על שלושה ויטמינים פשוטים שאם לא יועילו – בוודאי לא יזיקו?

 למיטב ידיעתי, נכון לתחילת 2018, את הבדיקות הללו – ואף עוד כמה חשובות – ניתן לעשות במרפאת הלפידים ב״שיבא״: 03-5304582, או דרך חברת אקולאב: 1801-226-226. אשמח לדעת ולהמליץ על מקומות נוספים שעושים בדיקות אלה.

 

באפריל 2018 פורסם מאמר שלי, יחד  עם ד״ר עופר שחר, בפורטל ויינט: ״הדרכים למנוע מחלות לב – שלא סיפרו לכם עליהן״

אשמח להמשיך לעזור למי שיבחר בכך להעריך היטב את מצב הבריאות וסיכוני המחלות שלו, ובעיקר להדריך, לכוון ולתמוך בדרך לאיכות חיים גבוהה יותר

בריאות,

כתיבת תגובה

סינון מתכונים

  • סינון לפי מצב בריאות

  • סינון מאכלים לצמחונים


  • סינון לפי סוג אוכל


  • סינון לפי זמן הכנה


  • סינון לפי שלב דיאטת אורז